שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות
      שופטים ומנהלי ביטוח חוגגים באילת. והמבוטחים?
      האם מותר לשופטים להתרועע עם מנהלי חברות הביטוח? האם נכון הוא ש"שחקנים חוזרים" בבתי המשפט, כמו נציגי חברות הביטוח, יחברו לשופטים בכירים לסוף שבוע חוויתי? יחסי הקרבה הללו מריחים רע

      אורחים רמי מעלה יפקדו בחודש פברואר את מלון הילטון באילת. מנהלים בחברות ביטוח ושופטים בכירים יעבירו שם יחד חמשוש, סופשבוע ארוך. האם יש חוט מקשר בין המנהלים לשופטים?

       

       

      המנהלים הם מנהלי מחלקות תביעות. ביכולתם, למשל, לגזור מוות על מבוטחים הזקוקים לניתוח מציל חיים. השופטים הם שופטים המרבים לדון במשפטי ביטוח. בסמכותם לקבוע מי יחיה מבין אותם מבוטחים שנדונו למוות על ידי מנהלי הביטוח.

       

      ביום חמישי בצהרים המנהלים והשופטים יקבלו את החדרים. בו בערב הם כבר יתגלגלו מצחוק במופע הסטנד אפ של שלום אסייג. למחרת הם יקבלו בשֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד את השבת. בלילה, כטוב ליבם ביין, הם יקנחו בשירה בציבור עם עינת שרוף.

       

      בין לבין השופטים והמנהלים ישבו במרחק נגיעה אלה מאלה בחדרי הישיבות וההרצאות המהודרים של המלון ויחליפו דעות. כך לדוגמא המשנה למנכ"ל אחד מתאגידי הביטוח הגדולים, ינסה לשכנע את השופטים מדוע המוסר מעדיף להותיר את כספי מימון ניתוחי ההשתלות בקופת התאגיד על פני הצלת חיי מבוטחים, ביניהם ילדים.

       

      בסופו של כינוס מנהלי הביטוח יפתחו "שולחן עגול". אולי יטכסו עצה כיצד מצילים את תאגידי הביטוח מהתכונה הטבועה בעם ישראל לרמות.

       

      מותר לשופטים להתרועע עם "השחקנים"?

      תאגידי הביטוח הם "שחקנים חוזרים" בבתי המשפט. כך כינתה אותם השופטת העליונה מרים נאור. אין ספק לפיכך כי כל אחד מהשופטים ייתקל שוב, זמן קצר לאחר עזיבת המלון, במנהלים שפגש במלון או בעורכי דין שמונו על ידם. השופט יידרש לפסוק אם צדקו מנהלי הביטוח כאשר קיצרו חיים של מבוטח שהיה זקוק להשתלה, המיטו חרפת רעב על מבוטח שעסקו נשרף, או כאשר שללו את כבודו של חולה סיעודי.

       

      השופטים גם יתבקשו לקבוע אם האיש החביב שסיפר להם בדיחה הורסת בלובי המלון דיבר אמת על דוכן העדים.

       

      האם בכלל מותר לשופטים לבלות סוף שבוע ארוך בבית מלון עם מנהלים בתאגידי ביטוח הנשפטים ומעידים בפניהם?

       

      סעיף 16 לכללי האתיקה של השופטים חמקמק: "ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש הימצאותו בחברת אדם מסוים או בחברה מסוימת". הנה כי כן, כל שופט ומצפונו. יהיה מי שיטען כי מותר. הרי חלק ממנהלי הביטוח הם גם עורכי דין בהכשרתם, חברים למקצוע לשעבר.

       

      השופט בדימוס דוד בר אופיר נהג לנסוע בכל יום באוטובוס לאולם בית המשפט. הוא דחה כל הצעה של עורך דין לתת לו טרמפ חזרה הביתה. אפילו של עורך דין שהיה שכנו. "אני אוהב לראות את הלבן בעיניים של הנוסעים באוטובוס, אותם נוסעים שמוניתי לשמור על זכויותיהם".

       

      ייתכן שדור השופטים השתנה. ייתכן שלא. כל בקשתי היא לדבר לרגע אל לבם של השופטים. בבחינת את אשר יאהב-יוכיח. אתם השופטים שומרי הסף של זכויות האדם בישראל. אין גורם חשוב לקיומה של החברה הישראלית יותר מכם. אלמלא אתם, אנחנו אבודים. אולם מעמדכם מבוסס אך ורק על דבר אחד: אמון. של הציבור. לא של טייקוני הביטוח.

       

      אימפריות קמו ונפלו רק על אמון וחוסר אמון של העם בשופטיו. לא בכדי, משמעות המילה שופט בעברית היא גם מלך.

       

      "שבי אינטלקטואלי"

      מדוע בכלל טורחים תאגידי הביטוח לשלוח את מנהלי מחלקות התביעות להתרועע עם שופטים? התשובה פשוטה. לא מאהבת מרדכי. המטרה שלשמה נשלחים המנהלים לכינוסים עם שופטים ועם כל מי שמפקח עליהם קרויה בספרות המקצועית Intellectual Capture ("שבי אינטלקטואלי"). שופטים המבלים "זמן איכות" עם אנשי עסקים, מתקרבים, לעיתים אפילו מאמצים, את תפישת העולם שלהם, את הערכים שלהם, ובסופו של דבר את האינטרסים שלהם.

       

      ראוי לשנן: תאגידי הביטוח הם גופים עסקיים הגובים מאתנו יותר מ- 80 מיליארד שקל בשנה ושולטים ביותר מטריליון שקל מכספנו. הדעה הרווחת בין גדולי המשפטנים בעולם המערבי היא שגופים המרכזים כוח כלכלי כה גדול מסוכנים לזכויות האדם יותר מהשלטון עצמו.

       

      אתם השופטים נותרתם המגן האחרון של אלמנות, יתומים, נכים וחסרי ישע שהגורל הכה בהם ללא רחם פעם אחת ותאגידי הביטוח מכים בהם בתאוות בצע בפעם השנייה. כינוסים אלה גם מדחיקים מהמשתתפים בהם את מצוקת האזרח הפשוט. הם מסתירים את העובדה העצובה שמערכת המשפט משמשת לתאגידי הביטוח "חצר אחורית" להתיש בה את המבוטחים.

       

      ראוי לזכור כי קרנות הפנסיה שלנו, הנשלטות כמעט כולן על ידי תאגידי הביטוח, בסכנה. כדי לשמור על החתולים השמנים שלא יגמרו את כל השמנת, ראוי להתרחק מהם ולא לפתח עמם יחסי קרבה.

       

      בפרשת מוריאנו, הזהיר נשיא העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר את המפקחים על הביטוח במילים אלה: "הקרבה המתמדת של המפקחים על הביטוח לענף עלולה להוביל ליתר הזדהות עם חברות הביטוח מאשר עם המבוטחים עליהם הם אמורים להגן... מוסד הפיקוח עלול לעבור מפיקוח על הענף להגנה עליו". דברים אלה נכונים על אחת וכמה כשמדובר ביחס שבין השופטים לתאגידי הביטוח.

       

      מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "הכנס אינו מאורגן על ידי חברות הביטוח כי אם על ידי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. מתוכנית הכנס עולה כי ישתתפו בו עורכי דין רבים המייצגים צדדים שונים של תביעות נזיקין וביטוח, ופרט להם ישתתפו גם סגנית בכירה למפקחת על הביטוח הממונה על פניות הציבור, היועץ המשפטי למשרד הבריאות, עיתונאים ונציגים של חברות הביטוח. הכנס עוסק בהתפתחויות וחידושים בדיני נזיקין וביטוח.

       

      ככלל, בהתאם לכללי האתיקה לשופטים, שופטים רשאים להרצות בפומבי ולהשתתף בכנסים מקצועיים בכפוף למגבלות המנויות בכללים. במקרים מסוימים, ישנה אף חשיבות בכך ששופטים משתתפים בהשתלמות מקצועית ותורמים מניסיונם המקצועי ומתעדכנים בהתפתחויות רלוונטיות".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים