בדרך לחוק: שוטר יוכל לחסום אתרי אינטרנט

לפי הצעה של משרד המשפטים שעברה השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, יוכלו קציני משטרה לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט שעוסקים בפורנוגרפיית ילדים או מכירת סמים , וכן לחסום אתרי הימורים - גם כאלה שמופעלים ממדינות שבהן זה חוקי. 

חיים ויסמונסקי, ראש תחום משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים מאמין כי זו הדרך המידתית להגן על האזרחים מפני האתרים הללו ומפני פשיעה ברשת. מי-טל גרייבר, מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, שנלחם בחקיקה, מאמינה שהדבר יביא לצנזורה ברשת, וכי בכל מקרה לא מדובר בפתרון יעיל מכיוון שאתרים שנחסמו יקומו מחדש בכתובות אחרות.

עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו

שוטר יסגור לחודש

ההצעה (לקריאה, PDF) קובעת כי "שוכנע קצין משטרה מוסמך כי אתר אינטרנט משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שאתר האינטרנט ימשיך לשמש לביצוע העבירה אם לא תוגבל הגישה אליו, רשאי הוא לתת צו המורה לספק גישה לאינטרנט להגביל את הגישה לאותו אתר אינטרנט לתקופה שלא תעלה על 30 ימים" בחוק מוגדר כי השוטרים שיוכלו לעשות זאת הם מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל, שהוא בדרגת תת–ניצב ומעלה".

כעבור שלושים יום, יהיה כבר צורך בצו של בית משפט להמשיך ולחסום את האתר, והמשטרה בכל מקרה תחוייב לפרסם הודעה על דבר החסימה ולנסות לפנות לבעלי האתר. הוא, מצידו יוכל לערער לבית המשפט.

האינטרנט הוא מקום?

הצעת החוק שהוגשה לפני כשנה היא למעשה תיקון לחוק העונשין, ונבעה מנסיון של המשטרה לחסום אתרי הימורים ב-2010. אז פנתה המשטרה לספקיות האינטרנט בישראל בדרישה לחסום שני אתרי הימורים, לפי סעיף 229 בחוק העונשין שמאפשרה לה לסגור מקום בחשד שמתבצעים בו הימורים, חוק שנאכף בדרך כלל על בתי עסק או מקומות פיזיים שבהם נערכים הימורים.

לפי פרשנות המשטרה, גם אתר אינטרנט הוא "מקום", ומכיוון שלא ניתן לסגור אותו פיזית עם שרשראות ומנעולים, מותר למשטרה להורות לספקיות האינטרנט לחסום אותו. איגוד האינטרנט הישראלי עתר לבית המשפט, ובהמשך עתר לבית המשפט העליון, שקבעו כי לא ניתן להחיל את החוק הישן שמדבר על מקומות, גם על אתרי אינטרנט - כלומר שלסגור מקום לא שווה לחסימת אתר, ומשרד המשפטים נדרש לפעול באמצעות חקיקה.