שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חרדים לאקדמיה המופרדת
    מכיתה חרדית מופרדת נעדרים לא רק בני המין השני, אלא גם ערבים, דתיים לאומיים וחילונים. האקדמיה המופרדת מתעצבת כמוסד אנטי-אינטלקטואלי

    הדיונים על הפרדה בין המינים במסלולים אקדמיים לחרדים סוערים. משני צדי המתרס מצויים אנשים רציניים. המתנגדים להפרדה באקדמיה מואשמים לא פעם בניתוק אקדמי ובאי-הירתמות למטרה הלאומית של שילוב חרדים בשוק העבודה. לעומת זאת, התומכים בהפרדה מואשמים בהתעלמות מההשלכות ארוכות הטווח על מעמדן של נשים בישראל ועל המבנה החברתי בכללותו. וקובעי המדיניות? הם דבקים בשיטת "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" - המועצה להשכלה גבוהה והממשלה מקדמים את מסלולי ההפרדה תוך ניצול המצוקה הכלכלית של המוסדות האקדמיים ואי מתן מענה לחששות הכבדים לפגיעה בנשים.

     

    אך לא המתנגדים להפרדה הם היושבים במגדל שן מנותק - אלא תומכיה. מדובר בשיתוף פעולה של הממסד החילוני הנאור-לכאורה עם הדרישות המחמירות ביותר של הרבנים הקיצוניים ביותר, באצטלה של סובלנות תרבותית. ניתן לדון באופן מופשט בשאלת היכולת לקיים מערכת נפרדת אך שוויונית. עם זאת, מציאות החיים באקדמיה הישראלית כיום מוכיחה שהנפרד אינו שווה. בניגוד לתפישה כי מדובר בתוכנית זמנית לקבוצה ייעודית מצומצמת, בפועל הפרדה מולידה הפרדה: בעקבות תוכניות ההפרדה עתרו סטודנטים מהמגזר החרד"לי לפתוח גם עבורם מסלולי הפרדה, למרות שעד היום למדו בכיתות משולבות (העתירה טרם הוכרעה).

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    ילדי חוץ / מתן זמיר

    הרצוג-דרעי - הברית ההיסטורית חוזרת? / יחיעם ויץ

     

    גם המחשבה שניתן להגביל את ההפרדה ללימודי תואר ראשון בלבד מנותקת מהמציאות. כבר היום מנהלות הסטודנטיות באחת המכללות החרדיות מאבק לייסוד תוכניות לימוד בהפרדה לתארים מתקדמים. אין סיבה להניח שתופעה זו לא תתפשט למוסדות אקדמיים אחרים ולאוכלוסיות נוספות.

     

    עדויות הולכות ומתגברות מהשטח מלמדות שמוסדות אקדמיים המקיימים הפרדה מעדיפים מרצים על מרצות בקבלה לעבודה, שכן מרצות אינן רשאיות ללמד בכיתות של גברים חרדים, ואילו מרצים יכולים בדרך כלל ללמד גם גברים וגם נשים. חשוב להבין, מעבר לפגיעתה הקשה בשוויון, הפרדה זו גם פוגעת ברמת ההוראה והמחקר. כך מתארת מנהלת מכינה לאנגלית לגברים חרדים כי נוכח המחסור בגברים בעלי תואר שני בהוראת אנגלית היא הגיעה למצב בו: "אם יש למועמד כרומוזום Y הוא מבחינתי התקבל, בלי קשר לכישוריו". מרצה אחרת סיפרה בכנס אקדמי שהתקיים בנושא כי במוסד שלה נתנו תקן למועמד שהיה פחות טוב מהמועמדת שהתחרתה על המשרה, רק כיוון שהוא יוכל ללמד את מסלולי הגברים.

     

    בהקשר זה, כמרצים למשפטים ולפילוסופיה אנו יכולים להעיד שקשה מאוד לקיים דיון מורכב ומשמעותי על סוגיות יסוד כמו כבוד האדם ושוויון בכיתה חרדית מופרדת שממנה נעדרים באופן קטגורי לא רק בני המין השני, אלא גם ערבים, דתיים לאומיים וחילונים. זו כיתה המבוססת על הפרת העקרונות ההומניסטיים המהווים את הבסיס לחשיבה המדעית.

     

    נשים, נא להתלבש בהתאם

    הפרקטיקה היומיומית של ההפרדה, התנאים שבהם היא נאכפת, מעידים שקשה למסד הפרדה בלי פגיעה בכבוד האדם. לדוגמה, בקמפוס החרדי בקרית אונו מוצב שלט שלפיו רשאי כל אחד מהמינים להיכנס למוסד רק שלושה ימים בשבוע. כלל זה נאכף בקפדנות, וסטודנטית שהפרה אותו בתום לב מצויה כרגע לפני הליך משמעתי. בדומה, המכשול המרכזי להקמת מסלול לימוד חרדי במכללה האקדמית אשקלון, על פי פרסומים בתקשורת, היה העובדה שלמכללה רק שער כניסה אחד, דבר שיפגע בצניעות ובטוהר - לא פחות. במכללה אחרת יש קומת נשים וקומת גברים, עם כניסות נפרדות. גם המרחב מסביב לקמפוס מוכפף למשטר ההפרדה. ניסיון המל"ג ליצר מרחב שבו מתאפשר דיאלוג מוגבל בין הקמפוס המופרד והקמפוס הראשי, על ידי קביעת חובת קרבה גיאוגרפית, זוכה להתנגדות חריפה בקרב תומכי ההפרדה. הרבנית עדינה בר שלום הצהירה בכנס הנזכר לעיל כי היא לא תוכל לשתף פעולה עם קירוב הקמפוסים החרדיים לקמפוס הראשי, כיוון שקירוב כזה "יפורר אותנו".

     

    המשטור של הגוף הנשי ממשיך אף בתוך הקמפוסים. כך לדוגמה, הסטודנטיות החרדיות של קריית אונו נדרשות לחתום על טופס תקנון לבוש, שבו עליהן להתחייב על הופעה "נאה, מכובדת, נקיה ועדינה, כיאה לבת ישראל" ובו מפורטים שלל איסורים מכל תחום - החל מסוג הסריג ועד לאורך החצאית וצבע הגרביים.

     

    ומה על הידע האקדמי? לצד הפגיעה ביכולתם של סטודנטים וסטודנטיות להתפתח בדרך של דיאלוג עם קבוצות אוכלוסיה אחרות, ההפרדה פוגעת גם באיכות ההוראה והמחקר. במוסדות מופרדים מסוימים אומצה הגבלה על הידע המדעי עצמו, וכליאתם של ספרי אנטומיה בחדר "ספרים אסורים" בספרייה. ברוב המוסדות יש ליווי צמוד של רב כדי לוודא שתכני הלימודים אינם "פרוצים" מדי. כך לא נראית אקדמיה.

     

    תומכי ההפרדה הם החיים במגדל שן, בעוד קובעי המדיניות עוצמים עיניהם משיקולים פופוליסטיים ואינם רואים את הפגיעה החמורה בכבודן של נשים כמו גם במבנה החברתי הישראלי ובחוסנה של האקדמיה. העיקרון כי הפרדה יוצרת עוד הפרדה כבר אינו חשש תיאורטי אלא מציאות חיים. האקדמיה המופרדת מתעצבת כמוסד אנטי-אינטלקטואלי הממשטר את הגוף ואת הדעת ומונע חשיפה למגוון השקפות ועידוד לעצמאות מחשבתית. הדינמיקה של ההפרדה באקדמיה יוצרת תרבות הולכת ומתרחבת בישראל של הפרדה על בסיס מין, לאום, גזע ועדה. מי שחרד לצביונה של החברה הישראלית בעשורים הבאים צריך להבין כי תרבות ההפרדה אינה מענה לפערים תרבותיים וחברתיים - היא הגורם להם.

     

    ד"ר יופי תירוש מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ד"ר זהר כוכבי הוא עורך באוניברסיטה הפתוחה.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יואב פרידמן
    אילוסטרציה
    צילום: יואב פרידמן
    צילום: דורון חובב
    יופי תירוש
    צילום: דורון חובב
    צילום: דורון חובב
    זהר כוכבי
    צילום: דורון חובב
    מומלצים