שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העליון: הילד האתיופי יישאר במשפחת אומנה
    הפרשה שנחשפה ב-ynet שבה נאבקה דודתו של ילד ממוצא אתיופי במשפחת אומנה על הזכות לגדל אותו הגיעה לסיומה המשפטי. בית המשפט העליון קבע כי הילד יישאר בחזקת משפחת האומנה. "לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולקרוע את הילד מהמשפחה האחת שאי פעם הייתה לו". ההורים ממשפחת האומנה: "השכל הישר וטובת בננו ניצחו". הדודה: "אלחם עד הסוף"

    הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון הכריע בצהריים (יום ב') בפרשת הפעוט האתיופי. השופטים קבעו כי הילד - שבקרוב יחגוג יום הולדת שלוש - יישאר בחזקת משפחת האומנה שהחלה בתהליך האימוץ וזו תוכל להשלים הליך אימוץ קבוע. בכך הפכו השופטים החלטה של הרכב של שלושה שופטי בית משפט עליון שקבעו לפני כמה חודשים כי הפעוט יוצא ממשפחת האומנה ויוחזר לדודתו. משפחתו הביולוגית של הפעוט מתכוונת להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב יותר. הפרשה נחשפה לראשונה ב-ynet.

     

    ההחלטה התקבלה בדעת רוב של חמישה שופטים, בהם המשנה לנשיא השופטת מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן וניל הנדל. בדעת המיעוט היו השופטים עדנה ארבל ויצחק עמית. בשאלת צמצום האימוץ החליטו השופטים ברוב של ארבעה מול שלושה כי לא מתקיימות במקרה הזה הנסיבות המצדיקות אימוץ פתוח.

     

    זמן קצר לאחר פרסום ההחלטה אמרו ההורים ממשפחת האומנה: "אנחנו מתרגשים ואסירי תודה על כך שהשכל הישר וטובת בננו ניצחו. בית המשפט העליון עשה חסד גדול עם בננו בכך שהבין שטובתו והתפתחותו הנורמלית תתאפשר רק איתנו - הוריו, כפי שסברו כל גורמי הרווחה, אנשי המקצוע והיועץ המשפטי לממשלה".

     

    הזוג הוסיף ואמר: "איתנו, בנינו קיבל ביטחון, בית חם ואוהב והחזיר את האמון בבני אדם. קיבלנו לידינו באהבה רבה ומתוך רצון להקרבה ולנתינה תינוק במצב רפואי ונפשי קשה ביותר ועם מטען גנטי לא פשוט, ולאחר דרך ארוכה שנמשכה כשנתיים הפך אט אט לילד מחייך אוהב מתרגש ונורמלי ככל הילדים.

     

    "לנו הוא קרא לראשונה אבא ואימא והוא בעצם לא מכיר דמויות אחרות בחייו, שכן זה הבית היחיד שהיה לו מאז ומעולם. אנו מוקירים את החלטת בית המשפט לחסוך מהילד טראומה בקריעתו מביתו ואת הבנתו כי הסביבה הטבעית שלו היא עמנו".

     

    דודתו של הילד פרצה בבכי לאחר מתן ההחלטה. היא אמרה למקורביה שהיא ב"הלם ואינה מאמינה ובכוונתה להילחם עד הסוף". 

    זוג ההורים בראיון לאולפן ynet בחודש שעבר    (צילום: ניצן דרור, אבי פרץ וחגי דקל)

    זוג ההורים בראיון לאולפן ynet בחודש שעבר    (צילום: ניצן דרור, אבי פרץ וחגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את דודתו של הפעוט, אמרו כי הם מתכוונים להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב יותר. "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

     

    השופטת נאור, שנמנתה עם דעת הרוב וכתבה את עיקר פסק הדין, ציינה כי "הדברים עשויים להיראות, והיו בהליך שלפנינו דגשים על כך, כמחלוקת בשאלת עדיפות 'קשר הדם'. לעתים התלוותה לכך בטיעונים לפנינו, לצערי, גם נימה עדתית".

     

    נאור הדגישה כי מלכתחילה בעניין זה, ובכל עניין אחר של אימוץ, יש בעיניה "עדיפות טבעית לקשר הדם, ולמשפחה המורחבת. כך הוא לגבי אימוץ ילדים ממוצא אתיופי, לגבי אימוץ ילדים ממוצא אשכנזי, מזרחי, או כל מוצא אחר".

     

    "עת לכל חפץ תחת השמים"

    שופטת העליון הוסיפה כי גם שירותי הרווחה, באמצעות הפרקליטות, לא חלקו על כך, אך סייגה "אלא שלכול זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים. בנסיבות העניין שבפנינו, ועליהן אעמוד בהרחבה, לא ניתן עוד לדעתי, ולאור חוות הדעת שהוגשו בתיק זה, להחזיר את הגלגל אחורנית ולקרוע את הילד מן המשפחה האחת שאי פעם הייתה לו – בני הזוג המועמדים להיות המאמצים".

     

    נאור ציינה כי צעד של החזרת הילד להורים הביולגיים בעיתוי הנוכחי, ולאור חוות הדעת, אינו עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד, שעומדת במוקד הדיון. "אכן, כפי שילמד הקורא לדעת, נחלקו הדעות בינינו בשאלה מהי טובתו של הילד, אך כולנו מונחים על ידי השאיפה שהכרעתנו תביא אך טוב לילד, בנסיבות הקשות של חייו".

     

    היא הוסיפה כי "פסק דין בענייני אימוץ נשען על העבר, אך הוא צופה פני העתיד. הוא מתבונן בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. כשעוסקים בעתיד מדובר, תמיד, בהערכות בדבר מה שיהיה, ולא בקביעות בדבר מה שהיה. במוקד דיוננו עומד הילד, הילד כאדם, כפרט, ולא הילד כסמל של מאבק. הלוואי ולא ניכשל בהערכותינו לגבי טובתו. מי ייתן והילד יראה אך טוב ואושר בחייו. זוהי תקוות כולנו, אף שנחלקו דעותינו".

     

    "תחושה של החמצה"

    השופט עמית, שהיה בדעת המיעוט, טען כי טובתו של הקטין היא לגדול בחיק משפחתו הביולוגית, וציין כי שיקול זה רלוונטי גם כאשר מדובר במשפחה המורחבת. עוד ציין עמית כי נוכח אופייה ואישיותה של הדודה, אשר אין חולק על מסוגלותה ההורית ומעלותיה, יש ליתן לקשיים של הוצאת הילד ממשפחת האומנה משקל מופחת. בנוגע לחשש מפני מעורבות יתר של האם בחיי בנה, הזכיר השופט עמית את עמדת המומחים בערכאות הדיוניות, לפיה יכול שהקשר בין הקטין לבין דודתו ויתר בני המשפחה המורחבת יהווה גורם מאזן לכך.

     

    עמית בדומה לכלל השופטים, כולל מדעת הרוב, ציין כי עיון בלוח הזמנים "מעלה תחושה של החמצה", נוכח כך שהדודה הביעה את רצונה לאמץ את הקטין בטרם הועבר הקטין למשפחת אומנה, אך הדבר לא יצא לפועל. למרות זאת ציין השופט עמית כי עדיין ניתן להשיב את הילד למשפחתו הביולוגית.

     

    "מן המפורסמות הוא", כתב השופט, "כי ילדים מסתגלים לשינויים, ויש ליתן משקל גם לסיכוי כי היחס החם והטיפול האוהב שיקבל הקטין מהדודה ומבני המשפחה המורחבת, יאפשרו לו להתגבר על הפגיעה בעקבות ניתוקו מההורים המיועדים לאמץ" כתב עמית וציין כי לטווח הארוך החיוב יעלה על הנזק".

     

    השופטת ארבל שחלקה עם עמית את דעת המיעוט הוסיפה כי "העדיפות הטבעית שיש לקשר הדם – ועל כן ממילא גם לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת, אינה קשורה למוצאו של הקטין, להיותו ממוצא אשכנזי, מזרחי אתיופי או אחר, אך היא נובעת מהצורך האנושי במשפחה ובשורשים".

     

    אתמול קיבלו שני הצדדים הודעה כי ההכרעה בתיק תתקבל היום, זאת לאחר שנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס החליט בחודש אוקטובר, בצעד חריג ודרמטי, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים. גרוניס גם הותיר אז על כנו את צו עיכוב הביצוע שהותיר את הפעוט אצל משפחת האומנה עד להחלטה סופית בעניינו.

     

    נשיא בית המשפט העליון קיבל את החלטתו לבקשת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומשפחת האומנה, שאימצה את הפעוט במשך שנה וחצי. באוגוסט השנה קבע בית המשפט העליון - אז בהרכב של שלושה שופטים - כי הפעוט יוחזר לדודתו, קצינה ממוצא אתיופי, אף על פי שכבר החלו הליכי האימוץ. בכך הפך העליון אז שתי החלטות שהתקבלו בערכאות נמוכות יותר.

     

    בחודש שעבר במהלך דיון בתיק פרצה בבית המשפט העליון מהומה. בסיום הדיון התפרצה קרובת משפחה של הילד וקראה לעבר עורך הדין של המשפחה המאמצת: "אתה הורס אותנו. זה הילד שלנו. אנחנו ילדנו אותו. אתם רוצים לקנות אותו בכסף". לאחר שיצאו הצדדים מהאולם הקרובים המשיכו בצעקות: "הוא מהבשר שלנו. אלוהים לא נתן לכם אז אתם קונים בכסף ילדים. הילד מסכן ואנחנו לא יודעים מה איתו. זה הילד שלנו, אנחנו משפחה חמה ונגדל את הילד בשמחה ואושר. יש לו בני דודים שמחכים לו".

     

    ההפגנה בעליון במהלך הדיון בנובמבר (צילום: שירי פוקס) (צילום: שירי פוקס)
    ההפגנה בעליון במהלך הדיון בנובמבר(צילום: שירי פוקס)

    מצבה הנפשי של אם הפעוט, שסובלת מסכיזופרניה, הידרדר עוד לפני שנולד, ולאחר הלידה היא נמצאה לא כשירה לגדלו. שירותי הרווחה הוציאו אותו מחזקתה, ודודתו מנהלת מאז מאבק לאמצו.

     

    בגיל שנה הועבר התינוק למשפחת אומנה, שקיבלה אותו לידיה באופן זמני, מתוך כוונה לאמצו באופן חוקי וקבוע עם סיום ההליכים המשפטיים. במסגרת מאבק משפטי טעון, טען משרד הרווחה כי טובתו של הפעוט היא בהישארותו במשפחת האומנה נוכח הקשר שנוצר, וכי דודתו ביקשה לאמץ אותו רק לאחר שעבר למשפחה. בנוסף, נטען, הדודה היא בבחינת אישה זרה שפגשה בו רק פעמיים, לפני שהגיע לגיל 9 חודשים.

     

    דודתו של הפעוט     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    דודתו של הפעוט (צילום: גיל יוחנן)

    הדודה עצמה טענה כי "כשדני (שם בדוי) היה בן חצי שנה הבנתי שלא ייתנו לי לאמץ אותו בטענה שאין לי ניסיון ואין לי אמצעים כלכליים. כשהוא היה בן 8 חודשים משרד הרווחה פנה לבית משפט כדי להכריז עליו כבר-אימוץ. בזמן הזה, במסדרונות בית המשפט הבנתי שפשוט רימו אותי, שאני לא אמורה לעמוד בקריטריונים של משפחה מאמצת רגילה כי אני משפחה ביולוגית שלו".

     

    עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה המשמש גם בתפקיד יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין שמייצג את ההורים המאמצים, הביע סיפוק מההחלטה היום ואמר כי הוא שמח על כך שבית המשפט הכיר בחשיבות הנושא ובהיבטים העקרוניים העולים מהפרשה הכאובה הזו. עו"ד דליהו הזכיר כי כל אנשי המקצוע, שירותי הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה קבעו שיש להשאיר את התינוק אצל המאמצים

     שאם לא ייעשה כן עלולים להיגרם לילד נזקים בלתי הפיכים.

     

    "טובת הקטין הינה עיקרון על בשיטת המשפט הישראלית ובתחום דיני המשפחה בכלל", מסר עורך הדין. "עקרון זה מודגש פי כמה בדיני אימוץ ילדים. אני שמח שבית המשפט העליון שמר על עקרון טובת הילד כעקרון על בדיני אימוץ, כעקרון על המכריע בסוגיות אלה".

     

    היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ציין בתגובה כי לנגד עיניו עמדה בכל העת "אך ורק עיקרון טובת הילד" וכי תקוותו היא שסיומו של הליך קורע לב זה, "אכן יביא את אותו קטין אל המנוחה והנחלה". עוד נמסר כי היועץ ביקש לקיים דיון נוסף נוכח עמדתו כי "נכון יהיה לקבל החלטה סופית בפרשה אנושית רגישה וסבוכה זו בידי הרכב מורחב של שופטים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניצן דרור, אבי פרץ וחגי דקל
    הוריו של הפעוט ממשפחת האומנה
    צילום: ניצן דרור, אבי פרץ וחגי דקל
    צילום: גיל יוחנן
    דודתו של הפעוט
    צילום: גיל יוחנן
    עו"ד עמיקם הדר
    עו"ד חדווה שפירא
    עו"ד רונן דליהו
    מומלצים