שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תבעו: לו ידענו על הפיגור השכלי היינו מפילים

    26 שנים לאחר שנולד, הורים לבגיר עם פיגור שכלי החליטו להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות: אם בטיפת חלב היו מזהירים מפני לידת ילד פגוע מוחין, היינו מבצעים הפלה. מה פסק בית המשפט?

    מספר חודשים לאחר שאישה ילדה בפעם ה-11, אובחן התינוק כסובל מפיגור שכלי. כ-26 שנים לאחר מכן, ההורים החליטו לתבוע את משרד הבריאות - בטענה שמעקב ההיריון על ידי הצוות הרפואי בטיפת חלב היה רשלני. הם טענו שאם היו מופנים על-ידי הצוות לבדיקות מקדימות וייעוץ גנטי, ניתן היה לגלות את הפגיעה השכלית. במצב כזה לא היו ממשיכים את ההיריון.

     

     

    מי אשם במצב התינוק? (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מי אשם במצב התינוק? (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

     

    משרד הבריאות השיב בשם טיפת חלב, וטען כי לא היה אפשר לאבחן את הפיגור לפני הלידה. בנוסף, אין קשר סיבתי בין הטיפול באם לפיגור ממנו סובל בנה.

     

    במשרד טענו כי ההורים כבר הופנו בעבר לייעוץ גנטי - בו הוסבר להם כי ההיריונות שלהם בסיכון גבוה, ככל הנראה נוכח קרבה משפחתית ביניהם. עוד הודגש בפניהם כי עברה של האם מאשר שהבינה היטב שהיריונותיה הם בסיכון גבוה, שכן מספר לידות הסתיימו במוות - ואף ילדה בעבר עובר פגוע.

     

    משרד הבריאות הוסיף כי במשך המעקב בטיפת חלב, האם אישרה שהיא נמצאת במעקב של מרפאה להיריון בסיכון גבוה במסגרת בית חולים. מעקב זה איפשר מתן טיפול וייעוץ רפואי נכון.

     

    האם הכחישה בביהמ"ש את הדברים, וציינה כי גם אם אמרה שהיא במעקב, הצוות הרפואי בטיפת חלב היה צריך לוודא אם זה נכון.

     

    ידעו מה הסיכון

    השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את טענות האם. היא פסקה כי לפי התיק הרפואי האם אכן הייתה במעקב, וקבעה שממילא אין זה משנה - שכן ההורים ידעו שהריונותיהם בסיכון גבוה לאחר שעברו בעבר ייעוץ גנטי.

     

    למרות שידעו, בחרו להמשיך ולהרות. זאת ועוד - בחלק מההריונות האם כלל לא הגיעה למעקב, ובחלקם הגיעה בשלב מאוחר בו לא ניתן להפיל. השופטת פסקה כי התנהגות זו מעידה שהסיכוי לביצוע הפלה מרצון במקרה זה קלוש. משכך, לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול למצב הילד.

     

    השופטת הוסיפה כי הטענה לפיה צוות רפואי צריך לוודא שהאם במעקב, היא דרישה "מרחיקת לכת, ולמצער, אינה מהווה פרקטיקה נוהגת". היא דחתה את התביעה, אך נוכח הטרגדיות שפקדו את המשפחה בחרה שלא לחייב בתשלום הוצאות משפט.

     

    פרשנות

    פסה"ד מעיד על ההשפעה שיש להתנהלות אם במהלך ההיריון, על תוצאות המשפט. השאלה המרכזית כאן הייתה האם ההיריון היה מופסק, לו היה מתקבל כל המידע אודות הסיכון להולדת עובר פגוע. לצורך כך יש לנסות ולהבין את הלך הרוח של ההורים.

     

    מאחר שמדובר בעניין סובייקטיבי, התוצאה המשפטית נגזרת במידה רבה מהתנהלותם. זאת להבדיל מתביעות רשלנות אחרות, בהן עוסקים בעובדות רפואיות אובייקטיביות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים