שתף קטע נבחר

בג"ץ למדינה: מדוע שהכנסת לא תדון בגז?

הסתיים הדיון בבג"ץ על העתירה נגד החלטת ייצוא 40% מכמות הגז. ההחלטה תימסר במועד מאוחר יותר. נציג המדינה: "הנושא כבד, אף אחד לא יודע כמה ייקח לוועדת הכלכלה להכין את החוק ואחר כך יהיו עתירות לבג"ץ נגד חוקתיות החוק"

בג"ץ בהרכב של 7 שופטים סיים את הדיון בעתירות להסדרת יצוא הגז. ההחלטה תימסר במועד מאוחר יותר. בג"ץ נדרש להכריע למי הסמכות להחליט בעניין, לרשות המחוקקת או המבצעת. הממשלה קיבלה החלטה על 40% יצוא, והעותרים טוענים שאת עקרונות ההסדרה יש לעגן בחוק בכנסת.

 

היום: דיון בבג"ץ בעתירה נגד ייצוא הגז

היועמ"ש לכנסת: יש לאשר ייצוא הגז בחקיקה

העתירה נגד ייצוא הגז תידון בהרכב מורחב

 

עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים, הגן בפתיחת הדיון על סמכותה וזכותה של הממשלה לקבל את ההחלטות. השופטים סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין הקשו, מדוע לא להעביר את העניין לכנסת. הלמן הדגיש את ממד הדחיפות. "אף אחד לא יקבל מימון לפיתוח מאגרים בלי שיבטיח את ההשקעה. ההסדרה היא לא רק בסמכות הממשלה אלא חובתה להסדיר וכשאין פגיעה בזכויות יסוד, אין הצדקה להתערבות בג"ץ".

היום
דיון בבג"ץ בעתירה נגד ייצוא הגז / אלפי שאולי
בעתירה דורשים הח"כים שלי יחימוביץ, רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן להביא לדיון וחקיקה בכנסת את החלטת הממשלה לייצוא 40% מעתודות הגז הישראלי. תשובת המדינה: "כל ממשלה רשאית לנקוט בדרך הנראית לה"
לכתבה המלאה

 

עשרות רבות של פעילי סביבה גדשו את אולם ג' של בית המשפט העליון. חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואבישי ברוורמן הגיעו. השופט רובינשטיין: "כשמדובר בנושא כזה עוצמתי ומהותי למה זה לא מצדיק דיון פרלמנטרי כדי להבטיח את זכויות היסוד של הציבור?". לעומת זאת רמזה השופטת חיות כי הכנסת יכולה לחוקק, אם היא סבורה שיש רוב לבצעת חוק פרטית.

 

הלמן הסכים עם חיות והשיב לרובינשטיין: "הנושא כבד, אף אחד לא יודע כמה ייקח לוועדת הכלכלה להכין את החוק ואחר כך יהיו עתירות לבג"ץ נגד חוקתיות החוק. ב-2015 כבר לא יספיק הגז שיגיע מקידוח תמר וצריך לקדם את הפוטנציאל של לווייתן. להיכנס לחקיקה זה להיכנס לתקופת ערפל לא ידועה".

 

הלמן הדגיש את הרציונל הנוכחי של חוק הנפט שמספק את הסמכות לממשלה: "החוק מאפשר לבעלי החזקות לייצא הכל, אבל מסמיך את הממשלה להגביל על מנת להבטיח את התצרוכת המקומית".

 

עו"ד צבי אגמון שמייצג את דלק תמך בעמדה זו: "מתן שיקול הדעת לשר לתעדף את התצרוכת המקומית מייצר את האיזון הנכון. אם זה לא מוצא חן בעיני העותרים זה לא הופך את החלטת הממשלה ללא חוקית".

 

עו"ד יורם בונן בשם רציו: "המאגרים גדולים על המדינה. ההשקעות והסיכונים שהזכיינים נטלו תרמו לאינטרס הציבורי לא פחות מהעותרים. רק לאחרונה ראינו כיצד ירדו לטמיון 600 מיליון שקל בקידוח שמן. מימון לפיתוח מאגר מורכב כלוייתן שמצוי 130 ק"מ ק"מ מהחוף ובעומק 160 מטר מחייב מימון שלא יתקבל מבלי שיוצג פוטנציאל מכירה. אין אפשרות לשבת מול מממן ולהגיד לו שהזרזיף של התצרוכת המקומית יחזיר את המימון".

 

כאשר רשות הטיעון עברה לעותרים, הקשו השופטים הנשיא אשר גרוניס והמשנה לנשיא מרים נאור על ב"כ המרכז האקדמי למשפט ועסקים, עו"ד אפי מיכאלי. "מה מונע מהכנסת לחוקק חוק?", תהה גרוניס. נאור הוסיפה: "נניח שאין סמכות לממשלה להחליט, לפי שיטתך, מה צריך לקרות?".

 

 מיכאלי אמר, כי "גם אם יש קושי פרלמנטרי, מדובר כאן בעניין דמוקרטי. אין לנו עניין בכמות יצוא כזו או אחרת. החלטת הממשלה היא הר שיושב של דבר קטן מאד - סעיף 33 לחוק הנפט שיש לפרשו בצמצום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים