קראה לטכנאי בניגוד לבקשת המשכיר, מי ישלם?
שוכרת גילתה נזילה בדוד המים ופנתה לבעל הדירה, שביקש לחזור אליה מאוחר יותר מכיוון שהיה עסוק. אלא שזמן קצר לאחר מכן, הזמינה טכנאי ותיקנה את התקלה על דעת עצמה. מי צריך לשלם על כך?
בוקר אחד גילתה שוכרת דירה שיש נזילה בדוד השמש, שגרמה לכך שהשכנים נאלצו לסגור את ברז המים הראשי. היא התקשרה לבעל הבית, אך הוא ביקש ממנה לחזור אליו בשעה 19:30 כיוון שהוא עסוק. לאחר השיחה שלחה אליו מסרון בו כתבה לו על נזילת הדוד, ולא קיבלה מענה.
היא חששה שתישאר ללא מים, ויחד עם הלחץ שהפעילו עליה השכנים - החליטה לקרוא במהרה לטכנאי. זה החליט שצריך להחליף את הדוד ושהמחיר לכך עומד על 1,600 שקל. היא מיהרה לשלוח לבעל הבית מסרון (SMS), בו הודיעה לו על החלפת הדוד וביקשה ממנו לשלם לטכנאי את עלות התיקון.
אלא שבעל הדירה סירב, ובבתביעה שהגישה נגדו לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, השוכרת דרשה פיצוי של 4,600 שקל בגין התשלום עבור החלפת הדוד ועוגמת הנפש שנגרמה לה.
בעל הדירה ביקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. לטענתו, בזמן שהתקשרה אליו היה עסוק בישיבת גישור, ולכן ביקש ממנה ליצור עמו קשר בערב. ארבע דקות לאחר מכן, היא שלחה לו מסרון בנושא. מאחר שסבר שלא מדובר בעניין של חיים ומוות, החליט לחזור אליה לאחר הישיבה, אלא שתוך כשעתיים היא כבר הודיעה לו שטכנאי החליף את הדוד.
לטענתו, מאחר שלא ניתנה לו ההזדמנות לתקן את הבעיה בעצמו, אין לחייבו בתשלום לתובעת - אשר פעלה על דעת עצמה. כדוגמה התייחס לפרק מתוך התוכנית "יצאת צדיק", בו נטען כי בעלי מקצוע נוהגים פעמים רבות לגבות מלקוחותיהם סכומים מופרזים.
השוכרת פעלה בחופזה
השופט בדימוס גדעון ברק קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע כי התקלה בדוד לא אירעה באשמת השוכרת, אלא מהווה בלאי סביר שהמשכיר חייב לתקנו.
בעיה בדוד שלא מאפשרת שימוש במים היא בעיה דחופה, קבע. אלא שמנגד אפילו אם מדובר בכזו, על פי החוק והסכם השכירות יש לתת לבעל הדירה זמן סביר לתקן.
התובעת החליטה להביא בעל מקצוע מטעמה ממש בסמוך לפנייתה לבעל הדירה. הוא אמנם היה צריך לשתף עמה פעולה באופן ענייני יותר, אך התובעת לא נתנה לו מספיק זמן להגיב להצעה להחלפת הדוד - או לשקול הבאת בעל מקצוע מטעמו. בכך פעלה בחופזה.
השופט פסק כי בעל הדירה לא ניסה להתחמק מלבצע את התיקון, אלא בסך הכל ביקש ממנה להמתין לשעה מאוחרת יותר באותו יום. התובעת לא הוכיחה שהבהירה לבעל הדירה את גודל הנזילה ודחיפות הטיפול בה.
מצד שני, המשכיר לא הוכיח שהסכום שהתובעת שילמה לטכנאי מופרך, והסתמכותו על התוכנית "יצאת צדיק" לא מטילה דופי בטכנאי המסוים בהיעדר ראיה לכך. כמו כן, בסופו של דבר התובעת עזבה את הדירה מספר חודשים לאחר שהדוד הוחלף, ובעל הדירה קיבל כך דוד חדש.
בהתחשב בכל הנתונים, השופט חייב את בעל הדירה להחזיר לתובעת 1,067 שקל - שני שליש מעלות דוד המים. כמו כן, חויב לשלם הוצאות משפט של 250 שקל.
המלצה: לציין בחוזה מועדים מדויקים
עו"ד ארז הימן, העוסק בתחום המקרקעין, מסביר כי "פסק הדין מלמד על הצורך של משכירים ושוכרים להגדיר במפורש בהסכם השכירות את חלוקת האחריות ופרקי הזמן לביצוע תיקונים במושכר.
"עקב הנטייה של בעלי הדירות להתחמק מלבצע תיקונים, על השוכרים להקפיד ולוודא שהסכם השכירות מתייחס מפורשות לאחריות לביצוע התיקונים. התייחסות כזו תיטיב גם עם בעלי הדירות, כך שהשוכרים לא יוכלו לפנות אליהם בדרישה לתקן כל תקלה או ליקוי שיתגלו בדירתם".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
