שתף קטע נבחר

95 אלף ש' בשנה: שיקום פלילי בהיבט הכספי

מעבר למטרות האנושיות והחברתיות, למדינה ולמערכת האכיפה יש אינטרס כלכלי ברור בשיקום של עבריינים. היא לא רק חוסכת את עלות אחזקתם בבתי הכלא, אלא גם מונעת את הנזקים הפוטנציאלים מפשעיהם העתידיים

עבריינים לא מעטים הצליחו לצאת ממעגל הפשע ולשקם את חייהם הודות לתמיכה ולסיוע של גורמי השיקום הממלכתיים ותוך התחשבותם של בתי המשפט בתהליך השיקום. מגמת הפסיקה הרווחת מבכרת את המשך השיקום של העבריין על פני עונשי מאסר ממושכים, על אף התנגדות החברה ודרישות התביעה לספים הגבוהים של מתחמי הענישה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

השיקום הוא כלי נחוץ וחיוני בהתמודדות מול גורמים עבריינים, ובייחוד מול עבריינים צעירים. שיקולי הרווח החברתי העשויים לצמוח ממנו גדולים לאין שיעור: המטרה היא תמיד למנוע מהעבריין לבצע פשעים נוספים, להביאו לידי שינוי מחשבתי ולהציבו על דרך המלך לעניין תרומה לחברה ומציאת עבודה נורמטיבית.

 

בצד כל אלה עומד גם הפן הכלכלי: עלותו של אסיר בבתי הכלא השונים עומדת על כ-95 אלף שקל לשנה, וידוע שעבריינים שכבר היו בכלא עלולים לחזור אליו שוב ושוב. לכך יש להוסיף את הנזקים הכלכליים של העבירות עצמן ואת המחקרים הרבים הקובעים שמאסר אינו מונע פשעים עתידיים.

אילוסטרציה. מאסר לא מונע פשעים עתידיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. מאסר לא מונע פשעים עתידיים(צילום: shutterstock)

שנת 2012 בישרה שינוי בעולם המשפט הפלילי עת התווסף תיקון 113 לחוק העונשין. התיקון בא להגדיר מחדש את הבניית שיקולי הענישה של בתי המשפט החורצים את דינו של הנאשם. אפשרות השיקום זכתה בו להכרה משמעותית ביותר ובכך נפתח צוהר להתבוננות חדשה, המאפשרת סטייה לקולא מהעיקרון המנחה לענישת הנאשם. כעת ניתן להתייחס באופן ראוי הן למצבים שבהם הנאשם חזר למוטב והשתקם והן למצבים שבהם קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, אם בשל חלוף הזמן מביצוע העבירה ואם בשל הצלחתו לסיים הליך שיקומי.

 

לא בכדי פעל המחוקק בהמלצת ועדת גולדברג משנת 1997, שמטרתה הייתה לבחון את דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין. עם זאת, המחוקק הדגיש בחקיקה את היתרונות שמגלם בתוכו הליך שיקומי המתרחש במקביל או מיד לאחר ההליך הפלילי. דוגמאות מובהקות לכך ניתן למצוא בעיקר בקרב מי שעברו עבירות סמים ואלימות למיניהן.

 

הגנה במקום סכנה

באחד התיקים שטיפלתי ייצגתי נאשם שנשפט על עבירת שוד, פריצה, הונאה בכרטיסי אשראי וניסיון הונאה בכרטיסי חיוב. לנאשם עבר פלילי עשיר הכולל 16 הרשעות קודמות, בהן גם עבירות סמים, עבירות רכוש ופריצה, עבירות תקיפה ואיומים ועוד. הוא ריצה עונשי מאסר רבים והיו תלויים נגדו שני עונשי מאסר על תנאי.

 

שנה ארוכה של שיקום לא פשוט באחד המוסדות, תחת מעקב שירות המבחן ובית המשפט, הוכיחה את עצמה: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי לעיתים רחוקות מוגש בפניו תסקיר כה חיובי ומעודד ודחה את המאסרים המותנים שעמדו כנגד הנאשם. אם לא די בכך, נקבע גם שהנאשם לא ישלם קנס אלא ישיב את הסכום שגנב בעבירה האחרונה, העומד על כמה אלפי שקלים. הנאשם נשאר, כמובן, בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים נוספים, אך ברור שמדובר כאן בסיפור הצלחה.

 

זוהי דוגמא לכוחו החיובי של הליך השיקום, שהעניק לנאשם את האפשרות לחיים עצמאיים ונורמטיביים תוך שמירה על האינטרסים החברתיים. דחיקת אפשרות זו לטובת שיקול ההרתעה כשיקול המרכזי בהליך המשפטי עלולה להוביל למצב שבו בתי הכלא יהיו מלאים בעבריינים שאופסים סיכוייהם להשתלב בחברה.

 

מסגרות השיקום נותנות כיום מענה רק לכשליש מהאסירים המשוחררים. רצוי כי המדינה תקדיש משאבים נוספים ליצירת מסגרות חדשות לשיקום עבריינים ובכך תרוויח הן מהפחתה בהוצאות הכליאה והן ביצירת חברה טובה יותר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים