שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חילופי אוכלוסין והפבלוביות בשמאל
    איני מצליח להבין מדוע עמיתיי בשמאל, שמוכנים בקלות יחסית לפנות רבבות יהודים, מתנגדים כל כך להשאיר אנשים על אדמתם במחיר שינוי באזרחותם

    שר החוץ אביגדור ליברמן מציע שבמסגרת הסכם שלום עם הפלסטינים תיתן ישראל למדינה הפלסטינית שטחים איכותיים בוואדי ערה ובמשולש תמורת גושי ההתיישבות. הימין מגיב כדרכו בסרבנות. אולם לצערי, גם השמאל מגיב בשלילה כמעט בהתניה פבלובית.

     

    דומה שהם מגיבים קודם כול לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. אכן, סגנונו של ליברמן כוחני בדרך כלל ולעתים אלים, אך אין זה אומר שלא צריך להקשיב לו לפעמים. יש להזכיר לזועקים משמאל, שהשטחים הללו לא נכבשו על-ידי מדינת ישראל במלחמת העצמאות, אלא הועברו אליה על-ידי המלך עבדאללה. מדינת ישראל קיבלה את השטחים כחלק מהסכם בין המדינות וגם עתה תחזיר אותם רק כחלק מהסכם בין המדינות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    הארגונים שמאחורי המסתננים / שאול רוזנפלד

    שוטר, עשה לך רב / אבי שושן

     

    איני מצליח להבין מדוע השמאל, שמוכן בקלות יחסית לפנות עשרות אלפי יהודים מבתיהם, מבלי לנסות אפילו להעמיד מראית עין של צער, מתנגד כל כך להשאיר אנשים על אדמתם, בבתיהם, במחיר שינוי אזרחותם.

     

    זה אינו רעיון מקורי של ליברמן. קדמו לו פרופ' ארנון סופר ופרופ' גדעון ביגר. שניהם גיאוגרפים מוכרים ומכובדים. ליברמן מכיר בעובדה שיש פה בעיה סבוכה שאינה רק דמוגרפית, אלא גם סוציולוגית. כלומר, על הפרק נמצאות שאלות בדבר זהותה של המדינה היהודית-ישראלית ביום שתקום המדינה הפלסטינית. מבין השורות ניתן להבין שליברמן היה מעדיף לשמור על ההגמוניה של הרוב היהודי ממערב לירדן, שמשמעה עזיבה של מרבית השטחים ביהודה ושומרון.

     

    אף שלכאורה קיימת תמימות דעים בציבור כי ירושלים אינה במחלוקת, הרי נראה שגם אם ישראל תרצה להחזיק בשכונות שמעבר לקו הירוק של 1967, היא תצטרך לשלם במטרים רבועים משטח ישראל שלפני 1967. בלי לדון בשאלה מה תרצה ישראל לצרף אליה, ראוי לבחון קודם כול מה ישראל יכולה לתת בתמורה לשטחים שהיא מבקשת לצרף אליה. בתמורה לגושי ההתיישבות הגדולים אמורים הפלסטינים לקבל שטחים איכותיים. לכן אך טבעי הוא שמדינת ישראל תעביר לידיהם שטחים המאוכלסים על-ידי ערבים. נדמה לי שהשמאל הוא שמנפנף בסכנה הדמוגרפית.

     

    לא ברור מדוע לאחר הסכם השלום וחלוקת הארץ תהיה מדינה אחת, ערבית, שתהפוך ל"יודיין ריין" (תהיה אחד המקומות הבודדים בעולם שיהודים אינם יכולים לגור בו) ולצדה מדינה יהודית, ש-20% מתושביה ערבים ואינם מזוהים לא עמה, לא עם רעיונותיה, ולא עם סמליה.

     

    בניגוד למה שאומרת זהבה גלאון, אין כאן אפילו רמז לטרנספר. הערבים לא יגורשו חלילה. אנחנו נעזוב. נכון הוא שלא כולם חסמו את ואדי ערה ולא כולם צרחו "איטבח אל יהוד" באינתיפאדה של 2000. לערבים רבים יש יחסים אישיים מצוינים עם יהודים, אבל השיח הקולקטיבי הולך ונהיה אנטי-ישראלי. מכיוון שכך, הבה נשחרר אותם מאיתנו. הערבים מוחים. הם יראים שמא נלך ונפקיר אותם לחסדי אחיהם והם כנראה יודעים מדוע.

     

    עמיתיי בשמאל נזעקו נוכח הרעיון שתישלל מהם האזרחות, דבר שלא יקרה למתיישבי יהודה ושומרון שייעקרו מבתיהם ומאדמתם. הם ייאלצו להשאיר מאחוריהם קרקע שבה היכו שורשים, בתים, חלומות, זיכרונות וקברים, ואילו ערביי ואדי ערה והמשולש יפסידו את תעודת הזהות הכחולה. זה לא נעים, אבל הכרח היסטורי.

     

    הרעיון הוא לא לנהוג בהם כפי שנהגו ביהודים בפתחת רפיח או בהתנתקות, אלא להניח להם להישאר בבתיהם ולעבד את אדמתם. לחלופין, לאלו שהאזרחות והדמוקרטיה הישראלית חשובה כל כך, יש לאפשר להתכנס פנימה, לתוך המדינה היהודית, ואפילו לקבל פיצויים. מובן שיש לנכות מהתוכנית את רעיון העוועים לחייבם בהצהרת נאמנות. אבל הם מעדיפים להישאר כאן ולא לוותר על הדמוקרטיה הישראלית ועל המדינה השנואה עליהם. ליברמן הסיר את המסכה מעל פרצופם וגם חשף את פרצופו של השמאל.

     

    ד"ר גילי חסקין , מדריך טיולים וחוקר ארץ ישראל.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שחר עזרן
    ליברמן וג'ון קרי. אולי יש משהו בדבריו
    צילום: שחר עזרן
    צילום: רותי אלטראס
    גילי חסקין
    צילום: רותי אלטראס
    מומלצים