שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ביטול הערבית - הפוך, גוטה
    ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י' יוצר מדרון חלקלק במעמד השפה כמקצוע חובה. במקום לקצץ בשנות הלימוד, יש לחזק את המקצוע

    לאחרונה התייחס שר החינוך שי פירון להחלטתו לבטל את לימודי הערבית בכיתות י' ולהותיר את חובת הלימוד בכיתות ז'-ט' בלבד. הנימוקים להחלטה פורטו בתשובתו למכתב מחאה משלושים ח"כים מימין ומשמאל המתנגדים לה נחרצות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    אתה צריך משטרה חדשה / יגאל ארבל

    נשים עובדות, גברים משתמטים / דפנה הקר

     

    בפתח מכתבו מדגיש השר את חשיבות השפה הערבית וקובע כי המקצוע הוא חלק אינטגרלי מלימודי הליבה. זו ללא ספק אמירה חשובה, ויש לבחון את ההמשך לאורה. עם זאת, מסביר השר, כיוון שההנחיה ללמד ערבית בכיתות י' לא קוימה על-ידי בתי ספר רבים (על-פי משרד החינוך, רק 37 בתי ספר בכל הארץ מקיימים אותה) - נפגע מעמד המקצוע. לכן הוחלט להפכו למקצוע בחירה בכיתה י', זאת כדי לשפר את מעמדו ולהפסיק להעמיד את המנהלים כ"פורעי חוק", כך כתב השר. הנמקה זו תמוהה ובעייתית: האם הדרך הראויה להבהיר למנהלים, להורים ולתלמידים כי המקצוע חשוב ולהעלות את קרנו היא להכשיר בדיעבד את ההתעלמות המתמשכת מהנחיית המשרד ולקצץ שנה מלימודי השפה? צעד כזה טומן בחובו אף מסר מסוכן למערכת החינוך באשר לקיום הנחיות המשרד.

     

    לעצם העניין, דומה שהחלטה זו יוצרת מדרון חלקלק במעמד הערבית כמקצוע חובה בישראל: ידוע שאף בכיתות ז'-ט' הנחיית המשרד אינה נאכפת במלואה. בתי ספר רבים אינם מלמדים ערבית כלל. בחינוך הממלכתי-דתי ההערכה המקובלת היא שפחות מרבע מבתי הספר מקיימים את ההנחיה. גם בקרב בתי הספר שמלמדים ערבית כמחויב יש לא מעט המסתפקים בשנתיים בלבד (ז'-ח') או בפחות מכך. אחד החששות הוא, אם כן, שעל-פי היגיון זה ביטול חובת המקצוע גם בכיתה ט' הוא רק עניין של זמן.

     

    נדבך חשוב בחינוך לחיים משותפים

    ההנחה המוזכרת במכתב השר, שלפיה העמדת המקצוע לבחירה תשפר אולי את מעמדו ותביא לעלייה במספר התלמידים שיבחרו לגשת לבגרות במתכונת מורחבת (המסתכם כיום באלפים בודדים) - בעייתית אף אם תתברר כנכונה, שכן משמעות ההחלטה היא ויתור על שנה שלמה של לימוד ערבית לכל תלמידי ישראל בחינוך העברי מתוך תקווה להרוויח כמה עשרות תלמידים או אינשאללה יותר מכך שייבחנו בערבית בבגרות. אין לזלזל בכך, כמובן, אך האם מהלך זה אינו סותר את הדרך החדשה שהתווה שר החינוך לשנים הקרובות? האם ההחלטה לרכז את בחינות הבגרות בשנתיים האחרונות ללימודים ואף להפחית בעתיד את מספרן לא נועדה לאפשר למידה משמעותית וחיזוק ערכים ראויים בשנות הלימוד המוקדמות?

     

    הוראת ערבית היא נדבך חשוב בחינוך לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל - על כך מסכימים גם במשרד החינוך. בשנים האחרונות אולי התחזקה מעט הוראת הערבית, הושם דגש על השיח הבינאישי ושולבו מורים ערבים בבתי הספר העבריים, אך אין חולק כי התוצאות במהלך השנים רחוקות מלהשביע רצון. עובדה היא שבוגרי מערכת החינוך העברית בישראל אינם דוברי ערבית, בלשון המעטה. זאת, למרות תחושת השליחות ומאמצי המורים לערבית המחויבים לתוכנית הלימודים הקיימת. המסקנה המתבקשת היא כי יש לבחון לעומק את יעדי הוראת הערבית ואת החסמים המלווים אותה מזה שנים ולחזק את המקצוע, ולא לקצץ בשנות הלימודים. דווקא התחלת לימוד מוקדמת יותר בבית הספר היסודי, כנהוג בהוראת שפות בעולם (וגם בישראל בהוראת אנגלית ובהוראת עברית לערבים), עשויה להיות פתרון ראוי ההולם גם את גישת הלמידה המשמעותית.

     

    מחקר של מכון סאלד שהתפרסם לאחרונה מראה כי הוראת "ערבית תקשורתית" (שילוב של ערבית "מדוברת" וערבית תקנית) בבתי הספר היסודיים בתוכנית "יא סלאם" משפרת את הישגי התלמידים בערבית תקנית בחטיבת הביניים, מגבירה את המוטיבציה להמשך הלימוד ומשפיעה באופן חיובי על עמדות התלמידים כלפי ערבים וכלפי חיים משותפים. התוכנית נלמדת בכיתות ה'-ו' בכרבע מבתי הספר הממלכתיים בארץ, אך היא בגדר לימודי חובה רק במחוז הצפון ובעיר חיפה. היא אינה זוכה להקצאת משאבים מערכתית קבועה ממטה המשרד. בשאר המחוזות היא נלמדת בחלק מבתי הספר בלבד.

     

    ראוי שמשרד החינוך ישקול מחדש את ההחלטה לקצץ בלימודי ערבית ותחת זאת יבחן כיצד ניתן לאמץ שיטות ותוכניות מוכחות להרחיב ולשפר את הוראת הערבית וכתוצאה מכך את מעמד המקצוע.

     

    הכותב הוא מנהל תחום החינוך בארגון יוזמות קרן אברהם, המוביל את יישום התוכנית "יא סלאם" להוראת ערבית בבתי הספר היסודיים.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    צמצם את לימודי הערבית. השר פירון
    צילום: מוטי קמחי
    דדי קומם
    מומלצים