שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחלה נפשית התפתחה בצבא - מה מגיע לי?
    חיילים שלקו במהלך שירותם במחלות שונות, פיזיות ומנטליות, תבעו לקבל קצבאות ממשרד הביטחון ופתחו בהליך משפט ארוך ומתיש. מהן האסכולות הרפואיות שיכריעו את הסוגיה? וכיצד תשפיע הצעת החוק של עפר שלח?
    לא רק נפגעי מלחמות, תאונות אימונים או פיגועים זכאים לקצבאות ממשרד הביטחון. מחלות מסוימות, שהתפתחו או התפרצו במהלך ובעקבות השירות הביטחוני, מאפשרות לחולים לקבל הכרה ממלכתית וכלכלית בנכותם.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    אצל מ' התפרצה אפילפסיה בעת שירותו הצבאי. ר' לקתה במחלה זיהומית קשה כתוצאה מטיפול שיניים לקוי במרפאה צבאית. א' ביקש הכרה כנכה צה"ל בגין מחלת טרשת נפוצה שלקה בה, לטענתו, בעקבות דחק נפשי בעת שירותו. י' תבע הכרה כנכה צה"ל בגין מחלה חמורה בדרכי העיכול. נ' טענה שהסכיזופרניה שלה התפרצה בעקבות שירותה הצבאי.

     

    כל התביעות הללו נדחו על ידי משרד הביטחון והחולים יצאו למסע ארוך ומפרך להוכחת טענותיהם בבתי המשפט השונים. אז כיצד זה עובד? איך נקבע הקשר בין מחלה לבין השירות הביטחוני?

     

    אסכולות, קשרים או רשלנות?

    הוכחת "אסכולה רפואית מוכרת" קושרת בין תנאי השירות של החייל לבין המחלה והיא מחייבת חוות דעת של מומחה רפואי. כך למשל, קיימת אסכולה רפואית מוכרת הקושרת בין התפרצות הסכיזופרניה לבין אירועי לחץ חריגים.

     

    כמובן שלעיתים קרובות קיימת גם אסכולה רפואית נוגדת, המיוצגת על ידי משרד הביטחון, אולם הערכאות שבהן נידונים הערעורים יעדיפו בדרך כלל את האסכולה הפועלת לטובת התובע. גישה זו עולה בקנה אחד עם תכלית חקיקת השיקום, הסוציאלית באופייה, שמעדיפה את הפרשנות המיטיבה עם הנכה.

    אילוסטרציה. להוכיח את הקשר בין המחלה לשירות הצבאי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    אילוסטרציה. להוכיח את הקשר בין המחלה לשירות הצבאי(צילום: AFP)

    בהיעדר אסכולה רפואית מוכרת, ניתן לבסס קשר קונקרטי בין המחלה לבין תנאי השירות. קשר זה נגזר לרוב מסמיכות הזמנים שבין תנאי השירות (דוגמת לחץ פיזי או נפשי חריג) לבין מועד פרוץ המחלה. חייל שלקה במחלת הקרוהן תקופה קצרה לאחר שהשתתף בניסוי צה"לי לפיתוח חיסון נגד אנתרקס, הוכר כזכאי לגמלה אף שלא הוכח מבחינה רפואית כי הגורם למחלתו נעוץ בהכרח בחיסון או ברכיביו.

     

    לבסוף, ניתן להוכיח את הקשר בין המחלה לבין השירות הביטחוני בקיומה של רשלנות רפואית מצד הצבא, הכוללת גם את השיהוי באבחון או השיהוי בטיפול הרפואי. מי שלא הופנה לבדיקות רפואיות מתאימות חרף תלונות חוזרות ונשנות או על אף תסמינים מחשידים, יכול לטעון להתפרצות או החמרה של המחלה עקב רשלנות מצד המפקדים או גורמי הרפואה.

     

    האם למחלה יש היסטוריה?

    הבעיה הקשה ביותר בתביעות להכרה במחלה כ"נכות" המזכה בזכויות נעוצה בכך שקיים קושי להצביע על מועד התפרצותן של מחלות רבות או על מחוללים קונקרטיים להן. אם המחלה הייתה קיימת או הראתה תסמינים עוד קודם למועד הגיוס, או אם מדובר במחלה קונסטיטוציונאלית, שמקורה במטען הגנטי,

    הרי שמשרד הביטחון ייתלה בכך על מנת לדחות את התביעה.

     

    במקרים כאלה מצפה לתובע מסע ערעורים ארוך, בעיקר אם מדובר בתביעה להכרה במחלת נפש ובמחלות אחרות שהרפואה מתקשה להצביע על הגורמים להתפרצותן. גם במקרים של התפרצות מחלה קונסטיטוציונאלית יש להוכיח שה"טריגר" להתפרצות נעוץ בתנאי השירות הייחודיים על מנת שיוכר התובע כזכאי להטבות הנכות.

     

    לאחרונה הגישו ח"כ עפר שלח ואחרים הצעת חוק שלפיה ישונו הוראות חוק הנכים ותבוטל ההכרה במחלות שנגרמו למשרתי הקבע במהלך ועקב שירותם. המשמעות היא שגם אם המחלה נגרמה באופן מובהק וברור מתנאי השירות, הנפגעים לא יוכרו כנכים. אם חלילה ימצאו מותם בעקבות מחלתם, גם משפחותיהם לא יוכרו כשכולות.

     

    יש לקוות שהצעת החוק תרוכך עוד בטרם יסתיימו הליכי החקיקה. בינתיים, מומלץ למשרתי קבע, החושדים שתנאי עבודתם קשורים למצבם הפיזי, למהר ולהגיש תביעותיהם על מנת לדאוג לזכויותיהם על פי המצב המשפטי הקיים כיום.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גור דותן
    אילוסטרציה
    צילום: גור דותן
    עו"ד שלמה צפורי
    עו"ד שלמה רכבי
    מומלצים