שתף קטע נבחר

מה ניתן ללמוד מהגירושים של ושתי ואחשוורוש?

הזוגיות של ושתי ואחשוורוש נגמרה לא טוב. בנורמות של אז היא הודחה מהמלוכה ועל פי חז"ל אף נערף ראשה. בנורמה של היום מדובר בגירושים. מה שדומה בשתי התקופות הוא הסיבה לגירושים: מאבק כוחות

על פי סיפור המגילה, ושתי סירבה לזימונו של אחשוורוש למשתה המפואר שערך. תגובתו של המלך הזועם הייתה הדחתה מן המלכות והחלפתה במלכה חדשה – אסתר.

 

עוד בנושא:

מבחן זוגי: מדוע בקשר אסור להיות צודקים?

נגעלת מבעלך? ניתן לכפות עליו גירושים

 

מצלצל מוכר? בין בני זוג מתפתח מאבק כוחות והפתרון הוא גירושים. ומה חשבת לעצמך? שבזוגיות השנייה לא יתפתח מאבק כוחות? בזוגיות השנייה במגילת אסתר, אחשוורוש פוגש שוב מאבק כוחות אבל הפעם הוא סמוי ומתוחכם. אז מה עושים? קודם מבינים את שורש הבעיה ורק אחר כך מתפנים לחיפוש פתרון. בתרבות האינסטנט של היום מדלגים על שלב ההבנה. ישר קופצים לשורה הסופית – לפתרון. זה כמו לעמוד מול בעיה במכונית ולקבל מיד את הפתרון – מפתח שבדי. רק מה עושים איתו בדיוק ואיפה?

 

 

אגו, שליטה ומאבקי כוחות

מגילת אסתר היא מארג מופלא של "קודים" הבאים לגלות את הנסתר גם בתחום הזה של שליטה ומאבקי כוח. ברור שבכולנו יש צורך בשליטה. השליטה עוזרת לנו לנתב את דרכינו, לצפות את העתיד ולהגיע ליעדים שהצבנו לעצמינו. כלומר, השליטה היא כלי ולא המטרה. המטרה היא היעד, הדרך היא השליטה. וזה מציב אותנו בשלוש דילמות לפחות:

 

הבעיה הראשונה היא שבכולנו יש את הצורך להגיע ליעד שלנו. אני רוצה חתונה גדולה ומפוארת, אתה רוצה משהו קטן וצנוע. הילד חולה ושנינו צריכים להגיע לעבודה. מי יישאר בבית עם הילד - אתה או אני? בעבר, כשהזוגיות הייתה היררכית, הגבר קבע.

 

ייתכן שהאישה הייתה זוכה בחתונה גדולה ומפוארת אבל זה מפני שהגבר החליט להתחשב בה. שליטה הייתה כלי שהתאים לזוגיות היררכית. היום הזוגיות שוויונית הרבה יותר, כך שצריך כלים אחרים להגיע להחלטות. ואין לנו. שינינו את סוג הזוגיות אבל לא התאמנו כלים לזוגיות החדשה. אחשוורוש קורא לוושתי והיא מסרבת להגיע. הוא לא יודע מה לעשות. גם אנחנו לא.

 

וזה מוביל אותנו לבעיה השנייה המודגשת במגילת הנסתר. מאבק הכוחות או אפילו ניסיון למאבק כוחות, הופך את השליטה למטרה בפני עצמה. היעד הופך לניצחון במאבק. אם לא בא לי לארח את ההורים שלך לארוחה, ההתנגדות שלך עלולה להתעורר - לא כי דחוף לך שההורים שלך יגיעו אלא כדי שהם לא יחשבו שהאישה שולטת בך (אגב, לשון זכר כנקבה).

 

גם לאחשוורוש לא היה מהותי שוושתי תגיע. הוא היה בעיצומו של משתה והילולה. אם היא תגיע עכשיו או אחר-כך, לא יפריע למסלול ההתהוללות. אבל מה יגידו עליו השרים? זו הייתה הבעיה. האגו. כך שהמטרה הראשונית מאבדת מחשיבותה, ומאבק הכוחות הופך את השליטה למטרה.

 

וזה מוביל אותנו לבעיה השלישית: כשהמטרה היא האגו – התוצאה לא יכולה להיות טובה. אין מתכון כזה (וטוב שאין). ליצר השליטה אין גבול. גם אם ניצחת בסיבוב הזה והאישה 'התקפלה' - זה לא מבטיח שבפעם הבאה היא תתקפל. לכן אתה מוכרח לשמור על ערנות, לבחון מעת לעת או אפילו בכל עת את יחסי הכוחות ביניכם, וזהו תהליך שלא נגמר. הוא אף פעם לא יכול להגיע למיצוי כי תמיד יש מחר חדש.

 

והנה האירוניה: ככל שתשלוט יותר - כך חוסר הוודאות יגדל. את האירוניה הזו אנחנו פוגשים לא רק אצל אחשוורוש אלא גם אצל פרעה. פרעה, שהיה שליט רב עוצמה על אימפריה רחבה, לא יכול היה לשחרר את משה כי משה איים על הבלעדיות שלו כשליט.

 

בעקרון, פרעה היה יכול להרוג את משה ולסיים את הסאגה המציקה הזאת. אבל אם הוא יהרוג את משה איך הוא יוכיח לחרטומיו שהוא ניצח אותו? ככל שאתה שליט גדול יותר כך כל רחש קל מהווה איום. משה המגמגם הווה איום על השליט רב העוצמה של אותה התקופה, וושתי הקטנה היוותה איום עבור מלך שמלך על 127 מדינות. אז אם חשבנו שככל שנצבור כוח ועצמה רבים יותר כך נשקוט יותר – ההיפך הוא הנכון.

 

השמירה על האגו מחייבת מאמצים לתחזק אותה, שמתחילים במפגני ראווה. אצל אחשוורוש המפגן הוא במשתה ראוותני, לא יום אחד, לא שניים אלא שבעה ימי משתה. מזון משובח בכמויות שלא רק הקיבה שובעת אלא העין שובעת. פאר ולבושים, הדר מבנים וגנים, סיפוק תאוות המין, מוסיקה ויין שלא נגמר. מבחינתו, ההתפארות בהנאה חשובה יותר מההנאה עצמה. ההתפארות הופכת למשמעות הקיום ומאשרת את יתרונו של האדם על האחרים.

 

בימינו, יתרונו של אדם על אחרים מובלט בצניעות (עוד אירוניה קטנה) בעזרת השימוש במותגים. מכונית יקרה, שעון יקר, טיסות תכופות ולא במחלקת תיירים, צעצועים יקרים (סקי, טרקטורון, גולף). 'היתרונות שלי, ההצלחה שלי, לא רק צריכה לקרות אלא גם להיראות' - זה המוטו והוא מצריך משאבים ומאמצים.

 

השמירה האינטנסיבית על האגו גובה גם מחיר רגשי כמו לחץ נפשי, חשדנות וכעס מצטבר וההחלטות מנותבות מתוך כעס. הנה, במגילה מופיעות שלוש החלטות כבדות משקל: סילוק וושתי מהארמון, בחירת מלכה חדשה וסילוק המן. ומה מנתב את ההחלטות בכולן? "ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו" (א', יב-כא), "כשך חמת המלך אחשורוש" (ב', א-ד), "והמלך קם בחמתו ממשתה היין" (ז', ז-י).

 

 

האגו מנוהל על ידי הכעס והתוצאה הפוכה לרצוי: במקום כבוד והערכה – זלזול ופקפוק. איך תכנה שליט המחליט החלטה ומבטל אותה? פרעה משנה את החלטותיו פעם אחר פעם לפי סדר מכות מצריים ואחשוורוש משנה את החלטתו לגבי המן (פעמיים), ומשנה את החלטתו להשמיד את היהודים. מלחמת האגו של פרעה הסתיימה בהחרבת האימפריה שלו. מלחמת האגו של אחשוורוש הסתיימה בגעגועים לוושתי. ואצלנו? אצלנו שיעור הגירושים עולה בהתמדה.

 

המסקנה המתבקשת היא טבעית: שליטה היא כלי המכלה את השולט וזמנה עבר. בזוגיות של תקופתנו זה אומר שניסיונות השליטה האחד על השני יכלו את הזוגיות. מאבקי הכוח ביניכם יכלו את רגש האהבה והזוגיות שלכם עלולה להסתיים בדומה לזוגיות של וושתי ואחשוורוש.

 

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק.

 

דר' אורלי בלומברג- מזרחי, Ph.D בתחום הפשרות בנישואים, חוקרת ומרצה, מתמחה בזיהוי הפוטנציאל בזוגיות. בעלת הקליניקה "בלב שלם".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אם לא תרגיעי אסלק אותך כמו שאחשוורוש סילק את ושתי
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים