שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בעל ושתי נשים: מתי הילדים נחשבים יתומים?

    גבר מהצפון חי בו זמנית עם שתי נשים. אחרי שהוא והאישה הראשונה מתו, טענה האישה השנייה שבנותיה זכאיות לביטוח לאומי כיתומות משני הורים

    בית הדין האזורי בחיפה נדרש לדון בתביעה חריגה העוסקת בקצבת שאירים של ילדים למשפחה פולגימית שכללה בעל ושתי נשים: אחרי מות האב ואחת מנשותיו, האם בנותיה של האישה שנשארה בחיים נחשבות יתומות משני הורים?

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    מדובר בגבר שב-93' נשא אישה שנייה שמאז הולידה שלוש בנות, ויחד הם חיו כמשפחה פוליגמית: בעל, שתי נשים והילדים שנולדו לשתיהן. ב-2003 מתה האישה הראשונה והבעל קיבל בגינה קצבת שאירים וכן תוספת קצבה על בנותיה של האישה השנייה, בהיותן סמוכות על שולחנו.

     

    בפברואר מת גם האב, ואשתו השנייה החלה לקבל קצבת שאירים בגין מותו וכן תוספת קצבה על בנותיה. בנוסף המשיך הביטוח הלאומי לשלם לה את תוספת הקצבה שבזמנו קיבל הבעל לאחר מות אשתו הראשונה. למעשה, בכך זכו בנותיה לכפל קצבה מהמדינה.

     

    לאחר שש שנים זיהה ביטוח לאומי את הטעות והודיע לאלמנה שעליה להחזיר את תוספת הקצבה שקיבלו בנותיה בשוגג לאורך השנים. אלא שהיא החליטה להילחם בהחלטה בטענה שבנותיה הן חלק ממשפחה פוליגמית שנסיבותיה מיוחדות ויש להתחשב בהן.

     

    באמצעות עו"ד בילאל סויטאת מהלשכה לסיוע משפטי טענה האלמנה שבנותיה זכאיות לקבל תוספת קצבה בשל מות אמם החורגת, כיוון שעל פי הפסיקה, יתומים משני הורים זכאים לכפל קצבה. לשיטתה, גם אם אמן הביולוגית עדיין בחיים - אין חולק ששניים מהוריהן נפטרו.

     

    הביטוח הלאומי טען באמצעות עו"ד ענת רישין נקש שמי שקיבל את הזכות לקבלת קצבה עם מות האישה היה האב ולא הבנות. במקרה הזה, הוסיפה, הילדות אינן יתומות משני הצדדים, שכן אמן הביולוגית בחיים, ואין היגיון בהענקת הקצבה בגין מות אם חורגת. עוד נטען כי הפסיקה לא חלה על משפחה פוליגמית לא חוקית, ואין מקום להעניק לילדי התובעת זכות יתר שילדים ממשפחות רגילות לא זכאים לה.

     

    אין עדיפות למשפחות פוליגמיות

    בפסק הדין הסבירה השופטת מיכל פריימן שמות האישה הראשונה לא הפך את התובעת ל"אלמנה", והעובדה ששתי הנשים חיו באותה משפחה עם גבר אחד לא משנה זאת ואינה הופכת אותה לאשת האישה הראשונה.

     

    לפי השופטת פריימן, התובעת לא הייתה זכאית לקבל את התוספת עבור הילדות בשל מות האישה הראשונה - לא לפני שבעלה הלך לעולמו ולא לאחר מכן. מות בעלה מזכה את התובעת רק לקצבת שאירים ולתוספת בגין הילדים המשותפים ותו לא. הפסיקה בנושא זה, היא הבהירה, לא התירה לילדים שאינם יתומים משני הוריהם לקבל כפל קצבה בפרט כשמדובר במשפחה פוליגמית לא חוקית.

     

    עוד פסקה השופטת, כי הכשרת תוספת הקצבה לבנותיה של התובעת תוביל להעדפת משפחה פוליגמית על פני משפחות רגילות, ומשכך התביעה נדחתה.

     

    עו"ד מיכאל טאוסיג, העוסק בדיני משפחה, מסביר שבהתאם לכלל המשפטי שמקורו בחוק הרומי, תביעה לא יכולה להישען על הפרת חוק, ובארץ יש חוק מפורש האוסר על ריבוי נישואים. גם מבחינה אנושית, קשה להאמין שלבנות הייתה זיקה של ממש לאם החורגת, בעוד הן חיות אמן.

     

    "יחד עם זאת", מדגיש עו"ד טאוסיג, "יתכן שבעקיפין ירשו הבנות את אמן החורגת, כי אם לא נכתבה צוואה, הרי שהאב ירש את אשתו הראשונה ובעקבות מותו ירשו אותו אשתו השנייה ובנותיה, כאשר בירושה נכלל כל מה שירש מאשתו הראשונה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים