הפנתרה הוורודה: שמפניה רוזה

"על דבר אחד אני מתחרט בחיי - שלא שתיתי יותר שמפניה", אמר בערוב ימיו ג'ון מיינארד קיינס, והאמת - בצדק.

שלא יהיה מקום לספק. הכלכלן הבריטי, מהחשובים בעת המודרנית (משנתו הקיינסיאנית, שקרויה על שמו, עמדה בבסיס הניו דיל בארה"ב והמדיניות הכלכלית של מרבית מדינות אירופה במאה ה-20. אבל זה כבר סיפור אחר), נודע, מחוץ לשעות הפעילות במשרד כמובן, כהולל שהספיק לגמוע בחייו אי אלו כוסות של הזהב ממזרח צרפת. ועדיין, לדברים טובים קל להתמסר, ולדברים מעולים - עוד יותר.

"להכיר אותו היה כמו לפתוח בפעם הראשונה שמפניה; להתוודע אליו היה כמו ללגום אותה", אמר ידידו הקרוב של קיינס, ווינסטון צ'רצ'יל, על תיאודור רוזוולט, במשפט שמעיד על שמפניה לא פחות מאשר את נשיא ארה"ב. 

"להכיר אותו היה כמו לפתוח בפעם הראשונה שמפניה; להתוודע אליו היה כמו ללגום אותה". צ'רצ'יל (מימין) על רווזלט(צילום: איי פי)

מה שמבדיל שמפניה ממשקאות אחרים, גם ממבעבעים אחרים, הוא החגיגיות, והיכולת לשדרג כל אירוע למאורע. אין מסיבה, ארוחת ערב או דייט, שנותרת אותו הדבר אחרי שבוקע בשמחה וברעש גדול פקק השעם המגושם של השמפניה. שום זוג עיניים לא נותר אדיש למראה הבקבוק המהודר ושום זוג שפתיים לא נותר יבש כשהקרנבל המבעבע מגיע לכוסות, לא מעט בזכות באזז חושני, שאין שני שלו. באחריות.

(צילום: shutterstock)

רבות כתבנו בשנתיים האחרונות על שמפניה. בישראל חלה עלייה במודעות וגם צמיחה מרשימה במגוון המותגים שקיימים בשוק המקומי. אפילו המחירים ירדו פלאים, לפעמים בחצי מחיר, לרמה של בין 150 ל-200 שקלים. לא הגיע הזמן שלכם להתוודע לקסמי מלכת המשקאות? ערבי הקיץ של אוגוסט הם מועד מושלם להתוודע לשמפניות בכלל ולשמפניות רוזה (מצוננות היטב!) בפרט, שמלוות באופן מרשים ארוחות (שלא כמו אחיותיהן החיוורות והסנוביות, חשוב לציין). העלינו לפניכם 7 המלצות.

אז מי את, שמפניית רוזה?

בניגוד לצבע העליז שלהן, שמפניות רוזה ניחנות דווקא בעומק ומורכבות מפתיעה ובמקרים רבים - הרבה יותר מאחיותיהן החיוורות. היא נוצרת מערבוב של תירוש זני ענבים לבנים ואדומים (שמפאן היא מהמחוזות היחידים בצרפת שבהן מותר לעשות כן) או מהשרייה של קליפות ענבים אדומים בתירוש לבן. התוצאה, כך או כך הוא יין מעניין ועמוק, שעל פי רוב גם ניחן בריחות שמזכירים טעמי פירות-יער, דבש, הדרים ואפילו מיץ אשכולית אדומה.

בדומה ליין פורט ובשונה משאר היינות, על מרבית סוגי השמפניה השונים, כמו גם רוזה, לא מצוינת שנת הבציר, אלא אם מדובר בשנה יוצאת דופן - "גראן וינטג'" (Grand Vintage) בצרפתית. על פי רוב, יש כשתיים כאלה בכל עשור.

1. למתחילים: מואט ושנדון, נקטר אימפריאל רוזה

בשמפאן, חבל שיקביו פיתחו דרגת יובש אחת מעל יבש (ברוט) ואז עוד אחת (אקסטרה ברוט), כמעט מיותר לציין ששם המשחק הוא דרגת היובש של היין. אבל דווקא כמה מהיינות הנגישים ביותר של האיזור הם אלו שניחנו במידת מה של מתיקות. שמפניית הרוזה החצי יבשה של מואט ושנדון, נקטר אימפריאל רוזה, היא אחת הטובות שבהן.

הטעמים כאן פרחוניים ודבשיים למדי, והצבע ורוד מתכתי יפהפה. אם שותים אותה כמו שמבקשים יפה בבית השמפניה הגדול הזה - מקוררת היטב ועם קוביות קרח (!) בכוס גבוהה - מגלים באופן מפתיע משקה כיפי להחריד, שינעם במיוחד לחובבי קוקטיילים ולמי שפחות מתחבר למשקאות עם טעם אלכוהולי מודגש.

• מואט ושנדון, נקטר רוזה אימפריאל. 198 שקלים
  

(צילום: י.ד עסקים)

2. האלגנטית: רודרר רוזה 2007

רודרר הוא אחד מבתי השמפניה הוותיקים במחוז. שמפניית העילית שלו, "קריסטל" נוצרה במיוחד עבור הצאר אלכסנדר השני ונחשבת עד היום לאחת הטובות בעולם.

שמפניית הרוזה החיוורת של רודרר לא מביישת את הפירמה. בקבוקי השמפניה הוורודה מבציר 2007, שהגיעו ממש עכשיו למדפים, אחרי ששהו והתיישנו כמעט 5 שנים במרתפי שמפאן, מגלמים בתוכה את כל מה שאנחנו אוהבים במשקה הזה: רעננות הדורה, סקאלה רחבה של טעמים (אם להיות ספציפיים, ניחוחות הדר, פטל וגם מאפי-שמרים מתוקים), איזון מושלם בין מינרליות לטעמים עדינים שמקורם בהשרייה בחביות העץ.

מיטיבי לכת, שימו לב: מי שאוהב יינות מבורגון - שאבלי בפרט ויינות שארדונה ופינו נואר בכלל - יתאהב ברודרר הוורודה הזו, שתמשיך להתבגר במקרר יין מספר שנים בהצלחה. בשתי מילים: דוז פואה.

• רודרר רוזה 2007. 499 שקלים
  

(צילום: קובי טל)

3. המסתורית: פומרי ברוט רוזה

בית השמפניה הוותיק, עם הבקבוקים בעיצוב הצנוע והסולידי, משחרר בשנים האחרונות שמפניות מרגשות שנהנות מטעם ואופי ייחודי.  הקו הצעיר והמצליח של פומרי, פופ (Pommery POP), מנפק שמפניות שמחות וקלילות ששותים במסיבות ובברים פריזאיים בקש (!) מיוחד, וגרסת הרוזה מוצלחת במיוחד. 

חזרי ארצה! פומרי פופ (שימו לב לקש) מככבת על המסלול של "לנווין" בשבוע האופנה של פריז(צילום: יפה עירון)

למרבה הצער, ייבוא הפומרי פופ נפסק לאחרונה, בצר לנו, אבל בארץ ניתן עדיין להשיג את שמפניית הקו הקלאסי של החברה. שמפניית הרוזה חיוורת יחסית וטעמה חמצמץ עם ניחוח מודגש של הדרים, קצת פירות יער וקורטוב מסתורי ומעושן.

בעוד שמפניות רוזה אחרות ברשימה ישמחו להצטרף לארוחת ערב, כאן מדובר בשמפניה שדורשת תשומת לב מוחלטת של החך, בלי יותר מדי תקרובות ואם אפשר - גם בלי יותר מדי אורחים. בקיצור: שמרו אותה לדייט.

• פומרי ברוט רוזה. 290 שקלים, להשיג בחנות היבואן של "החברה הסקוטית", נמל ת"א.
  

(צילום: פומרי חול)

4. המיתולוגית: וו קליקו רוזה NV

השמפניה המפורסמת ביותר בקטגוריית הרוזה היא גם זו שייסדה אותה לפני כ-250 שנה. ובאמת, הרוזה של בית האלמנה הכתומה הוא יין יוצא דופן, יותר עמוק ואדום באופיו מכל רוזה אחר ברשימה.

אנחנו לעלענו וחשנו בניחוחות של פירות יבשים (משמש ושזיף ליתר דיוק, אם תדחקו אותנו לפינה) מודגשים, כשהטעם ניחן בחמיצות מאוזנת. שלבו אותה בארוחה חגיגית וקלה, עם חברים שמגיע להם ולא תתחרטו. יופי של דבר.

• וו קליקו רוזה. 499 שקלים
  

(צילום: וו קליקו חו"ל)

5. לורן פרייה רוזה

שנייה לפני שמגיע ראש השנה, שווה להזכיר שוב את השמפנייה המופלאה והכשרה הזו של לורן פרייה. 100% ענבי פינו נואר (שהושרו בזגי קליפותיהן על מנת להקנות לשמפניה את צבעה הסוכרייתי) מנפקים יין מבעבע יוצא מהכלל, שישמש אפרטיף מעולה על שולחנות החג.

(צילום: מרטין מורטי)

שובו של "קיץ של ריזלינג":  Summer Of Riesling II

קיץ של ריזלינג, פסטיבל היין המגניב שעושה כבוד לזן הענבים המתקמבק, חזר גם הקיץ. במסגרתו יוגשו שלל יינות ריזלינג, ממדינות שונות ומבצירים נחשבים, במסעדות ברחבי הארץ.

וכך, השבוע (וגם בשבוע הבא!), אחרי שכיכב ב-"טוטו" ועוד חברים, הוא מגיע לשלל מסעדות נוספות בתל אביב כ-"אלבה", "יפו תל אביב", "מאנטה ריי", "בראסרי", "קופי בר", "ברטי", "חלוצים 3" ו-"גזטה" וגם למסעדות הירושלמיות "אדום", "לבן" ו-"קולוני".

פרטים נוספים - באתר הפייסבוק של "קיץ של ריזלינג "

(צילום: אבירם כץ)

אול סטאר: מבעבע ורוד ויינות נדירים של "יקב רמת הגולן" במסעדת "מסה"

אחרי שהבלאן דה בלאן שלהם קצר שבחים ברחבי העולם, בימים אלו מתיישן לו המבעבע הרוזה של יקב "רמת גולן", שחוזר לייצור אחרי שנים.

"היין בוקבק בהצלחה בשבועות האחרונים והיוזמה עצמה נולדה לאור הביקוש למבעבעים נעימים ואלגנטיים", אומר ארנון הראל, סמנכ"ל השיווק של היקב. הרוזה מתוכנן לצאת לשוק לקראת סוף השנה האזרחית הנוכחית.

לחגוג איתו בסילבסטר. מבעבע רוזה של "יקב רמת הגולן"(צילום: shutterstock)

ואם כבר ברמת הגולן עסקינן: בראשון הקרוב (25.8) יתקיים במסעדת "מסה" התל אביבית אירוע הצדעה מיוחד לרגל יום ההולדת ה-30 של היקב. במסגרת הערב וכן לאורך כל השבועיים שאחריו, אפשר יהיה לטעום חד פעמים יינות נדירים של היקב, הישר ממרתף המסעדה.

בין היינות, שרובם יוצעו למכירה גם בכוסות וחצאי כוסות, ניתן למנות את בלאן דה בלאן 2001 של ירדן ; מרלו, כרם אורטל 2001 ; מרלו ירדן 2003 ; סירה ירדן 2005  ובקבוקם מגנום של קברנה סוביניון, ירדן 2002. חובבי היקב בפרט ויינות ישראליים בלבד - לא לפספס.

מסה. הארבעה 19, תל אביב.