שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר ישראלי: טיפול בתא לחץ מרפא פגיעות מוח
    לא רק לתאונות צלילה - חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ובית החולים אסף הרופא מצאו כי טיפול בתא לחץ אצל מטופלים שסבלו מפגיעה מוחית בעקבות חבלת ראש, השיב להם את היכולת לזכור, להתרכז ולעבד מידע
    תקווה חדשה לסובלים מפגיעה מוחית: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים אסף הרופא, מצאו כי טיפול בתא לחץ שיפר משמעותית את מצבם, אפילו שנים לאחר הפגיעה. תוצאות המחקר החדש התפרסמו השבוע בכתב העת pLOs ONE.

     

    בישראל מצויים 3 תאי לחץ בבתי החולים רמב"ם בחיפה, אסף הרופא ואילת. הם מיועדים בראש ובראשונה לטיפול במחלת הצוללנים, אולם בשנים האחרונות מתווספות עוד ועוד עדויות לכך שתא הלחץ מביא להחלמה של איברים בגוף. לפי התיאוריה, החמצן בלחץ האטמוספרי הגבוה, מסייע להפחית תהליכים דלקתיים ולשפר את זרימת החמצן לרקמות.

     

    תא לחץ. לא רק לתאונות צלילה (צילום: רוני שיצר) (צילום: רוני שיצר)
    תא לחץ. לא רק לתאונות צלילה(צילום: רוני שיצר)

     

    "הרעיון שניתן לתקן נזק מוחי באמצעות טיפול בתא לחץ נולד כבר בשנות ה-90", מספר פרופ' אשל בן-יעקב מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, "אך הגישה לא נבחנה אז לעומקה, מכיוון שהיא סתרה את ההשקפה הרווחת לפיה רשתות עצביות במוח עשויות להתחדש ולהשתנות רק בגיל הילדות, או במסגרת של חלון זמן מוגבל לאחר פגיעה".

     

    הטיפול החזיר למטופלים יכולות תפקוד שאבדו

    במחקר החדש השתתפו כ-60 מטופלים עם נזק מוחי בדרגות שונות, שמצבם כבר חדל להשתפר ונחשב לכרוני. המשתתפים נחשפו לתנאים המיוחדים השוררים בתא לחץ של אוויר מועשר בחמצן, והחוקרים עקבו אחר תפקודם המוחי בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים. החוקרים גילו כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות, ולשפר את התפקוד המוחי של החולים – גם שנים רבות לאחר הפגיעה.

     

    הטיפול החדשני השיב לנפגעי המוח שהשתתפו במחקר תפקודים רבים ושונים. לאחר שנים של מוגבלות ותלות קשה באחרים. הפגיעה הנפוצה לאחר חבלה מוחית היא בעיקרה קוגנטיבית, ולרבים מהמשתתפים במחקר חזרה היכולת לזכור, להתרכז להבין ולעבד מידע, לקרוא ולהתמצא במרחב.

     

    "במחקר התמקדנו באנשים שנפגעו שנה עד שש שנים, אך כבר זכינו לראות שיפור משמעותי גם בפגיעות מלפני 20 שנה", אומר ד"ר אפרתי, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל המכון לרפואה היפרברית במרכז הרפואי אסף הרופא. "התוצאות בשטח ברורות מאוד, והן מדהימות גם אותנו, כמטפלים וכחוקרים".

     

    המפתח להצלחתו של הטיפול בתא הלחץ טמון, לדעת החוקרים, בריכוז החמצן הגבוה שמגיע אל רקמות המוח. "במוח הפגוע נותרים תאי עצב רבים שעודם חיים, ועם זאת אינם מקבלים די אנרגיה כדי להתעורר ולשוב לתפקוד", מסביר ד"ר אפרתי.

     

    "בשל חשיבותו, המוח מקבל שיעור גבוה יחסית של חמצן, כ-20% מכלל החמצן שנכנס לגופנו, אך מסתבר שהאנרגיה הזאת מתועלת בעיקר לאזורים הפעילים,
    ולא למקומות פגועים ורדומים. כך שאספקת החמצן למוח בתנאים רגילים אינה מסוגלת להזין תהליכי תיקון וריפוי – כגון בניית כלי דם חדשים, חידוש קשרים בין תאי העצב, הערת תאי עצב רדומים – תהליכים שדורשים כמות גדולה במיוחד של אנרגיה. בתא הלחץ, לעומת זאת, יש ריכוז גבוה מאוד של חמצן, עד פי 10 מהריכוז באוויר הרגיל שאנו נושמים. לכן המוח יכול להקצות את האנרגיה הדרושה לתיקון נזקים באזורים הפגועים, ומכאן השיפור המשמעותי בתפקודם של החולים".

     

    ההצלחה המרשימה של המחקר מעוררת בחוקרים תקוות רבות: "אנחנו מאמינים שלטיפול בתא לחץ יש פוטנציאל גדול ככלי טיפולי למגוון גדול של מחלות ופגיעות שקשורות למוח", מסכם פרופ' בן-יעקב. "אנחנו מבינים היום שהפרעות מוחיות רבות קשורות לסוגיות של ניהול האנרגיה במוח. בעיה כזאת יכולה להיווצר, לדוגמא, בגיל המבוגר, עם הירידה ביעילות של זרימת הדם אל המוח ובתוכו. לכן יתכן בהחלט שהטיפול החדש יוכל לסייע, בין היתר, בשלבים מוקדמים של דמנציה או אלצהיימר. ומי יודע, אולי בעתיד אף נוכל להעניק למוח טיפולי 'אנטי-אייג'ינג', שיתחזקו אותו וישמרו את תפקודו עד יומנו האחרון".

     

    מדינת טקסס כבר שוקלת לממן את הטיפול החדשני עבור אזרחיה שנפגעו כתוצאה מפציעות ראש, וכן עבור חייליה השבים מעיראק ומאפגניסטאן עם הפרעות דחק פוסט טראומטיות.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים