שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המנכ"ל שבגד בשותפיו ישלם 1.7 מיליון שקל
    שלושה שותפים הקימו חברה שפיתחה תוכנה לחברות ביטוחי בריאות. אחד מהם ניהל מו"מ לשיווק עם "כלל בריאות" ודיווח לחבריו שהמגעים כשלו. אלא שאז הוא פרש והקים חברה משלו, שחתמה על חוזה עם... "כלל בריאות"
    מנהל כספים של חברה שעסקה בשירותי ביטוח רפואי לישראלים שנמצאים בחו"ל הציע לבעלים לפתח ולשווק תוכנה מיוחדת לחברות ביטוח בריאות. שני הבעלים הסכימו, ולטענתם השלושה חתמו על הסכם מייסדים של חברה חדשה שעל פיו יקבל מנהל הכספים 20% מהמניות וישמש מנכ"ל במשך שלוש שנים. עוד הוסכם שכל עוד מי מהם מחזיק במניות - ובמשך שלוש שנים לאחר מכן - אסור לו להתחרות בפעילות החברה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בכובעו כמנכ"ל הציב מנהל הכספים יעד אסטרטגי לחברה: להתקשר עם לקוחה חזקה שתפתח את הדלת ללקוחות נוספים. לשם כך הוא החל במשא ומתן עם "כלל-בריאות", אך העסקה לא נחתמה.

     

    מעט לאחר מכן הודיע המנכ"ל שהוא מתפטר כדי להתחיל בדרך עצמאית. כעבור זמן מה הופתעו שני שותפיו לשעבר לגלות שהוא הקים חברה מתחרה, וזו חתמה עם כלל בריאות על עסקה שבמסגרתה תפתח תוכנה דומה לזו שהוצעה על ידי חברתם.

    אילוסטרציה. השופט: "המנכ"ל הפר חובת אמונים" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. השופט: "המנכ"ל הפר חובת אמונים"(צילום: shutterstock)

    בעקבות זאת פנו השותפים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד והגישו תביעה לפיצוי על סך ארבעה מיליון שקל נגד המנכ"ל לשעבר. לטענתם, הוא מעל בתפקידו ובחובת האמון שלו כלפי החברה, תוך שניצל את ההזדמנות העסקית שנקרתה בדרכו והתעשר על חשבונם שלא כדין.

     

    הנתבע טען להגנתו שהסכם המייסדים כלל לא נחתם. לדבריו, כל הפעילות שעשה מול כלל בכובעו כמנכ"ל הייתה על דעת עצמו. לעמדתו, תקוותו לקדם את המיזם כשלה בין היתר בשל חוסר שיתוף פעולה מצד התובעים, ולכן הוא החליט להקים עסק עצמאי. הוא הוסיף שהעסקה עם כלל נחתמה רק לאחר שהתפטר, ושכלל פנתה אליו מיוזמתה.

     

    ניצל את ההזדמנות לטובתו האישית

    סגן הנשיאה, השופט אברהם יעקב, קבע שהנתבע הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה כשניצל את ההזדמנות העסקית שלה לטובתו האישית בתקופה שבה עדיין היה עובד החברה. נקבע כי אמנם הסכם המייסדים לא נחתם, אך אין ספק שהנתבע פעל בהסתמך על הסכמות מחייבות בין השלושה. לכן, גם אם לא נחתם הסכם פורמאלי בין הצדדים, די בהתנהגות הנתבע כדי להוכיח שפעל כשלוח החברה.

     

    השופט הוסיף שאין ספק שהנתבע הקים את החברה שלו כחודש וחצי לפני שהתפטר, במטרה לממש את התוכנית שביקש ליישם באמצעות החברה של התובעים.
    בכך הוא העמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים ותחרות עסקית מול החברה שבה עבד.

     

    יתרה מזו, בניגוד לדבריו, את העסקה עם כלל סגר הנתבע עוד לפני שסיים את יחסי העבודה עם התובעים, ומשכך הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה ושותפיו.

     

    השופט אימץ את ההלכות האחרונות בפסיקה בנוגע לחובת הנאמנות של דירקטור/בעל משרה בחברה, שנועדו להרתיע מנהלים ובעלי משרה מניצול הזדמנויות עסקיות השייכות לחברה תוך התעשרות שלא כדין ובחוסר תום לב על גבם של משקיעים, בעלי מניות ומחזיקי אג"ח בחברות, שלהם אין את המידע שבו מחזיק נושא המשרה.

     

    עם זאת, קבע השופט, בניגוד לדרישתם המוגזמת של התובעים, סכום הפיצוי יתבסס על הנזק שנגרם להם בשל סיכול העסקה (שרוב הסיכויים שממילא לא הייתה יוצאת לפועל) בתנאי שוק תחרותיים. על דרך האומדן פסק השופט כי מדובר ב-1.5 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 200 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים