הדור האבוד הוא אתם

הדור האבוד הוא אתם, לא אנחנו. כן אתם, ההורים שלנו, המנכ"לים של החברות שאנחנו עובדים בהן ושאר האפוקליפטים שמבכים את סופנו. מי שלא אבוד אלו כנראה אנחנו, אבל כמו את רוב התהליכים הגדולים, אתם ואנחנו נבין רק בדיעבד.

כי אנחנו יודעים שהעולם השתנה. שאין דבר כזה יותר עבודה לכל החיים, שהיציבות התעסוקתית הוחלפה בגיוון תעסוקתי. שלהיות מחובר לטכנולוגיה זה לא באמת מנוון, כי אין שוק מידע מופלא, זמין וזול מזה.

הם מוכשרים ומשכילים, אך עדיין מחפשים את דרכם ורבים מהם חיים על חשבון ההורים.

האם גם אתם שייכים לדור האבוד? כתבו לנו באימייל opinions@y-i.co.il

אנחנו יודעים שאין טעם יותר בשינון מידע ובהקאתו על נייר, כי זה התאים לעידן הנייר ואנחנו בכלל דור של דיגיטל. אתם אומרים שאנחנו מכורים לרשתות חברתיות ומנותקים מהחברה האמיתית שמחכה לנו בשר ודם מחוץ לדלת שלנו, אבל מדורת השבט השתנתה והיא בוערת חזק מכל מדורה שהייתה פה אי פעם. היא מאפשרת קשרים עם אנשים מרחבי העולם, עבודה מכל חור נידח באמצעות מכשיר אחד ויכולת ללמוד כמעט כל דבר ובחינם.

אתם מוכיחים שאתם אבודים כשאתם שואלים אותנו בראיונות עבודה היכן נרצה להיות בעוד עשר שנים. רשת הפייסבוק נוצרה לפני קצת פחות מעשר שנים ושינתה את שוק העבודה לבלי הכר. איש לא ראה את זה מגיע ואיש גם לא רואה את הדבר הבא שעומד לשנות אותנו שוב. בטח ממש עוד רגע. ולכן אי אפשר לחזות יותר, ואנחנו כבר יודעים את זה. אבל אתם עוצמים עיניים ושולחים אצבע מאשימה לדור שניתנו לו כבר אלפי שמות. מעט מאוד חיוביים, אגב.

אתם מוכיחים שאתם אבודים כשאתם אומרים שאנחנו מפונקים. אנחנו ככל הנראה הדור המשכיל ביותר שהיה פה אי פעם. בגיל שבו אתם סיימתם תואר ראשון וילדתם ילדים, אנחנו מחזיקים כבר בשני תארים ובמגוון של התנסויות תעסוקתיות. אנחנו עובדים הרבה יותר שעות מכפי שאי פעם עבדתם בגילנו. ולגדל ילדים היום קשה הרבה יותר מבעבר - הם יקרים יותר ואנחנו עובדים יותר. אנחנו לא מפונקים ולא אבודים, אנחנו פשוט תקועים. ובגללכם.

קשה לכם להיפרד מהמוכר אבל הפחד שלכם הוא שגוזר עלינו את חיי העוני. חוסר המוכנות שלכם לשנות את העולם הכלכלי והחברתי ולהתאים אותו לתמורות שמתרחשות מכל עבר, הוא המכשול האמיתי שלנו. אתם זורעים בנו פחד שלא יהיה לנו מחר, בעוד אתם אוחזים בעיקשות בעבר פג תוקף וממאנים להמשיך לעתיד. מסרבים לעצור לרגע ולהשלים עם העובדה שהעולם השתנה, להבין שאין ברירה אלא לשנות את חוקי המשחק ששירתו אתכם נאמנה והביאו לכם עושר ויציבות. בדיוק אותם החוקים הם אלה שאחראים למצב הקטטוני שלנו, כי אלו החוקים שלכם אבל עכשיו יש גם אותנו.

הטורים הקודמים בסדרה בערוץ הדעות

חיים כמו עכברי מעבדה / סמדר הדס

לומדים שקר כלשהו ומתבכיינים / אורון ישראלי

החיים בסנדביץ' / מירב צובירי

אנחנו הילדים של עודף, שנת 83 / שלומית עצבה

אני מדור ה"וואי וואי" / שני גבאי

אל תלכו עם הלב / לב סולודקין

אמנות ההישרדות / מתן כהן

אני מוכשרת, ומכאן התסכול / מיכל מנין

עשיתי את כל מה שאמרתם. הוצאתי ציונים גבוהים בתיכון, שירתתי בתפקיד משמעותי בצבא, סיימתי תואר כמעט בהצטיינות, גרתי בפריפריה, גרתי במרכז, עבדתי בעבודות סטודנטים ובעבודות של אנשים מבוגרים עם תואר וזה לא עובד. אני בת 26 והעתיד שמחכה לי מעורפל מדי. אז במה אתם מאשימים אותנו בעצם? עשינו בדיוק את כל מה שאמרתם וזה לא עובד. וזה לא עובד כי "קורסי ההכנה לחיים" שנתתם לנו מתאימים לחיים שכבר לא קיימים.

אתם קוראים לנו "הדור האבוד" בחצי התנשאות ובחצי רחמים, אבל אנחנו לא אבודים. אנחנו נתקענו באמצע של תקופת מעבר גלובלית. כזו שבה אתם לא משחררים מהישן ואנחנו תקועים בחדש, בלי תשתיות. אז לפני שאתם שוב מפנים אלינו אצבע מאשימה, לפני שאתם שוב מחדירים בנו פחד מפני עולם שקורס, עשו בדק בית. תבדקו מי נאחז במסגרות ובחוקים שיוצרים משברים פיננסיים וחברתיים, מי מונע את ההתקדמות של העולם הזה. תבדקו טוב-טוב אם מי שאבודים זה אנחנו או אתם.

ליאור הר-טוב, בת 26, במקור מושבניקית מהדרום ועכשיו תל אביבית, סיימה תואר בתקשורת ועיתונות במכללת ספיר. בימים אלו עושה הסבה ל-QA.