האזינו: "כל הזמן בכיתי בכי חרישי"

האובדן הפרטי של בני המשפחות השכולות הופך בימי הזיכרון לאובדן משותף, הנושא עימו צורך עז לבטא כאב והזדהות עם הצער והיגון. בימים של כאב וזיכרון כולנו חוזרים אל הרדיו. המוזיקה הופכת ל"חוט השני" המאפשר לנו להניח את ענייני החול בצד לרגע, להתייחד, להיזכר, להתרגש.

דור בא ודור הולך, ולצד מורשת השירה והזמר העברי, נוצרים כל העת גם שירים חדשים. לכן נולד האלבום "שיר וזיכרון", כדי לאפשר התבוננות מוזיקלית נוספת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. הפקתו, בשיתוף פעולה בין רשת ג', לינקטון וynet, נועדה לאגד יחד ביצועים חדשים לשירים הקלאסיים, שירים חדשים שנכתבו במיוחד, ושירים שיצאו בכל מיני מסגרות בעבר ורואים אור שוב, במסגרת המתאימה להם. תהליך איסוף השירים חשף אותנו לסיפורים המרגשים מאחורי כל שיר, והם מובאים כאן לצד השירים, כעדות אישית של היוצרים והמבצעים.

עטיפת אלבום "שיר וזיכרון"

שלב מיון השירים לאלבום לווה בלא מעט התרגשות, בעיקר מהכמות העצומה של השירים שהתקבלו אצלנו. לצערנו, לא כולם נכנסו לאלבום השנה. אנו תקווה שנוצר תמהיל מגוון בו כל אחד יוכל למצוא את עצמו ושבשנה הבאה נזכה לשפוך אור על שירים נוספים. האלבום "שיר וזיכרון" הופץ אתמול (א') על ידי חברת לינקטון, והשירים ישודרו ברשת ג' לאורך יום הזיכרון בפתיחת כל שעה. מי ייתן ובימים הבאים תישאר חווית השכול בזיכרון ובשירים בלבד.

באלבום שותפו השנה שרית חדד, יהודה פוליקר, עמיר בניון, גלי עטרי, ששי קשת, שלומית אהרון, להקת פיקוד צפון, מקהלת מורן, נועם רותם, רמה מסינגר, ירונה כספי, החצר האחורית, להקת אלמנה שחורה, אסף שריג, שרון רוטר, רוני גינוסר וגון הלוי, דודו יצחקי, אופיר חיון ולירז זרחיה. האזינו להם כאן.

החצר האחורית - פרזות

מאת יענקלה רוטבליט

"בין הים וְהַנהר

הר וָעמק וּמדבר

ארץ רַחַבת ידיים

חמוצי זיעה וָדם

מן הקרב שֶטֶרם תם

המתים חייכו עדיין..."

פרזות הן ערים שסימלו ימי שלום ויציבות שלטונית. "'ערי פרזות' כונו בתנ"ך הערים שאינן מוקפות חומה", מספר יענקל'ה רוטבליט. "השיר 'פרזות' עוסק בהסתאבות של אחרי המלחמה. היה בשיר עוד בית שאמר 'ומחר לעת הזאת/ גם נגיע לפרזות'. אף שהבית לא נכלל בשיר, איכשהו נשאר שם השיר - פרזות".

יהודה פוליקר - צעירים לעולם

מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: יהודה פוליקר

השיר נכתב במלאות 40 שנה לנפילתם של הלוחַמים בתל סאקי. חבריהם נשבעו שלעולם לא ישכחו את 32 החללים שנפלו בקרב: "לרעינו שלא שבו איתנו, אנחנו מנסים להיות ראויים. אתם איתנו מאז ולנצח. חברים לא שוכחים".

חבורת לוחמים בשנות העשרים לחייהם עמדו לבדם מול אלפי חיילי אויב, בגזרת תל-סאקי שבדרום רמת הגולן. הם נלחמו ולא נשברו במשך 48 השעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים. גם לאחר שנכבש התל, התאמצו הלוחמים לשרוד בשטח האויב, עד שחולצו בידי חבריהם וכוחות המילואים שהצליחו להגיע לחזית. רבים מהלוחמים הקריבו את חייהם כדי להציל את חבריהם ואת מדינת ישראל.

מקהלת מורן - רקמה אנושית אחת

מילים ולחן : מוטי המר

"כשאמות, משהו ממני, משהו ממני

ימות בך, ימות בך.

כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי

ימות איתך, ימות איתך.

כי כולנו, כן כולנו

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

ואם אחד מאיתנו

הולך מעמנו

משהו מת בנו -

ומשהו, נשאר איתו"

על השיר סיפרה לנו המנהלת המוזיקלית והמנצחת של מקהלת מורן, נעמי פארן: "השיר הוקלט לפני שבוע לקראת יום הזיכרון. פסנתרן המקהלה, אולג יקרביץ, עיבד אותו כשיר נשמה ישראלי. העיבוד נבנה בדרך של מעבר מהיחיד לרבים: פותחת, סולנית, כמעט בדיבור: 'כשאמות, משהו ממני ימות בך". מצטרפת אליה זמרת אחרת, ואחר כך המקהלה כולה בעוצמה שמתגברת, עד שכולם הופכים לרקמה אנושית אחת. השיר מסתיים בשירת סולו, סמל לאדם ולבדידותו".

שרון רוטר ויוסי פרץ - אני כותב רק פעם בשנה

כתב אבי ליפסקי, אבא של גד ז"ל

"אֲנִי כּוֹתֵב רַק פַּעַם בְּשָׁנָה,

לְךָ!

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה קוֹרֵא,

כְּפִי שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ שֶׁקָּרָאתָ בְּאֹהֶל הַסַּיָּרִים,

בַּסִּדְרָה, בַּנֶּגֶב, עַד שֶׁהַבָּטֵרִיָּה בַּפָּנָס נִגְמְרָה".

"גד שלנו נפל בקרב בלבנון ביולי 1993 ככשנחלץ לטפל בפצוע בקצה הצפוני של רצועת הביטחון", מספר אביו אבי ליפסקי. "הוא היה חובש קרבי בגדוד 66 של הנ"מ וסופח ליחידה של גולני, במוצב ריחן. במהלך הפעולה נפצע חייל של גולני, והרופא - אף הוא מהנ"מ - יצא מהרכב המשוריין לטפל בו. גד דרש ממפקד הרכב לאפשר לו לצאת בעקבות הרופא, אף שהיה אמור להישאר ברכב המוגן. ההפגזה היתה כבדה, אך לא הרתיעה את גד. הוא נהרג מפגיעה ישירה של פצצת מרגמה. מפקד חיל האוויר החליט להעניק לגד צל"ש על אומץ לב ודבקות במטרה תחת אש אויב. בן 19 היה כשנפל, בקרב הראשון שבו השתתף.

דודו יצחקי - חייכי בשמו

כתב והלחין: דודו יצחקי

"הוא תמיד היה מביט בך

מתמונה גנוזה בתוך דיסקית

ומקשיב בטלפון -

אולי תסגירי סערה אישית.

ועכשיו - כשהוא איננו

ואת כל כך עצובה

אני נזכר,

שאז אמר

שעל כל מקרה שלא יבוא,

תמשיכי לחייך בשמו".

 "כתבתי את השיר בגיל 18 בתקופת השהות שלי בלבנון לזכרו של בנג'י הילמן מפקד פלוגה ביחידת אגוז שנפל בפעילות מבצעית ביולי 2006 בתחילתה של מלחמת לבנון השנייה", מספר יצחקי. "איילה אשתו הטריה (שלושה שבועות בסך הכל) ביקשה שאגיע לערב להנצחתו ואשיר את השיר".

לירז זרחיה ואור שייש - בוקר קם

מילים: שלום פארן אביו של דן פארן ז"ל, לחן: אור שייש

"אם אדם יודע שימיו ספורים, והוא יבחר כיצד למות, יבחר למות חייל"

דן פארן ז"ל היה מתנדב בצה"ל בשל מחלה תורשתית שאותה נשא. דן נפטר מדום לב במהלך שירותו, בגיל 19 וחצי. את השיר "בוקר קם", כתב אביו שלום פארן, עם חבריו של דן - לירז ואור - שהשמיעו אותו לראשונה למשפחה, ביום הולדתו ה-22.

אלמנה שחורה - החול יזכור

מילים: נתן יונתן, לחן: נחום (נחצ'ה) היימן

השיר נכלל בספר שיריו של נתן יונתן: "שירים לאורך החוף", שפורסם ב-1962. מקובל לחשוב שזהו שיר שכול וזיכרון, כמו עשרות משיריו שהוקדשו לבנו ליאור שנפל במלחמת יום הכיפורים - ולחברים אחרים שנפלו במלחמות השונות. אבל בהקשרו המקורי - ביקש המשורר, ככל הנראה, לבטא געגועים לנעורים שחלפו.

"הידידות, האהבה, הנעורים שבאו פתע אל סופם". את השיר הקליטה להקת הרוק הכבד "אלמנה שחורה". אלי זולטא, סולן הלהקה, מספר:

"אחרי הצבא איבדתי את הכנפיים למרות שהייתי בצנחנים. השיר הזה תמיד מחבר אותי לזכרונות שלי שבאים והולכים משם כמו הגלים. כמעט אחרי כל חזרה הייתי מבקש מהלהקה שתנגן את השיר 'החול יזכור', כי זה מרגיע אותי - ומזכיר לי מאיפה באנו ולמה".

רוני גֵינוסר וגון הלוי - הוא לא ידע את שמה

בלדה שכתבו חיים חפר וסשה ארגוב

"הוא לא ידע את שמה,

אבל אותה צמה

הלכה עמו לאורך כל הדרך,

והוא ידע, יש יום

בו יפָּגשו פתאום,

עם שחר של טְללים או שמש ערב".

השיר בוצע בפעם הראשונה ב-1954 על ידי גבי עמרני סולן להקת הנח"ל. אהבה נרקמת בין חייל ואחות, אי שם בדרך לבאר שבע בעיצומה של המלחמה - ונגמרת עם מותו של החייל, לאחר פציעה בקרב.

להקת פיקוד הצפון - מסיבת מחזור

מילים: רחל איתן-מלמד, לחן:נורית הירש

רחל מלמד החלה לכתוב לאחר שאיבדה את בנה איתן, קצין הנדסה קרבית, ב-1985 בפעילות מבצעית ברמת הגולן. שירי השכול פרי עטה התפרסמו בשני ספרים, בעריכת המשורר נתן יונתן.

"אני זוכרת שישבתי בטקס סיום שנת הלימודים של בתי יעלי, בבית הספר בורוכוב בגבעתיים, שגם בני איתן למד בו. מה שריגש אותי במיוחד, היה שישבתי באותו המקום ושהכל נראה לי אותו הדבר, ורק איתן חסר. כשמורתו עברה לידי קפאתי מקומי והתפללתי שלא תיגש אליי, כי אני לא יכולה. וכל הזמן הזה בכיתי כל כך בכי חרישי - וחשבתי שלא מרגישים. ואני שומעת מאחורי את ההורים מצלמים ושמחים ורק אני, בוכה ובוכה. כשבאתי הביתה, מיד, כל זה יצא. לא יודעת איך. זה היה הלב שכתב"

הפרויקט של רביבו - אבא

מילים: יורם טהרלב, לחן: אבי טולדנו

"הפרויקט של רביבו" ביצעו את השיר במסגרת "שירים בכיכר", בערב יום הזיכרון, לזכרו של אביהם, רס"ן צדוק בן מנחם ז"ל.

צדוק נולד בתימן בשנת 1949. מגיל צעיר ביותר היה צדוק המארגן של כל האירועים החגיגיים במשפחתו, ואחר כך גם בבית הספר ובמסגרת הצבאית שבה שירת. בפנימייה חסך כסף לרכוש לעצמו חלילית וגיטרה ואהב לארגן ערבי ריקודי עמים. הוא שרת בחיל הלוגיסטיקה וחיל השריון - ונפל בלבנון במלחמת שלום הגליל, יוני 1982. בן 33 בנפלו.