מדוע המשטרה דורשת לחסום אתרי הימורים?

ממש כמו שבלשי המשטרה פושטים על בתי קזינו לא חוקיים, החליטו במשטרה להילחם בתופעת ההימורים בזירת האינטרנט. בשבוע שעבר נחשפה רשת הימורים שפעלה באמצעות אתרי אינטרנט – סטן ג'יימס וויקטור צ'נדלר. אלו נהגו לחלק כרטיסי הימורים אשר המהמרים רכשו בכסף, ובאמצעות קוד חד פעמי שקיבלו, היו מהמרים על משחקי ספורט, כולל המונדיאל.

בשלב זה, נשלחו מכתבי התראה לספקי הגישה לאתרי ההימורים Victor Chandler ו-Stan James המודיעים על כוונת מפקד מחוז להורות על מניעת הגישה אליהם מישראל,

בנוסף נשלחה הודעה על כך למפעילי האתרים. ראוי לציין כי אתרים אלה מאוחסנים על שרתים מחוץ לגבולות ישראל.

כעת החליטו במשטרה לתקוף את הנושא מכיוון שונה. הם פנו לספקיות האינטרנט וביקשו מהן לחסום את הגישה לאותם אתרים עבור הציבור הישראלי. מדובר בדרישה יוצאת דופן, שעצם חוקיותה מוטלת בספק -  עד כה מעולם לא נחסמו אתרי אינטרנט בהוראת משטרה אלא בצו שופט מחוזי בלבד, ולא ברור בגין איזו סמכות דורשת המשטרה חסימה שכזו. 

פרשנות משפטית

על מנת להבין את הרשות בחוק שבשמה טוענת המשטרה כי בסמכותה להורות על חסימת אתרים, פנינו לעו"ד אביב אילון, מומחה לטכנולוגיה ומשפט על מנת שיבהיר לנו את הסוגיה. וכך מסביר לנו אילון:

"קראתי את הפרסום של משטרת ישראל בעמוד הפייסבוק שלה, שבו מספרת המשטרה כי היא עושה "שימוש חדשני בחוק העונשין", במסגרתו מפקד מחוז רשאי לסגור מקום בחשד כי מתבצעים בו הימורים. לא זכרתי כי המחוקק נתן לרשות האוכפת את הסמכות לחסום גישה לאתרי אינטרנט בחו"ל. לפיכך, חזרתי לחוק וחיפשתי באופן ספציפי את אותה סמכות עליה נסמכת המשטרה.

מאחר ומדובר בהחלטה כה חדשנית, קראתי את פרק י"ב בחוק העונשין, העוסק במשחקים אסורים, הגרלות והימורים. ואכן, בסעיף 229, נתן המחוקק למפקד מחוז את הסמכות להורות על סגירתם של המקומות הבאים: "מקום משחקים אסורים", המוגדר בחוק העונשין כ"חצרים הרגילים לערוך בהם משחקים אסורים". והשני הוא "מקום לעריכת הגרלות

והימורים" והשלישי "מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, מכונות משחק וכיוצא באלה".

בסופו של דבר, מדובר בעניין של פרשנות. אם ההגדרה בחוק של שלושת המקומות המדוברים מתייחסת גם למקום וירטואלי, קרי אתר אינטרנט כזה או אחר - אזי אכן מפקד מחוז רשאי להורות על סגירתו של אתר", אומר אילון.

ועוד הוא מוסיף: "אני סבור כי "מקום משחקים אסורים" מתייחס באופן ספציפי למקום פיזי . לגבי שני המקרים האחרים - מקום לעריכת הגרלות ומקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, הרי מלשון החוק,  ניתן לומר כי גם אלה מתייחסים לעולם הפיזי, אך אם נתאמץ - אפשר גם להחילם על העולם הקיברנטי.

אבל, מתברר כי המשטרה פנתה לספקי שירותי גישה לאינטרנט, לחסום גישה לאתרי הימורים מישראל (ולא לסגור את האתר). לא ברור מהיכן משטרת ישראל שואבת את הסמכות, הואיל והחוק אינו מאפשר להם לחסום גישה אלא לכל היותר לסגור את האתר.

לאור שתי החלטות של בית המשפט העליון בעניין רמי מור ובעניין ברוקרטוב, קובע בית המשפט, שעם כל הרצון הטוב, אין מקום לרשות השופטת לעשות את עבודת הרשות המחוקקת, במיוחד בתחום כה חדש (אינטרנט) ובמיוחד כאשר מדובר בזכויות יסוד. מכאן, קל וחומר שלרשות האוכפת אין מקום לייצר פרשנות יצירתית שכזו", הוא מסביר.

"לפיכך, משטרת ישראל יכולה הייתה או לפנות לבית המשפט לקבלת צו המורה לחסימת גישה לאתר זה או אחר, או לפנות למשרד המשפטים בבקשה לתיקון החוק. 

מדובר על מדרון חלקלק, שבו משטרת ישראל מוציאה צווים בעלי השפעה והשלכות רחבות יותר מאשר סגירתו של מקום הימורים. אם הסוגיה הייתה מגיעה למפתנו של בית המשפט, סביר להניח כי הייתה ניתנת הדעת על שלל ההשלכות ועל הצורך בחקיקה ברורה, כפי שקבע בית המשפט העליון", מסכם אילון.

ספקיות האינטרנט: לא קיבלנו פניה שכזו

על אף טענות המשטרה כי נעשתה פניה לכל ספקיות האינטרנט, אצל ספקיות האינטרנט הגדולות מכחישים כי נתקבלה אצלן פניה שכזו ממשטרת ישראל.