העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי

שר הכלכלה נפתלי בנט מתכוון להביא ביום ראשון הקרוב למליאת הממשלה הצעת החלטה המחייבת להגיש בהקדם הצעת חוק שתקדם את שילובם של עובדים חרדים בשירות המדינה. על פי הצעת ההחלטה, משרד ראש הממשלה בתיאום עם משרד הכלכלה, יגבש ויפיץ עד ל-13 ביולי תזכיר חוק, שיאפשר העדפה בקבלה למשרות בשירות המדינה לגברים בני האוכלוסייה החרדית.

• המהפכה של בנט: נעבוד יותר, נקבל פחות
• בנט מקדם: חישוב שעות על בסיס חודשי
• בדרך: הבוס יוכל לשלוח אתכם לרופא שלו
  

בנט עתיד להעלות את ההצעה, בהמשך להחלטות הממשלה מחודש יולי 2010 ומיולי 2013. ממשרד הכלכלה נמסר, כי המטרה היא "לקדם את שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה ובכך לשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק ולהוביל לצמצום אי השוויון והפערים החברתיים".

במשרד הכלכלה מציינים כי "שילוב גברים חרדים בשוק התעסוקה הנו מיעדיו המרכזיים של משרד הכלכלה בראשותו של השר בנט והוא מתבצע במגוון ערוצים לעמידה ביעד זה. נוכח זאת, הממשלה לא יכולה להצהיר על רצונה בקידום מגזר זה, ואף לעודד ולתמרץ מעסיקים במשק, כאשר בשירות הציבורי עצמו, מגזר זה כמעט ואינו מיוצג ביחס לגודלו באוכלוסיה".

שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה

בישראל שיעורי ההשתתפות של גברים חרדים בעולם העבודה נמוכים בהרבה משיעורי ההשתתפות בעולם העבודה של האוכלוסייה הכללית. סקר כוח אדם לרבעון הראשון של שנת 2014 העלה, כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 44.5% - לעומת 81% בקרב כלל הגברים בגילאי העבודה (25-64).

שיעור תעסוקה זה רחוק באופן משמעותי מן היעד אשר הציבה הממשלה לשנת 2020 בהחלטת הממשלה 1994 מיולי 2010, שעומד על 63%. החלטה זו הקצתה כ-484 מיליון שקל ל-5 שנים (החל משנת 2013 ועד סוף שנת 2017), לטובת כלים וצעדים שנועדו לשילוב של האוכלוסייה החרדית בתעסוקה, בדגש על כלים שמטרתם העצמת והכשרת הפרט.

החלטת ממשלה נוספת, מיולי 2013, הטילה על שר הכלכלה, באמצעות הממונה על התעסוקה, ושר האוצר באמצעות הממונה על התקציבים, לגבש תכנית לשילוב בתעסוקה של גברים חרדים שקיבלו בשנים האחרונות פטור או שעתידים לקבל פטור מחובת שירות סדיר בהתאם לתיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, התשמ"ו – 1986 ("מתווה השוויון בנטל") ושל חרדים המשרתים בצה"ל ובשירות האזרחי להשתלב בתעסוקה.

על פי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011, מתוך אוכלוסיית הגברים המועסקים במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי, כ-1% חרדים הם חרדים. זאת, בהשוואה לשיעור החרדים באוכלוסייה, של8%-10%.

במשרד הכלכלה מציינים כי מניתוח החסמים העומדים בפני גברים חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה, עולים בעיקר העדר כישורים תעסוקתיים הנובעים מאופי מערכת החינוך החרדית,  חסם תרבותי, הנובע מנורמות חברתיות בציבור החרדי שאינן מעודדות יציאה לעבודה, וחסם כלכלי - שכן היציאה לעבודה לא תמיד משתלמת על רקע מערך הקצבאות והתמריצים המוענקים לבני הישיבות.