שתף קטע נבחר

נישא למטפלת שלו ומת – המדינה רוצה לגרש

אזרחית רומניה טיפלה בקשיש, ולימים נישאה לו. היא לא השלימה את הליך האזרחות שלה לפני מותו, וכעת דורש משרד הפנים שהיא תעזוב

עובדת סיעודית זרה התחתנה עם הקשיש שבו טיפלה, אבל עוד לפני שהצליחה להסדיר את מעמדה בישראל נפטר הבעל ומשרד הפנים דרש לגרש אותה. בקשותיה להישאר בישראל נענו בשלילה ורק פנייתה לבית המשפט המחוזי הפיחה בה תקווה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

מן הסתם אין זו הפעם הראשונה שבה מתמודד משרד הפנים עם סיפורי אהבה בין עובדים סיעודיים זרים למטופליהם. הפעם מדובר באזרחית רומניה שהגיעה לישראל בשנת 2000, אז בת 42, כדי לטפל בגבר בן 73. בין השניים התפתחה מערכת יחסים זוגית וכעבור כמה שנים הם התחתנו בקפריסין.

 

בני הזוג פנו ללשכת רישום האוכלוסין לשם הסדרת מעמד האישה בישראל ושולבו בהליך מדורג לאיחוד משפחות. ב-2006 הוענק לאישה רישיון שהייה ארעי שהוארך מעת לעת. ב-2008, ועוד לפני שהספיקו להשלים את הליך איחוד המשפחות, נפטר הבעל. בשלב זה דחה משרד הפנים את בקשת העובדת להארכת רישיון השהייה שלה ודרש ממנה לעזוב את הארץ בתוך חודש.

 

האישה לא ויתרה והגישה עררים ובקשות רבות שהגיעו גם לטיפולה של הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בקשותיה נדחו שוב ושוב, בין היתר משום שנקבע שאין לה כל זיקה לארץ ולבה נשאר ברומניה.

 

בעקבות זאת היא פנתה למחוזי בירושלים באמצעות עו"ד ליאת שטרנברג וביקשה להוכיח את זיקתה לישראל. מנגד טען משרד הפנים שלעותרת אין זכות קנויה למעמד בישראל. לדבריו, אין לה קשר למשפחת הקשיש, מה גם שכנות הקשר מוטלת בספק לאור פער הגילאים ונסיבות היכרותם. לסיכום נטען שאין כל טעם הומניטרי מיוחד המצדיק את הענקת המעמד.

 

לא נבדקו כל המסמכים

השופט יורם נועם קיבל את העתירה בחלקה. נקבע כי בהחלטת הוועדה נפל פגם, שכן בכך שלא עיינה במכתבים שהציגה בפניה העותרת, היא התעלמה מנתונים רלוונטיים וחשובים לצורך ההחלטה בעניינה. פגם זה, נקבע, מחייב את החזרת הדיון בעניין לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. השופט נועם הסביר כי אינו מכריע בשאלת מעמדה של העותרת, כיוון שאינו מחליף את שיקול דעתה של הוועדה ולא שם עצמו בנעליה.

 

משכך הורה השופט כי הוועדה תפעל לקבלת החלטה חדשה בעניינה של העותרת, לאחר שתבחן בעיון את כלל המסמכים שהוגשו לידיה. לא ניתן צו להוצאות.

 

בית המשפט שב ומדגיש: בעת בחינת בקשה להסדרת מעמד במדינת ישראל, על חברי הוועדה הבין-משרדית העליונה לעניינים הומניטריים להתייחס למלוא התשתית העובדתית המונחת לפניהם. עליהם לבחון את מידת הזיקה של בן הזוג הזר למדינה, ובין היתר, את משך שהייתו בישראל, קיומם של קרובי משפחה בחו"ל ו/או בארץ, מידת התערות בן הזוג הזר במדינת ישראל וכדומה.

 

פסק הדין למעשה חוזר על העמדה שלפיה לבן הזוג הזר קיים אינטרס ציפייה והסתמכות לסיום הליך הסדרת המעמד וההתאזרחות במדינת ישראל. אינטרס זה גובר והולך ככל שסיבת פקיעת הקשר תלויה פחות בבן הזוג הזר וכאשר הליך הסדרת המעמד נמצא לקראת סיום.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים