שתף קטע נבחר

הוצאות משפט: צדק תרדוף, אבל זה יעלה לך

בגלל ההפסד במשפט חויבו דייגי הקישון החולים לשלם למדינה ולמפעלים סכום אסטרונומי של 4.5 מיליון שקל. כיצד נקבע הסכום? על מי הוא מוטל? ומתי מוותרים על התשלום? גם לרדיפה אחרי הצדק יש מחיר

בשבוע שעבר, בתום שנות דיונים רבות, פסק בית המשפט המחוזי ש-40 הדייגים בקישון, שהפסידו בתביעתם נגד המפעלים שזיהמו את הנחל ונגד המדינה, ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 4.5 מיליון שקל. הדייגים הפסידו בתביעתם לאחר שנקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלת הסרטן ומחלות אחרות שבהן לקו לבין החומרים שנטען כי הוזרמו לקישון.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

יש לציין כי חלק מהתובעים נפטר זה מכבר. אחרים הינם קשישים בני 80 ויותר. עתה ייאלצו הדייגים ומשפחותיהם לשלם, כל אחד, סכום של כ-136 אלף שקל למדינה ולמפעלים הנמצאים בשליטת משפחות עתירות ממון (תשעה דייגים בלבד חויבו בהוצאות מופחתות).

 

למרבה הצער זהו לא המקרה הראשון שבו אדם פרטי, צד חלש לצורך העניין, תובע גוף מסחרי חזק בגין עוולה כלשהי או הפרת חובה חוקית, מפסיד, ונדרש להוצאות משפט בגובה עשרות או מאות אלפי שקלים שידו אינה משגת לשלמם.

 

כדוגמה ניתן להביא גם את מקרה דובק המפורסם, שבמסגרתו תבעה אלמנה את חברת הסיגריות הגדולה בגין מחלת הסרטן שממנה נפטר בעלה. האלמנה הפסידה במשפט (נקבע שזו תביעת סרק) והיא נדרשה לשלם לדובק – שימו לב – 470 אלף שקל.

 

בימים שכאלה, שבהם מחיר הוצאות המשפט גדל והולך, סביר להניח שהאמון של האזרחים במערכת המשפט וביכולתה לסייע להם יקטן וילך בהתאמה. במילים אחרות: צדק צדק תרדוף, אבל אל תשכח לקחת בדרך הלוואה גדולה שתכסה את הוצאות המשפט הגבוהות שעלולים להטיל עליך.

 

אז מה זה בדיוק הוצאות משפט?

הוצאות משפט הן למעשה חיוב כספי שפוסק בית המשפט לטובת צד בהליך. במקרה הקלאסי מחייב בית המשפט את הצד שהפסיד לשלם לצד שזכה והנימוק לכך מובן. אם הצד שזכה תבע כספים שמגיעים לו בדין, או לחילופין אם הוא היה דווקא הנתבע והצליח להדוף תביעה שקרית – בשני המקרים הוא נדרש לנהל תיק בבית המשפט בשל התנהלותו של הצד השני.

 

למעשה, בפסיקת הוצאות קובע בית המשפט שהצד שהטריח את חברו לבית המשפט יישא בהוצאות שנגרמו. זוהי סנקציה שנועדה בין השאר למנוע הצפה של בתי המשפט בתביעות סרק בשיטת "מצליח", ובכדי לעודד אנשים לשלם את חובותיהם בזמן ולא לנפנף ב"אז תתבע אותי", כדרך התנהלות עסקית.

 

אילוסטרציה. גובה ההוצאות תלוי בשופט הדן בהליך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. גובה ההוצאות תלוי בשופט הדן בהליך(צילום: shutterstock)

ניתן לסכם ולומר כי הכלל המנחה הוא ש"בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס". ולכן, מי שניצח יזכה כעיקרון גם בהוצאות. אז עבור מי שמנהל הליך משפטי בימים אלו, או שוקל לפתוח באחד כזה, להלן כמה עובדות שחשוב לדעת.

 

יחזירו לי את השכר של העו"ד?

אני רוצה להגיש תביעה באמצעות עו"ד. האם יחזירו לי את כל הוצאות המשפט שנגרמו לי? לא בהכרח.

 

החיוב החוקי של הוצאות משפט מתבסס על תקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות בסע' 511–519 כדלקמן: "(א) בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט או הרשם, לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. (ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו".

 

ניתן לראות שמדובר בשיקול דעת מלא של בית המשפט ושל השופט הספציפי שדן בתביעה, ולא בחיוב אוטומטי או כזה הנקבע לפי מחירון כלשהו. לכן, גם אם את/ה מחזיק/ה בקבלה המעידה ששילמת סך של 10,000 שקל + מע"מ לעורך הדין, זה לא מבטיח החזר מלא של הוצאה זו במקרה של זכייה בתביעה, מאחר שההוצאות שנפסקות הן לאו דווקא ריאליות.

 

אז איך נקבע גובה ההוצאות?

כדי לקבוע את הסכום שייפסק לזוכה לוקח בית המשפט בחשבון את הפרמטרים הבאים:

 

א. שווי הסעד השנוי במחלוקת (למשל, שווי התביעה שהוגשה).

ב. שווי הסעד שנפסק (מה נקבע בפסק הדין? האם התביעה נדחתה? האם התקבל פסק דין לטובת הזוכה?).

ג. הדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון (האם הצדדים עמדו בכללי הדין, הגישו מסמכים בזמן, התנהלו בצורה ניאותה? לכל אלו יש משקל).

ד. הוצאות הצדדים בפועל בניהול ההליך: אגרות, שכר עדים, שכר מומחים שהעידו בתיק, והוצאות נוספות שהיו דרושות לניהול המשפט.

 

ראו למשל את מקרה הדייגים בקישון: בית המשפט קבע שם כי במסגרת ההליך המשפטי המורכב והארוך נוהלו כ-225 ישיבות שהשתרעו על פני יותר מ-23,500 עמודי פרוטוקול שנכתבו במשך יותר מעשור. לכן נפסקו לנתבעים הוצאות משפט גבוהות במיוחד. ניתן לסכם ולומר שלבית המשפט - לאחר שבחן את כל הפרמטרים בדבר זהות התובע, הנתבע, העניין הנדון והתוצאה - יש שיקול דעת מאוד רחב בפסיקתו.

 

ומה יקרה לצד המפסיד?

יש מקרים שבהם צד מפסיד בכל זאת לא מחויב בתשלום הוצאות משפט. מדובר במקרים שבהם בית המשפט ראה צורך להקל עליו, וזאת בשל התוצאה הקשה בנסיבות הספציפיות.

 

למשל בתביעות בגין רשלנות רפואית. התובע הינו מי שנגרמה לו נכות או נזק קבוע, ולכן לעיתים, על אף שהוא לא הצליח להוכיח את טענותיו כנגד מי שטיפל בו, והתביעה שלו נדחתה, השופטים בכל זאת מתחשבים במצבו ובנזק הרפואי שנגרם לו, ונמנעים מלהשית עליו הוצאות משפט.

 

לטורים נוספים של עו"ד דריה כנף:

גם שיחת טלפון יכולה להיחשב "ספאם"

לכלכת על מישהו בפייסבוק? כך תמנעו תביעה

לכלא! מתי הזנחת חיית מחמד היא פלילית?

קנסות ענק: מעסיקים - הישמרו מחוקי עבודה

 

חוסר איזון זה שבין התובע החלש לנתבע החזק הוא שהביא לציפייה כי דייגי הקישון לא יצטרכו לספוג את הוצאות המשפט האסטרונומיות של הגופים הגדולים שנתבעו בפרשה.

 

קיימים מקרים מיוחדים וחריגים שבהם בית המשפט יפסוק הוצאות דווקא לצד שלא זכה. למשל במקרה שבו תבע מבוטח את חברת הביטוח ואת הסוקרים מטעמה. התביעה נגד הסוקרים נדחתה (מאחר שלא ניתן היה להוכיח את הנזק שהם גרמו לתובע בהתרשלותם), אך מאחר שבית המשפט כן קבע בפסק דינו שהם התרשלו, הם חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט.

 

כשהתביעה היא למטרות צדק

אם אני פונה לבית המשפט למטרות צדק – האם יחייבו אותי לשלם הוצאות משפט? במשך שנים לא נהגו להטיל הוצאות על עותרים ציבוריים הפועלים לקידום מטרות ציבוריות ולא למען רווח אישי. ואולם בעת האחרונה נוהג זה שונה. לדוגמה, העתירה לבג"ץ שהגישו דפני ליף, פרופ' יוסי יונה ופעילי המחאה החברתית נגד הפרטת תחזוקת הרכבת, נדחתה על הסף. העותרים חויבו לשלם הוצאות בגובה 30 אלף שקל.

 

גם בתחום התובענות הייצוגיות ניכרת מגמה של חיוב בהוצאות גבוהות של מבקשים שלא הצליחו להוכיח את תביעתם ולא משכו אותה, וזאת בשל עומס שנוצר על המערכת בשנים האחרונות. כך למשל במקרה של מיכל גיל, מורה בגמלאות, שהייתה במשך 32 שנים עמיתה בקופת גמל ענפית והגישה בקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד הקרן. בקשתה לאשר תובענה ייצוגית נדחתה, והמורה חויבה לשלם לקרן לא פחות ממאה אלף שקל כהוצאות משפט (הוגש ערעור).

 

במאמר מוסגר אציין כי אני מאמינה שפסיקות שכאלו עלולות לרפות את ידיהם של עותרים/תובעים ייצוגיים פוטנציאליים, דבר שעלול להקטין את כמות העתירות והתובענות הייצוגיות שיוגשו נגד גופים כלכליים גדולים ואחרים, ולפגוע באפקט הצרכני/חברתי שלהן.

 

5. תביעות קטנות

בבית המשפט לתביעות קטנות אנו עדים בדרך כלל לפסיקת הוצאות משפט בסכומים סמליים בלבד כגון 200, 300 או 500 שקל. רק במקרים חריגים שבהם התובע מתנהל באופן לא ראוי ומפסיד, או כאשר מוגשת תביעת סרק או כאשר הצד שהפסיד גרם להתמשכות ההליכים ולעינוי דין, ניתן למצוא פסיקת הוצאות גבוהה יותר ובסכומים משמעותיים. כך למשל כאשר חברה גדולה נוהגת באופן שיטתי באופן שפוגע בצרכנים ואף "מתעללת" בצרכן הספציפי שתבע אותה.

 

  • עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
  • למאגר פסקי הדין lawdata

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים