שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערביות רוצות לעבוד - אז תנו להן. דעה
    מתקשים למצוא עבודה? לנשים בחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר בשל מחסור באזורי תעשייה, היעדר מסגרות לילדים, שכר שלא מתקרב למינימום ואי יציבות תעסוקתית. את ההשפעות השליליות מרגיש כל המשק הישראלי

    המצב העגום של אפליית נשים ערביות בשוק העבודה, שב ונחשף לאחרונה במחקר של עמותת כיאן . אך הממצאים הללו לא מיועדים לאוכלוסיה הערבית ולנשים הערביות, שנחשפות למציאות הזו על בסיס יומיומי. המחקר מיועד למקבלי ההחלטות ולקהל הישראלי שצריך להבין מה קורה מתחת לאפו על מנת לתקן את המצב.

     

     

    כשבוחנים את השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי, יש לקחת בחשבון שני משתנים - ההשתייכות המגדרית וההשתייכות המגזרית-אתנית: רק 21% מהנשים הערביות עובדות, לעומת 58% נשים יהודיות. בבחינת הפער העצום הזה, צריך להסתכל על כל הפרמטרים והחסמים.

     

    אין ספק שבשנים האחרונות מתחיל להיווצר שינוי בחברה הערבית. שינוי שנובע מהשינוי החל במדינות המערב ובישראל בפרט. יותר נשים ערביות יוצאות מהבית בגיל מוקדם, מוצאות תעסוקה, מפתחות קריירה, יוצאות ללמוד באקדמיה ועוד. אך למרות כל אלו, יש תקרת זכוכית שחוסמת נשים ערביות מלצאת לעבוד ואפילו ללמוד.

     

    העדר מסגרות נוחות לילדים בערים ובכפרים הערבים, העדר משרדי תעסוקה והכשרה מקצועית ובעיקר מוטיבציה נמוכה הנובעת מהשכר הנמוך ואי היציבות התעסוקתית, גורמים לנשים ערביות לתת לחברה להמשיך ולהכתיב את צעדיהן, על חשבון שאיפותיהן להגשים את החלום הפרטי והתעסקותי.

     

    קושי לבצע שינוי חברתי

    מרבית ההורים בישראל, בעיקר נשים, נתקלים יום יום בקשיים רבים כאשר הם מנסים לשלב עבודה והורות יחד. אך בחברה הערבית הקשיים גדולים יותר - בערים הערביות קיים מחסור אמיתי במקומות עבודה המתאימים לנשים ערביות, יש חוסר באזורי תעשיה בישובים הערבים ואין עידוד לייזמות כלכלית בחברה הערבית.

     

    בנוסף, קיים ניצול גדול של נשים בתוך הישובים הערבים, עם תנאי עבודה קשים ומשכורות מתחת לשכר מינימום. מנתוני המחקר של כיאן, שבחן את ההעסקה של נשים ערביות במגזר הפרטי בחברה הערבית, עלה ש-88% לא מקבלות שכר מינימום, כאשר יש נשים שמקבלות רק 5 שקל לשעה. בנוסף - התנאים הסוציאלים כמעט ולא קיימים כאשר 85% לא מקבלות דמי הבראה ול-92% לא הופרשו כספים לפנסיה.

     

    המצב הגרוע לא רק שלא מעודד נשים לצאת לעבודה אלא אפילו גורם למשפחותיהן לאסור עליהן לחפש אחר עבודה. המשפחות המסורתיות מהוות את הרוב בחברה הערבית ויציאתן של נשים לעבודה, שלא לדבר על פיתוח קריירה, הן לא דבר של מה בכך.

     

    אך הקשיים והחסמים מגדילים את הפערים. אין ספק שאם העבודה היתה קרובה, לא נצלנית ומפלה, ויותר מפותחת ומודרנית - לנשים היה קל יותר לבצע את השינוי החברתי.

     

    יש פתרונות

    כשמוצאים פתרונות לחסמים השונים, הנשים הערביות כן יוצאות לעבודה. רובן עובדות בהוראה או בענף הבריאות והרווחה, בהם המשרות נמצאות בדרך כלל בתוך הישוב ובשעות גמישות יחסית, כך שאין צורך בשימוש בתחבורה ציבורית בחיפוש אחר מסגרות לילדים. לטעמי, הדבר מצביע על רצון ונכונות להשתלב בשוק העבודה כשזה נגיש ומשתלם.

     

    מתוך הבנה של הקשיים והפערים - יש לרתום את כל הגורמים הרלוונטים לשילוב הכוח הזה בשוק העבודה. אנחנו בארגון צופן, עוזרים לשלב ערבים בעבודה על ידי קורסים מקצועיים, סיוע בחיפוש אחר עבודה והשמה ויצירת מרכזי היי טק בתוך היישובים הערבים. לעמדתנו, הבאת תעשיה מתקדמת לישובים הערבים גם תפתור את בעית הפיתוח בערים הערביות וגם את בעית תעסוקת הנשים.

     

    מחכים לשינוי במגזר הציבורי

    במסגרת פעילותנו בשש השנים האחרונות, ביצענו השמות ל-100% מהנשים שעבדנו מולן וכיום הן מאיישות תפקידים בשלל חברות היי-טק, קטנות וגדולות. כך למשל, בפארק התעשייה בנצרת, 25% מהעובדים הן נשים. אז השינוי קורה - אבל עליו אנחנו מצפים שהוא יקרה גם במגזרים הציבוריים.

     

    ממשלות ישראל צריכות לאמץ כמחשבה אסטרטגית את המחשבה, שתעסוקת ערבים בכלל ונשים ערביות בפרט, טובה גם לפיתוח הכלכלה הערבית, אך בעיקר לכלכלה ולמשק הישראלי. אחוזי אבטלה גדולים בקרב האוכלוסיה הערבית, הנובעים בין היתר מאחוז אבטלה של הנשים, לא רק שמשאירים את המשק הישראלי מאחור, אלא גם מהווים נטל על מערכות הרווחה והממשלה.

     

    הממשלה יכולה לעשות הרבה בנדון, למשל להעסיק יותר ערבים וערביות במגזר הציבורי, לעודד ולתת תמריצים לחברות היי-טק להעסקת ערבים - כולל המון נשים אקדמאיות שרוצות ויכולות להשתלב בענף, להקים אזורי תעשייה נאותים בישובים הערבים, להפעיל תחבורה ציבורית סבירה ונגישה בתוך הישובים, להקצות תקציבים לשלטון המקומי להקמת צהרונים ומסגרות לילדים לאמהות עובדות ועוד.

     

    נשים ערביות רוצות לצאת ולעבוד מחוץ לבית כדי לפרנס בכבוד את משפחותיהן. הפוטנציאל הוא עצום, רק צריך לפתוח בפניהן את שוק העבודה ולאפשר להן לעשות זאת.

     

    הכותב, אסלאם חאג יחיא, הוא מנהל השמות בצופן - ארגון יהודי-ערבי המקדם שילוב ערבים בהיי טק הישראלי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים