שתף קטע נבחר

יהודי גרמני ביקש אזרחות עבור הפילגש וילדיה

גבר נשוי ניהל מערכת יחסים עם אישה שאינה יהודיה ונולדו להם שני ילדים. כשאחד מהם חלה בסרטן ביקש האב אשרת עלייה למשפחתו האלטרנטיבית, אבל משרד הפנים סירב. מה החליט שופט העליון נעם סולברג?

גבר יהודי נשוי המתגורר בגרמניה ניהל מערכת יחסים מחוץ לנישואים עם אישה שאינה יהודיה ונולדו להם שני ילדים, שאחד מהם חלה בסרטן. על מנת לקבל טיפול רפואי וגמלת נכות ביקש הגבר להעניק להם אשרת עלייה. מדוע דחה בג"ץ את העתירה?

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-2010 הגיעה האישה עם ילדיה לישראל במסגרת תיירות מרפא עבור הבן החולה, ומאז הם שוהים בארץ לאחר שניתן להם רישיון ישיבה זמני מטעמים הומניטרים. ב-2011 הגיש האב בקשה לאזרחות עבור הפילגש וילדיה וביסס אותה על חוק השבות.

 

הבקשה נדחתה מהטעם שהאב אינו מתכוון להשתקע בישראל או לעזוב את אשתו לטובת פילגשו. משכך, ובניסיון לסייע בטיפול לבן המשותף הגישו הגבר והאישה באמצעות עו"ד ראובן ליפקין עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים ורשות האוכלוסין. הם טענו שהגבר זכאי לעלות לישראל מתוקף יהדותו, וכפועל יוצא גם בת זוגו וילדיה. לטענתם, בנם לא יזכה לקצבת נכות עד שלא יקבל אזרחות ישראלית.

 

שר הפנים וראש מינהל האוכלוסין ביקשו לדחות את העתירה בנימוק שהעותר אינו מתכוון באמת להשתקע בארץ ולכן אינו זכאי למעמד. עוד נטען כי העותרת אינה זכאית לרישיון ישיבה, שכן לא ניתן לראותה כבת זוגו של הגבר היהודי, אשר חיי הנישואים שלו שרירים וקיימים.

 

לא רוצים להשתקע בישראל

בפסק הדין ציין השופט נעם סולברג כי תנאי מקדמי לקבלת אשרת עלייה לפי חוק השבות הוא רצון להשתקע בארץ. השופט התרשם כי הצהרת העותר בעניין אינה רצינית, משום שבחר לקשור גורלו עם אשתו על אדמת גרמניה, ולא עם העותרת על אדמת ישראל.

 

על פי חוק השבות, הוסיף השופט סולברג, ניתן היה להעניק זכאות למעמד בישראל לעותרת וילדיה רק אם הייתה מוכיחה שהיא מנהלת מערכת יחסים עם הגבר היהודי באופן כן ואמיתי. משהדבר לא הוכח, אין מקום להתערב בהחלטת מינהל האוכלוסין.

 

בפסק הדין מתח השופט ביקורת על העותרים, שניהלו מלחמת התשה שלא לצורך אף שהוענק לעותרת וילדיה רישיון ישיבה, גם אם זמני. השופטים סלים ג'ובראן ומרים נאור הצטרפו לקביעה פה אחד.

 

עו"ד מתן חודורוב, העוסק במשפט מנהלי ועובדים זרים, מסביר שפסיקת בית המשפט תואמת את ההלכה הפסוקה הקובעת חד משמעית כי מעמד של עולה יינתן למי שמוכיח כי הוא רוצה להשתקע בארץ ומתכוון להעתיק אליה את מרכז חייו: "במקרה זה הפעיל משרד הפנים שיקול דעת ראוי כאשר נתן לילדים, בהם הילד החולה, מעמד ארעי שיתחדש מעת לעת, עד שיגיעו לגיל 18, ואף העניק רישיון עבודה לאמם".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: בוצ'צו, אתר בתי המשפט
השופט נעם סולברג
צילום: בוצ'צו, אתר בתי המשפט
מומלצים