תביעה: למה הותר לעבריין מין להיכנס לארץ?
אזרח ישראלי טען שבהיותו קטין הותקף מינית על ידי תייר שנמלט מארה"ב. לדבריו, על המדינה והמשטרה היה לדעת שמדובר בעבריין נמלט ואסור היה להתיר את כניסתו לישראל. מה קבע בית המשפט?
בית המשפט דחה את תביעתו של צעיר ישראלי שטען שבהיותו קטין נפל קורבן לעבירת מין של תייר מארה"ב. השופטת קבעה שהתביעה הוגשה באיחור ושהצעיר לא הוכיח את הנזק הנפשי שנגרם לו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תביעה חשפה תנאי עבודה קשים במפעל עלית
- בנות זוג במלכוד: חתונה בחו"ל, גירושים בארץ
- אמא איבדה את הרחם ותקבל רק 60 אלף שקל
- סבא תבע: אני לא משתתף במשחקי פנטזיה
על פי התביעה, עבירת המין בוצעה לכאורה ב-2001. התובע, שהיה אז קטין, הגיש תלונה במשטרה אולם התיק נסגר אחרי שהפרקליטות קבעה שלא בוצעה עבירה פלילית. ב-2005, מבלי שהקטין הגיש תביעה לפיצויים, גורש התייר מישראל בשל שהות בלתי חוקית.
רק ב-2012 פנה הקורבן לבית המשפט המחוזי בתל אביב והגיש תביעה נגד המדינה ומשטרת ישראל בטענה שאפשרו בזמנו לאזרח האמריקני להיכנס לארץ חרף העובדה שהורשע בעבר בארה"ב בעבירות מין ונמלט ממנה.
לטענת התובע, היה על המדינה והמשטרה לדעת שמדובר בעבריין מין שנמלט מזרועות החוק בארה"ב ועל כן היה עליהן לסרב להתיר את כניסתו לארץ. הוא הוסיף שגירושו לאחר מכן מהארץ מנע ממנו להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו.
המדינה והמשטרה טענו שחלה התיישנות על התביעה. כמו כן טענו כי לתובע אין מעמד בהליכי הרחקה מנהליים ולא חלה על המדינה החובה ליידע קורבן תקיפה מינית על גירוש הפוגע מהארץ. הצעיר טען מנגד כי יש לאפשר את התביעה והוסיף שעד שלא הגיע לטיפול פסיכיאטרי, לא קישר בין המעשה שבוצע בו ורשלנותה של המדינה לבין מצבו הנפשי.
נטל ההוכחה על התובע
השופטת דליה גנות קבעה כי זכותו של בעל דין להביא את עניינו בפני בית משפט כפופה בין היתר להוראות חוק ההתיישנות. כל תביעה שמוגשת בניגוד להוראות אלו - דינה להידחות על הסף. משום כך, יש לראות את התובע כמי שהחמיץ את מימוש זכותו לתבוע בגין נזקיו.
לדברי השופטת, טענת התובע שלפיה יש להאריך את תקופת ההתיישנות מוטל על כתפי התובע, אך הוא לא עמד בכך.
עוד הוסיפה השופטת, כי טענת התובע לגילוי המאוחר של הקשר בין רשלנותה של המדינה לבין מצבו הנפשי נאמרה ללא כל פירוט. התובע לא צירף תצהיר, לא פירט מתי נערך לו אבחון פסיכיאטרי ולא מצא לנכון לצרף מסמך כלשהו שיתמוך בטענתו שלפיה יש להאריך את תקופת ההתיישנות בשל מועד הגילוי המאוחר.
עו"ד אילנית מנדלסון, העוסקת בתחום הפלילי, מסבירה כי החוק הישראלי תוקן בעקבות ריבוי מקרים שבהם קורבנות העלו במהלך חייהם הבוגרים עבירות מין אשר בוצעו בהם בהיותם קטינים. המקרים צפים ופורצים בעקבות טריגרים שונים, ולכן החל מ-2007 מתחיל מרוץ ההתיישנות בגיל 28 וניתן להגיש תביעה עד גיל 35.
עו"ד מנדלסון: "לשמחה על תיקון זה מתלווה עצב על קטינים נפגעי עבירות מין שלא על ידי בן משפחה או בעל מרות ואשר אחרו את המועד, כמו במקרה המתואר. יש להחיל את תיקון החוק גם על מקרים אלו".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אילנית מנדלסון
עוסקת בין היתר בתחום הפלילי
מומלצים