יושבות לבד, בחושך: הצעות חוק למען העובדים

דני, פסיכותרפיסט מוכשר ובעל ניסיון, אב לשלושה, מחפש עבודה במקצועו כבר למעלה משנתיים. בין היתר מחכה דני לתשובה מבריכה טיפולית נחמדה באזור מגוריו, המחפשת לשלב פסיכותרפיסט בין שורותיה ואמורה לשוב אליו עם תשובה. והנה, להפתעתו, בזמן שהמתין לתשובה המיוחלת, נקרא דני לריאיון עבודה נוסף ומעניין באחד ממרכזי השיקום הגדולים.

לטורים נוספים של עו"ד דריה כנף :

• אישה? זקֵן? אז העבודה הזאת לא בשבילכם
• מדריך לעובד המושפל: מתי תוכל להתפטר?
• זר אבל צודק: כך ניצח אבבא את המעסיק שלו
  

במרכז הציעו לו תפקיד גדול ומאתגר בתנאים מעולים. הפגישה הראשונה הייתה חיובית, ובסיומה נקבע לו ריאיון נוסף אצל מנהלת המחלקה. שבוע לאחר מכן כבר התבקש להגיע לפגישת "סגירה" בנוכחות סמנכ"ל הכספים ובסיומה של זו הבטיחה לו מנהלת משאבי אנוש, שבימים הקרובים יישלחו אליו למייל חוזה ותאריך תחילת עבודה. הצדדים לחצו ידיים ונפרדו בחיוך גדול.

דני הפסיק כמובן לחפש עבודה, וכאשר גב' ריקי התקשרה להודיע לו שהתקבל לעבודה בבריכה הטיפולית, דני הסביר לה שהוא כבר "תפוס", והודה לה על ההצעה הלא רלבנטית. כיום, בחלוף 3 שבועות נוספים, במהלכם דני לא קיבל עדיין חוזה מהמרכז השיקומי, הוא מתחיל לחשוש. במיוחד בשל העובדה שמנהלת משאבי האנוש שלהם אינה משיבה לשיחותיו, או למיילים התוהים שלו.

האם לדעתכם, המעסיקה הפוטנציאלית של דני במרכז השיקום הגדול, מכבדת אותו, את זמנו ואת מצבו הפיננסי? האם היא בכלל רואה בו אדם, או רק מספר תעודת זהות על טופס? לדעתי, היא ממש לא מתעניינת במצבו האישי או הנפשי, מבחינתה הוא יכול להמתין גם שנתיים. המעסיקה מתעלמת מדני, פשוט בגלל שזה לא אסור להתנהג ככה.

גם לא היא תשובה

למזלנו, נושא זה עלה על שולחן הכנסת לאחרונה, בדמות הצעת חוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת חיים כץ, מיקי רוזנטל, ניצן הורוביץ, מירב מיכאלי ואחרים, ומבקשת לטפל בנושא של עובדים שמחפשים עבודה, וממתינים לתשובה. 

ראיון עבודה. התרגלנו להמתין עד בוש לתשובה(צילום: shutterstock)

מסתבר, שבמקרים רבים נוספים, העובד לא זוכה לתשובה מהמעסיק שהיה אצלו בריאיון ומוצא עצמו ממתין עד בוש ליצירת קשר כלשהו מצידו. לעתים המועמד, בדיוק כמו דני שלנו, מפסיק לחפש עבודה, ועלול בשל כך להחמיץ משרות פוטנציאליות אחרות. מסיבה זו בדיוק הצעת החוק קובעת כי:

• מעסיק ימסור למועמד לעבודה הודעה בכתב בדבר התקדמות הליכי המיון לעבודה בתוך 90 יום מתחילת תהליך המיון.

• מעסיק ימסור למועמד לעבודה הודעה בכתב בדבר החלטתו על קבלתו או אי-קבלתו לעבודה, לא יאוחר מ-7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

• חוק זה יחול גם על המדינה כמעסיק, כלומר כל מי שמתראיין למשרה ממשלתית או בחברה באחזקה ממשלתית יהא זכאי לקבל עדכון שכזה.

באופן אישי אני חושבת שמדובר בהצעת חוק ראויה. גם "לא" היא תשובה וראוי שאדם שמכבד את עצמו, לא כל שכן משרד גדול או חברה מבוססת, ישקיעו 2 דקות נוספות בכל מועמד לעבודה וייתנו לו תשובה, ובזמן. כך יתאפשר למועמד מהלך חיים תקין בזמן חיפוש המשרה המתאימה לו ויימנעו ממנו מפח נפש והחמצת משרות אחרות.

הצעות המחכות לצאת מחושך לאור

אינני יודעת אם אתם מודעים לכך, אך בכל רגע נתון שוכבות להן במחשכי מסדרונות הכנסת מאות הצעות חוק נוספות, מעניינות וחשובות, המעלות אבק בעודן ממתינות שמישהו, מתישהו, יוציא אותן מחושך לאור. 

מהן הצעות חוק? כפי שלמדנו כולנו בשיעורי אזרחות, הכנסת היא הרשות המחוקקת שלנו, ותפקידה העיקרי הוא לחוקק חוקים. שר בממשלה, חבר כנסת, קבוצת חברי כנסת או וועדה ספציפית בכנסת, יכולים ליזום חוקים חדשים, או לתקן חוקים קיימים. את הצעת החוק שלהם הם קוראים בפני הנוכחים במליאה, והיא מתקבלת או לא מתקבלת בהתאם להצבעה.

אם תחפשו באתר הכנסת, תוכלו להתרשם בעצמכם מהצעות חוק שונות ומגוונות שיושבות וממתינות ליום בו, אולי, גם הן ייהפכו לחוקים אמיתיים שחלים על כולנו. ב"דברי ההסבר" שמצורפים בסיומה של כל הצעה, ניתן לקרוא על הלך הרוח של המציע, כוונתו ומטרתו. עניין רב מובטח.

עובדת זרה - בחדר נפרד

על שולחן הכנסת הונחה לאחרונה הצעת חוק נוספת שנועדה לדאוג לרווחת העובדים. מדובר בהצעתה של ח"כ מיכל רוזין, העוסקת בחייהם של העובדים הזרים בישראל. בהצעה מובהר כי על אף שחוק עובדים זרים כבר קובע הסדרים, שמטרתם לדאוג לזכויות האדם של אותם עובדים ואף מחייב את המעסיק לספק להם מגורים הולמים - עדיין קיימת בעייתיות בנושא מגורי הנשים, העובדות הזרות.

בדברי ההסבר מובהר, כי בשנים האחרונות הועברו לארגון "קו לעובד" תלונות רבות של עובדות זרות, בעיקר בענף החקלאות, אשר שוכנו במגורים המשותפים לשני המינים. שם, לפי עדותן, מתרחשות הטרדות מיניות חמורות ותדירות.

הצעת החוק מזכירה שהעובדים הזרים הם אורחים שלנו והגיעו הנה על מנת לענות על צורכי המשק הישראלי. לפיכך מוצע לקבוע תנאים ראויים שיאפשרו הגנה על כבודן ובטחונן של אותן נשים. הצעת החוק מבקשת לקבוע שמעסיק יחויב להעניק לעובדת הזרה מגורים נפרדים ממגורי הגברים, ושיהיה בהם חדר שירותים ומקלחת שניתן לנעול מבפנים.

שקיפות והטבות למילואימניקים 

על שולחן הכנסת מחכות הצעות חוק נוספות לטובת העובדים. הנה חלק מהן:

• הגנה על עובדים בשעת אסון לאומי: החוק המטפל כיום בזכויות עובדים בשעת חירום אינו נותן מענה למקרים של אירועי אסון המוניים שאינם מלחמה, למשל מפגעי טבע רחבי היקף. בעקבות סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013 ושגרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי האוכלוסייה, הוגשה הצעת חוק שמבקשת להקטין את הפגיעה בכל אותם עובדים שנאלצו לשמור על ילדיהם בשעה שמוסדות החינוך היו סגורים, ולכן נעדרו מעבודתם.

הצעת החוק קובעת שמעביד לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב האירוע ושעובד שנעדר בתקופת התרחשות האסון, יקבל את שכרו כרגיל ובמקביל ינוכה לו חצי יום חופש בגין כל יום היעדרות, בנוסף מוצע שם, לתת פיצויים גם לעצמאיים שנאלצו להיעדר מעסקם באותה תקופה בשל סגירת מוסדות החינוך.

• חופשת הסתגלות למילואימניקים: מוצע להעניק "ימי חופשת הסתגלות"  לעובדים שיצאו מהעבודה לשירות מילואים סדיר, שיוכלו לנצל לפני או אחרי שיצאו למילואים. זאת, בהתאמה למספר ימי המילואים (על כל 20 ימי מילואים, למשל, יגיעו לעובד 2 ימי הסתגלות). המטרה: לסייע לעובדים בתקופה זו בה הם עוזבים את משפחתם לטובת חובתם הלאומית, אינם מסוגלים לדאוג לצרכי המשפחה באותה עת ומתקשים לשוב לשגרה במהירה.

• גלה לי ואגלה לך: נסיים בהצעה הכי שקופה: הצעת חוק שקובעת כי מעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו בחוזה ההעסקה או "בכל אמצעי אחר", לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה. מטרת ההצעה: להקטין את תופעת ההפליה בין עובדים על רקע מין, גיל או מוצא. הדעת נותנת שככל שהעובדים יידעו יותר, כך הם יוכלו לעמוד יותר על זכויותיהם ולהתקומם בפני אפליה - שממילא אסורה בחוק.

יש הצעות חוק רבות וטובות הממתינות לנו אי שם במחשכים ומחכות ליום בו יהפכו לחוק רשמי. לרגל יום העובד הבינלאומי, ה-1 במאי, אני שולחת תקווה שהטובות והחכמות מביניהן, יראו אור במהרה בימינו.

• עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
  

• למאגר פסקי הדין lawdata