גם שיחת טלפון יכולה להיחשב "ספאם"
אם גם אתם קיבלתם שיחה מוקלטת המציעה לכם ברכה, זיווג, דיאטה או כל הצעה מסחרית אחרת, כדאי לכם ללמוד על חוק הספאם. מהן הסנקציות שניתן להטיל על המתקשר? למה גופי דת נמצאים בשטח האפור? ולמה קמפיין פוליטי הוא דווקא חוקי?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- של מי הטכניון? עוד קרב בין סלקום לפלאפון
- ניהל רומן עם הפסיכיאטרית שלו - ותבע אותה
- איבד עין בתחנת דלק. האם זו תאונת דרכים?
- סירב לבדיקת ינשוף וזוכה בגלל כשל משטרתי
האמיצים שבינינו, שנשארו והקשיבו להודעה עד סופה, גילו במקרים רבים שמציעים להם ברכות וקמעות שונים, ולעתים אף למסור את שמם לתיקון בקברי צדיקים. בתמורה, לחץ כאן וכאן ושלם כך וכך. מה יש? מה קרה? זו רק תרומה.
ועכשיו עולה השאלה: האם הצקה טלפונית שכזו נכללת בחוק הספאם, ובשל כך גם אסורה, או שהמוסדות הללו הצליחו לחמוק מידי החוק? ומה לגבי חברות מסחריות שמתקשרות ומציעות לנו לרכוש מוצרים בהנחה או שירותים בהקפה? האם זה מותר? בואו ונבדוק.
חוק הספאם
על מנת שנבין את המצב המשפטי שחל על כל שיחה, עלינו להכיר תחילה את סעיף 30א. (ב) לחוק התקשורת, שזכה לכינוי "חוק הספאם", וקובע כי: "לא ישגר מפרסם דבר
כלומר, לפנינו 3 פרמטרים, שבהתקיימם נדע שיש לפנינו הודעת ספאם:
(1) מדובר בדבר פרסומת
(2) ששוגר באחת מהדרכים הקבועות בחוק
(3) וללא שהתקבלה הסכמת הנמען.
החוק ממשיך ומטיל אחריות פלילית ואזרחית על מי שמבצע פרסום בניגוד להוראות הסעיף. לדוגמה, הוא מסמיך את בית המשפט לפסוק לנמען עד 1,000 שקל פיצוי - ללא הוכחת נזק - בגין כל דבר פרסומת. בנוסף ניתן לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו לנמען. כמו כן קיימת בחוק התייחסות לאחריות מסוימת החלה על מנהלי התאגיד ונושאי משרה בו האחראים על השיווק.
מהו "דבר פרסומת"?
דבר פרסומת, בלשון החוק, הינו: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. כלומר, בלשונו כיום, חוק הספאם אינו חל על פעילויות שאינן "עידוד להוצאת כספים". זו הסיבה, למשל, שהחוק לא חל על תעמולת בחירות.
לעומת זאת, כאשר מתקשרים אליכם ומציעים לכם לרכוש מוצר חשמלי או ביטוח בריאות, זוהי בהחלט הפצה אסורה של מסר מסחרי שנועד לעודד את הנמען לרכישות. בשנים האחרונות כבר התקבלו כמה פסקי דין שבהם נפסקו לטובת המוטרדים הטלפוניים הללו פיצויים כספיים.
בעניין זה יש להיזהר ולהבהיר כי בכל הנוגע לתרומות וטלפונים בעלי סממן דתי, לא בטוח שהחוק עוסק בהן ואוסר עליהן, מאחר שמדובר במסר דתי גרידא, שהחוק לא בהכרח רואה בו "דבר פרסומת".
למעשה, בימים אלה המצב המשפטי אינו ברור עד תום, ובשנים האחרונות הוגש מספר קטן של בקשות לאשר תובענה ייצוגית נגד עמותות שונות בנושא הספאם המוקלט. בימים אלו חלקן מתבררות וחלקן הסתיימו, ובאחת מהן אף חויבה העמותה להוסיף להודעה המוקלטת אפשרות של הנמען לבקש את הסרתו מרשימת התפוצה.
בינתיים, וכל עוד לא ניתנה פסיקה חד משמעית בנושא מהותו של הספאם המוקלט, נותר לנו רק להביע דעה, ודעתי היא שמטרת שיחות שכאלו הינה בהחלט עידוד הנמען
לרכוש ברכה או לתרום לגוף המפרסם, ועל כן שיחה זו אסורה בהתאם ל"חוק הספאם". ואולם זוהי רק פרשנות אישית שלי, לאור הוראות החוק, ועלינו להמשיך ולהמתין להכרעה משפטית או לשינוי חקיקה בנושא. עד אז, יש להבין כי לא בטוח בכלל שהטרדות טלפוניות בעלות ניחוח דתי שכאלו הן אסורות.
דרך ההפצה
מלשון החוק ניתן להבין שמשלוח באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי (ההודעות המוקלטות), הודעה אלקטרונית או מסרונים - אסורות. לכן, שיחה טלפונית מחברה מסחרית ובה מסר מוקלט עונה על הגדרת החוק ומהווה הפצה אסורה.
הסכמה לקבל פרסומת
החוק כאמור אוסר על פנייה למי שלא אישר מפורשות למפרסם לשלוח לו דברי פרסומת. לעומת זאת, אם הפנייה הינה למי שנמצא במאגר המידע של המפרסם, והוא הגיע לשם בהסכמה, הפנייה היא חוקית.
כך למשל, כשחברה פונה למישהו שהקליד בעבר את פרטיו באתר האינטרנט שלה, ואישר במסגרת הרישום לאתר כי הוא מעוניין לקבל דברי פרסומת בעתיד, הדבר חוקי. בנוסף קובע החוק כי יש אפשרות לבצע פנייה ראשונית לנמען, ובה הצעה לקבל פרסומות בעתיד. במקרה זה אין לצרף לפנייה פרסומת, אלא רק הצעה לקבלת פרסומת עתידית.
הסירו אותי!
החוק מוסיף וקובע שהמפרסם חייב לאפשר למקבל ההודעה להסיר את שמו מהמאגר בכל עת. לכן, במידה שמתקשרים אליכם, נסו להמשיך בשיחה ולהגיע לנציג. בררו מולו מי הגוף שמתקשר (במקרים רבים הנציגים מונחים שלא לספק פרטי זיהוי של בית העסק), הסבירו שמעולם לא נרשמתם לקבל מהם פרסומות, ודרשו שיסירו את פרטיכם מיידית מהמאגר.
למטרות מעקב, אתם יכולים להקליט שיחה זו. במקרה שביקשתם להסיר את עצמכם מהמאגר בכתב, טוב יהיה אם תדפיסו לעצמכם את הבקשה, ושמרו את ההעתק.
שיטות נוספות להטרדה: צלתוק ו"סקרים"
בעבר היו גופים שניסו להתחכם ולעקוף את החוק באמצעות ביצוע צלצול וניתוק (צלתוק), כדי שמקבל השיחה יתקשר אליהם בחזרה, ואז הם ישמיעו לו פרסומת, והדבר יהיה מותר לכאורה. בתי המשפט שנדרשו לסוגיה הבהירו כי למרות היפוך התפקידים לכאורה, הרי שעדיין מדובר בהתנהלות שנוגדת את החוק.
קיימת התנהלות נוספת: דואר פרסומי במסווה של סקרים, כאשר בפועל המטרה היא לגרום לנמען לרכוש מוצר מסחרי כלשהו. למשל ביצוע סקר – לכאורה - בנושא של הפרעות קשב וריכוז, דיאטה ועוד.
התוצאה היא שעל מנת לנסות ולברר מי מטריד אותך, אתה צריך לעמוד מול בירוקרטיה של המשטרה, בית המשפט וחברות התקשרות. מדובר, שוב, בלופ שלא ייפתר ללא הליך משפטי שהאזרח הקטן יצטרך לממן, ולכן גם עו"ד קדם מסיים בהבעת תקווה לשינוי הוראות החוק כך שיקלו על הנמענים ביכולת לקבל מידע בדבר זהות המפרסם המטריד באופן נוח ומהיר.
הסנקציות
כאמור, כאשר חברה עברה על הוראות החוק ושיגרה דבר פרסומת שמהווה ספאם, ניתן לתבוע סך של עד 1,000 שקל עבור כל דבר פרסומת אסור. דהיינו, אם קיבלתם שתי פניות אסורות,
תוכלו לתבוע עד 2,000 שקל וכך הלאה. בנוסף יש אפשרות להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת על בסיס הפרת הסעיף הנ"ל בחוק.
לטעמי, שני הפתרונות הללו אינם מספקים. ראשית מדובר בפיצוי נמוך ביותר שלא באמת יוצר הרתעה ולא מעודד אנשים להגיש תביעות (תביעות רבות שהגיעו לבית המשפט הוגשו על ידי עורכי דין שהוטרדו בעצמם על ידי דואר פרסומי). שנית, אישור של הגשת תובענה ייצוגית אינה עניין של מה בכך ובירור ההליך עלול לקחת שנים לא מעטות.
לכן, כיום אנו עומדים במצב שבו עד שלא יתוקן החוק באופן שיתייחס לכל סוגי הספאם ויגדיל את הפיצוי שניתן לדרוש, הפתרון היחיד הוא הגדלת המודעות לבעיה. אולי, אם יגדל מספר האנשים שמגיש תביעות קטנות כנגד חברות אלו, הן יתחילו להיפגע כלכלית מהנושא והיקף התופעה יקטן.
- עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
- למאגר פסקי הדין lawdata
לפנייה לכתב/ת 
