שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעת פרידה: החתונה אזרחית, הגירושין לא
    בני זוג התחתנו בקפריסין כי רצו להימנע, אם וכאשר, מפרידה דרך הרבנות. לימים הם אכן החליטו להתגרש, אלא שהבעל ניסה למשוך את הדיון בחלוקת הרכוש לבית הדין הרבני. שופט קבע שהתנהלותו לוקה בחוסר תום לב
    האם בית הדין הרבני רשאי לדון בתביעת רכוש בין בני זוג פרודים אף שהם התחתנו בנישואים אזרחיים? ב-2004 התחתנו בני זוג ישראלים בטקס אזרחי בקפריסין. בספטמבר האחרון עזבה האישה את הבית והבעל מיהר לבית הדין הרבני והגיש תביעת גירושים. כשבוע לאחר מכן פנתה האישה לבית משפט לענייני משפחה והגישה תביעה הנוגעת לחלוקת הרכוש. בנוסף, היא ביקשה מבית המשפט שיקבע כי הוא הערכאה המוסמכת לדון בתביעתה ולא בית הדין הרבני.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    מנגד טען הבעל שלתביעת הגירושים שהגיש הוא כרך גם את עניין הרכוש, ומשכך הסמכות לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית הדין הרבני. בני הזוג הסכימו שהערכאה שתדון בשאלת הסמכות תהיה בית המשפט למשפחה.

     

    כדי להוכיח את תאריך הגשת התביעה שלו נדרש הבעל להמציא את הקבלה עבור תשלום האגרה. אלא שבמקום זאת הוא ביקש מבית הדין הרבני להוציא החלטה המאשרת שהוא הגיש יחדיו הן את תביעת הגירושים והן את תביעת הרכוש. הרבני לא רק נענה לבקשה, אלא הוסיף שהסמכות לדון בתביעה הרכושית נתונה לו.

    אילוסטרציה. החלטת בית הדין הרבני לא מחייבת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. החלטת בית הדין הרבני לא מחייבת(צילום: shutterstock)

    החלטה זו הקשתה על השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה, שכן אם הרבני כבר החליט שרכש סמכות - בית המשפט למשפחה אינו רשאי לדון בה יותר לאור כלל "כיבוד הערכאות". אלא שלעמדת השופט זגורי, משלא נבדקה כנות התביעה של הבעל, החלטת בית הדין הרבני אינה מחייבת.

     

    מחטף חסר תום של הבעל

    משכך הוא ניגש לדון בשאלת הסמכות באופן מהותי. לעמדתו, ככלל רשאי בית הדין הרבני לדון בענייני רכוש גם כאשר בני הזוג לא התחתנו כדת משה וישראל. אך זאת רק לאחר שנבחנו כלל נסיבות הגשת התביעה,

    ובהן הסיבה שבגינה בני הזוג בחרו שלא להתחתן ברבנות.

     

    במקרה זה, קבע השופט זגורי, הודו הצדדים שבחרו להינשא אזרחית במטרה להימנע, בשעת הצורך, מפירוד דרך הרבנות. בנסיבות אלה, ניסיונו של הבעל להעביר את הדיון בתביעה הרכושית לרבני מהווה מחטף חסר תום לב.

     

    בהצטרף העובדה שהבעל לא פירט בתביעתו את כל הנכסים המשותפים, ולנוכח ניסיונו לקבוע עובדות בשטח בשאלת הסמכות, החליט השופט לקבל את בקשת האישה ולקבוע שהסמכות לדון בתביעת הרכוש נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

     

    עו"ד דניאל כהן, העוסק בדיני משפחה, מסביר כי "על פי החוק, גם כשבני זוג יהודים מתחתנים בנישואים אזרחיים בחו"ל, כל זמן שהם חיים בישראל ורוצים להתגרש כאן, בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה שמוסמכת לדון בהתרת הנישואים. לתביעת הגירושים ניתן לצרף את התביעה הרכושית, ובלבד שכריכה זו תיעשה בכנות ובתום לב".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים