שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    פנטזיות של נשים: הסופרות שכבשו את המסך

    לעיבודים הקולנועיים לקומיקס גיבורי העל יש אלטרנטיבה, מצליחה לא פחות, של סרטי פנטזיה ומדע בדיוני שנכתבו על ידי נשים. "הארי פוטר" היה ראשון, ואחריו שטף את הוליווד גל של נערות עתידניות ולוחמניות שיצאו מהספרים. מ"דמדומים" ל"משחקי הרעב" - קווים לדמות הגיבורות והסופרות שיצרו אותן

    מול פרנק מילר, סטן לי, ג'ק קירבי, כריס קלרמונט ויתר יוצרי הקומיקס שזכו לראות את יצירותיהם מעובדות למסך הגדול כסרטי סופר-הירוז מצליחים, התייצבו בשנים האחרונות סופרות שנותנות לז'אנר גיבורי העל מענה משלהן. ספרי פנטזיה ומדע בדיוני שכתבו נשים היוו בסיס לפרנצ'ייזים מהדהדים כמו "הארי פוטר", "דמדומים", וכמובן "משחקי הרעב", שחוזרים אלינו השבוע עם סרט שני בסדרה - "משחקי הרעב: התלקחות".

     

    אז מה משותף לג'יי.קיי. רולינג, סטפני מאייר, סוזן קולינס, קסנדרה קלייר, ורוניקה רות', מג רוסוף, מוירה יאנג ולורן אוליבר? לא יותר מדי. הן באות מרקע משפחתי שונה, ובעלות גישות תרבותיות ופוליטיות שונות. ובכל זאת, הן כולן נשים, והן אלו השולטות בזירה הספרותית של המדע הבדיוני העכשווי - לפחות כפי שזו משתקפת בבתי הקולנוע, מול קהלי צופים עצומים.

     

    סוזן קולינס, סטפני מאייר, ג'יי.קיי. רולינג וקסנדרה קלייר (צילום: גטי אימג'בנק, MCT) (צילום: גטי אימג'בנק, MCT)
    סוזן קולינס, סטפני מאייר, ג'יי.קיי. רולינג וקסנדרה קלייר(צילום: גטי אימג'בנק, MCT)

     

    החלוצה: ג'יי.קיי. רולינג

    זה התחיל כמובן עם שבעת סרטי "הארי פוטר", שהעבירו את ההצלחה האדירה של ספרי ג'יי קיי רולינג מהדף אל המסך הגדול. הסופרת הבריטית בת ה-48 גדלה בכפר קטן במרכז אנגליה, וכילדה קטנה, ולא שמחה במיוחד על פי עדותה שלה, ספגה את האווירה הפסטורלית וגם את השעמום שנלווה אליה. אלו, בצירוף אנשים שליוו אותה במהלך חייה הצעירים, השתלבו לכדי סיפורו של הארי פוטר - הקוסם הצעיר, שהתגבש בראשה על הרכבת בדרך ממנצ'סטר ללונדון. במרכז הסיפור הקוסם הצעיר הארי ושני חבריו לספסל לימודי הכשפים, הרמיוני (שדמותה מבוססת על הסופרת עצמה) ורון.

     

    ג'יי.קיי. רולינג. חיה בעולם משלה, וזה מה שחשוב (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    ג'יי.קיי. רולינג. חיה בעולם משלה, וזה מה שחשוב(צילום: GettyImages)

     

    ב-1995 סיימה רולינג לכתוב את הספר הראשון "הארי פוטר ואבן החכמים", שהפך שנתיים אחרי להצלחה בין לילה וסלל את הדרך. ב-2001 יצאה לאקרנים הגרסה הקולנועית שהיתה להיט קופתי היסטרי עם רווחים של כמעט מיליארד דולר ברחבי העולם. במקביל לסדרת הספרים שכללה שבעה ספרים בסך הכל, הלכה והתעצמה לה סדרת הסרטים, שאחרי שמונה פרקים הפכה לרווחית ביותר אי פעם וגרפה 7.7 מיליארד דולר בסך הכל בכל העולם.

     

    השמרנית: סטפני מאייר

    בהשראת ההצלחה חסרת התקדים של הסופרת הבריטית תחת האכסניה ההוליוודית של האחים וורנר, יצאו באולפני סאמיט להרפתקה משלהם עם סדרת "דמדומים" של ספני מאייר, שכללה ארבעה ספרים בין 2005 ל-2008. כמו ב"הארי פוטר", גם כאן יש לנו משולש - אלא שהפעם במרכז עומדת גיבורה (בלה סוואן) ולצדה שני מחזרים - אדוארד קאלן הערפד וג'ייקוב בלאק איש הזאב. העלילה מזכירה דרמת נעורים רומנטית טלוויזיונית, אלא שבסאמיט הוחלט לעבדה למסך הגדול.

     

    קריסטן סטיוארט לוהקה כבלה, רוברט פטינסון כאדוארד ,וטיילור לאוטנר כג'ייקוב. חמשת סרטי הפרנצ'ייז היו גם הם הצלחה כבירה והניבו 3.3 מיליארד דולר. מאייר בת ה-39 השתלבה בהפקה ועבדה עם התסריטאית מליסה רוזנברג, והרוח שהביאה מהבית נוכחת בעלילה, שנבדלת במהותה מזו שהגתה רולינג. אם ב"הארי פוטר" סיפור התבגרותם של הקוסמים הצעירים מובא תוך יצירת עולם אפל וקרוע מבפנים, עם דיאלוג פנימי משלו, הרי שהעולם של מאייר מצומצם הרבה יותר - הוא נוגע בעיקר להתלבטויות שגרתיות של בני ובעיקר בנות נוער: מתי לאבד את הבתולין ועם מי?

     

    מאייר, ילידת הרטפורד שקונטיקט, היא בת למשפחה שמרנית מרובת ילדים, והתחנכה על ברכי האמונה המורמונית. היא נישאה בגיל 21 (ואז כנראה גם איבדה את בתוליה), ומתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיה באריזונה. היא מעידה על עצמה כי מעולם לא עישנה ושתתה אלכוהול, ורעיונות אלו של הימנעות וטיהור הנפש באים לידי ביטוי בעלילה. היא הודתה כי אמונתה המורמונית באה לידי ביטוי בכתיבתה, שכאמור מתמקדת ביחסים שבינו לבינה ובערכי משפחה שמרנים - מה שגרר ביקורת נוקבת. 

     

    סטפני מאייר מציגה את "הגוף מארח". סירשה רונאן על הכריכה (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    סטפני מאייר מציגה את "הגוף מארח". סירשה רונאן על הכריכה(צילום: GettyImages)

     

    בהשוואה שערך הסופר סטיבן קינג בין רולינג למאייר, הוא אמר: "ההבדל העיקרי הוא שרולינג היא כותבת נהדרת, בעוד שמאייר לא יכולה לכתוב כלום. היא לא ממש טובה. ברור שהיא כותבת לדור שלם של נערות ופותחת סוג של כספת של אהבה ומין בספרים הללו. זה מלהיב וזה מרתק וזה לא מאיים במיוחד כיוון שהם לא בוטים מבחינה סקסואלית". 

     

    נראה שמאייר לא התרגשה כל כך מהביקורת, וגם באולפני יוניברסל התעלמו והפיקו גרסה קולנועית לספרה "גוף מארח". מי שמחפש רמזים לצדקנות וטהרנות מורמונית, ימצא אותם גם פה בשפע. הדמות הראשית - נערה בשם מלינדה (בגילומה של סירשה רונאן) - נקרעת בין משמעת למשיכה, בין בשר לנשמה, קצת כמו ההתמודדות של בנות חסודות אך הורמונליות בגיל ההתבגרות. הדואליות הזו עומדת במרכז כתיבתה של מאייר, וגם בעיבודים הקולנועיים.

     

    הביקורתית: סוזן קולינס

    די מפתיע לגלות שכמו מאייר, גם סוזן קולינס נולדה בהרטפורד שבקונטיקט. במרכז הטרילוגיה הספרותית "משחקי הרעב" עומדת גיבורה צעירה ונועזת גם כן (קטניס אברדין שמה), אולם פה בערך נגמרים קווי הדמיון בין השתיים, וכך גם העיבודים הקולנועיים של יצירותיהן. קולינס בת ה-51 חסתה בצעירותה בצילו של אביה, איש חיל האוויר האמריקני שלחם בווייטנאם, ומאוחר יותר הפך לד"ר במדע המדינה. "הוא דיבר איתנו על המלחמה מגיל מאוד צעיר. היה חשוב לו שנבין דברים", אמרה, "אם היית איתו בשדה הקרב, לא היית סתם ניצב שם". במידה רבה קולינס מנסה לעשות אותו דבר בספריה.

     

    סוזן קולינס. ביקורת חברתית (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    סוזן קולינס. ביקורת חברתית(צילום: MCT)

     

    בניגוד לכתיבה הפנטסטית של רולינג על עולם הבדיוני, ובניגוד לסדרת החינוך המיני של מאייר שעסקה במעגל האישי, "משחקי הרעב" מבקשים להשתמש בסיפור מומצא כדי להאיר משהו על המציאות הפוליטית בה אנו חיים כיום. קטניס, שמזוהה כיום בעיקר עם חזותה המצודדת של הכוכבת זוכת האוסקר ג'ניפר לורנס, היא בסך הכל משתתפת בסדרת ריאליטי בארצות הברית העתידנית, שנועדה לשמר את שלטון הרודן המקומי. הוא נותן לציבור שעשועים, בלי לחם.

     

    אחרי שניצחה כנגד כל הסיכויים בסיבוב המשחקים בפרק הראשון, ב"משחקי הרעב: התלקחות" בבימויו של פרנסיס לורנס, מגלה הרודן קוריולאנוס סנואו כי לניצחון בריאליטי, יש השלכות שנוגעות לריאל-פוליטיק של משטרו. קטניס סוחפת אחריה את הציבור ויש סימנים של התקוממות. ביחד עם שותפה פיטה מלארק (ג'וש האצ'רסון), חברה גייל (ליאם המסוורת') ופטרונה היימיץ' (וודי הארלסון) היא מוצאת עצמה לוחמת לא רק בזירת הגלדיאטורים, אלא גם בזו הפוליטית.

     

    ג'ניפר לורנס וליאם המסוורת' ב"משחקי הרעב". פריצה סוחפת לפרנצ'ייז ()
    ג'ניפר לורנס וליאם המסוורת' ב"משחקי הרעב". פריצה סוחפת לפרנצ'ייז

     

    ב"משחקי הרעב" יש כמובן נגיעות רומנטיות הנוגעות למשולש קטניס-פיטה-גייל, אולם לקולינס יש יומרות גדולות יותר מסתם עיסוק בעניינים שבינו לבינה, או אפילו בפנטזיה אליבה דה רולינג. בכתביה וגם בעיבודים הקולנועיים יש ביקורת חברתית נוקבת על מיליטנטיות, דיקטטורה והשימוש בתקשורת כאמצעי שליטה בציבור. "לספר סיפור של עולם עתידני מאפשר לך לבדוק דברים שמטרידים אותך בהווה. כך שבמקרה של 'משחקי הרעב', עולות סוגיות כמו חלוקה לא שווה של עושר, כוח הטלוויזיה והשפעתה על חיינו, האפשרות שממשלות ישתמשו ברעב כנגד הציבור, ולפני הכל - מלחמה", אמרה קולינס על יצירתה.

     

    סרט "משחקי הרעב" הראשון (שביים גארי רוס ובהשתתפות קולינס כתסריטאית) היה הצלחה מסחררת ולא צפויה בשנה שעברה, והוא הותיר בצל את סדרת הספרים. אולפני ליונסגייט הסתכנו כשעיבדו את התכנים הטעונים והחתרניים הללו, ואף שיבצו סצנות קשות של הרג נערים צעירים, אך זכו ברווחי ענק (כ-690 מיליון דולר). הרווחים הללו התעצמו עם הסרט השני, וגם השלישי והרביעי בדרך.

     

    הנערה המתלבטת: ורוניקה רות'

    מי שהצטרפה לחבורה מכובדת זו בחנויות הספרים, ותעשה זאת לבטח גם בבתי הקולנוע בשנה הבאה, היא ורוניקה רות' - ינוקא בת 25, שטרילוגיית "מפוצלים" שלה הפכה ללהיט בין בני הנוער. הסרט "Divergent" של ניל בורגר אמור לפתוח את הטרילוגיה הקולנועית בכיכובה של שיילין וודלי ("היורשים") שעומדת לפרוץ אל המיינסטרים כביאטריס - גיבורת העלילה בשיקגו העתידנית. כמו קטניס, גם טריס מתריסה נגד המשטר הקיים, תוך מאמצי הישרדות בחברה שמתעקשת לדחוס אותה לתוך משבצת אנושית - משהו שלא מתאים לאישיותה.

     

    הטריילר של "Divergent"

     

    רות', בתה של הציירת ברברה רוס מאילינוי ונכדה של ניצולי מחנות ריכוז באירופה, סיפרה כי גדלה בבית שדחה את הדת, אולם מצאה עצמה מרותקת לתנ"ך. בראיונות סיפרה כי חופש המחשבה שאיפשרה לה אמה, היווה השראה לסיפור. "שאלות דתיות חשובות גם אם אינך מאמין בדבר, אבל אני לא רוצה להטיף על דת, או אפילו על מוסר", אמרה. ההבדל בינה לבין סטפני מאייר די ברור. גם בסרטים.

     

    הפטליסטית: מג רוסוף

    מג רוסוף נולדה למשפחה יהודית לפני 57 בבוסטון, ממש בשכונה של מאייר וקולינס (בניו אינגלנד), אולם כיום היא מזדהה כבריטית ומצהירה על עצמה כאתאיסטית. אחרי מות אחותה מסרטן השד החלה בכתיבת הספר "How I Live Now", והוא יצא ב-2004 בשבוע שבו אובחנה המחלה גם אצלה. השנה ייצא העיבוד הקולנועי בבימויו של קווין מקדונלד. כמוה, גם גיבורת ספרה דייזי (בגילומה של סירשה רונאן), עוברת מניו יורק לבריטניה. מה שמתחיל כסיפור אישי על ריחוק משפחתי, נגרר לאירועים סביב מלחמת העולם השלישית שפורצת - ומאבק ההישרדות הקשה של הנערה. 

     

    הטריילר של "How I Live Now"

     

    הקבליסטית: קסנדרה קלייר

    בניגוד לרוסוף, יהודית רומלט בת ה-40 לא ויתרה על זיקתה ליהדות, אבל כן ויתרה על שמה. הסופרת ילידת טהרן ידועה כקסנדרה קלייר. היא מתגוררת כיום עם בעלה באמהרסט שבמסצ'וסטס (כן, גם היא הגיעה לניו אינגלנד) וחתומה על סדרת הספרים המצליחה "בני הנפילים" ("The Mortal Instruments") שהפרק הראשון מתוכה "עיר של עצמות" יצא השנה בבימויו של הראלד זווארט הנורבגי ובכיכובה של לילי קולינס.

     

    קסנדרה קלייר (שנייה מימין) וצוות הסרט "עיר של עצמות" (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    קסנדרה קלייר (שנייה מימין) וצוות הסרט "עיר של עצמות"(צילום: GettyImages)

    אף שהעלילה מתרחשת בניו יורק של ימינו ולסירוגין ביקום מקביל וקמאי של שדים ורוחות, היא מבוססת על מוטיבים מהקבלה. הנפילים ("Nephilim" גם באנגלית) הם חצויי דם בני אנוש/מלאכים, ובין השאר הם נאבקים בערפדים, יצורים מהגיהנום, ומלאכי חבלה למיניהם. הגיבורה קליירי היא בתו של אחד ששמו מורגנשטרן - מה שמורה על מוצאה.

     

    הרומנטית: לורן אוליבר

    אוליבר בת ה-31 מניו יורק, בת לכתב הפלילים היהודי הרולד שכטר והמשוררת ממוצא יפני קימיקו האהן, הביאה לעולם את ספרה "דליריום" המתרחש במציאות אלטרנטיבית של ההווה. העלילה מובאת מנקודת מבטה של הנערה לנה, העומדת בפני הליך לריפוי הרגשות המכונים "אהבה" - הנתפסת כמחלה. אך היא לוקה בה טרם זמנה ומתאהבת. הספר, שהיה הצלחה גדולה (ובעקבותיו הגיע ספר נוסף בשם "פנדמוניום"), נמצא בהליכים מתקדמים של עיבוד לסרט טלוויזיה בבימויו של רודריגו גרסיה ובכיכובם של אמה רוברטס, ג'נין מייסון וגרג סולקין.

     

    טריילר מאולתר ל"דליריום"

     

    המחוספסת: מוירה יאנג

    אל הגילומים הקולנועיים בלה מ"דמדומים", קטניס מ"משחקי הרעב", דייזי מ"how I Live Now", ביאטריס מ"Divergent", וקליירי מ"עיר של עצמות" צפויה להצטרף בקרוב גם סאבה, גיבורת "Blood Red Road" - ספרה הפוסט-אפוקליפטי של מוירה יאנג. הבמאי רידלי סקוט, שלאחרונה עבד עם הסופר קורמאק מקארת'י (שהיווה השראה ליאנג עם "הדרך" שלו) על "היועץ", רכש את הזכויות על הספר וההכנות לעיבודו בעיצומן.  

     

    טריילר לסרט "Blood Red Road"

     

    העלילה מלווה נערה קשוחה שיוצאת למסע בעקבות האח התאום שלה שנחטף, ועוברת הרפתקאות רבות בדרך - חלקן בסגנון "משחקי הרעב" של קולינס. יאנג, שנולדה בחוף המערבי של קנדה ועזבה לבריטניה כדי ללמוד משחק ושירה, השתקעה בממלכה הבריטית ומתגוררת בבאת' - כל כך קרוב למחוזות הילדות של רולינג. בסופו של דבר, כנראה, זה לא משנה. סופרות, פמיניסטיות, דתיות, חילוניות, מבוגרות וצעירות, איכשהו הן תמיד נפגשות איפשהו - בעולם האמיתי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: MCT
    סוזן קולינס. מחברת "משחקי הרעב"
    צילום: MCT
    לאתר ההטבות
    מומלצים