שתף קטע נבחר

 

70 שנה אחרי יום הפלישה, חוזרים לנורמנדי

החוף הפסטורלי היה שדה קרב מדמם, בכיכר העיירה שכב מת לוחם נאצי ובמדשאות קברו חיילים. מסע חזרה בזמן לפלישה ששינתה את ההיסטוריה

בשבוע הבא יציינו מנהיגי ארה"ב, בריטניה וצרפת 70 שנה לפלישה של בעלות הברית לחופי נורמנדי - ב-6 ביוני 1944. מבצע "אוברלורד" שנפתח באותו יום במלחמת העולם השנייה נחקק בהיסטוריה הצבאית כמבצע הנחיתה הגדול ביותר מעולם, שהוביל לשחרור צרפת ולבסוף להפלת גרמניה הנאצית.

אז והיום. חיילים בחוף ב-1944, על רקע נורמנדי השלווה של ימינו (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
אז והיום. חיילים בחוף ב-1944, על רקע נורמנדי השלווה של ימינו(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)
לפני הטקסים הרשמיים שצפויים להיערך בקו החוף הצפוני של צרפת, יצאה סוכנות "Getty Images" למסע היסטורי השוואתי באזור הפסטורלי שהפך באותו קיץ לחזית מדממת אפופת אבק שריפה. צפו כיצד קמות לתחייה התמונות היסטוריות מאז, רובן בשחור לבן. הן מתעדות את החיילים העייפים ואת ההרס הרב שהותירו ההפצצות - וממחישות את השוני החד בין נורמנדי של אותו יום - לנורמנדי השלווה כיום.

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

 (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
(צילום: Getty Images)

הפלישה לנורמנדי, כך זה היה

אור ל-6 ביוני 1944, מעט אחרי חצות, נכנסו לפעולה שלוש דיביזיות מוטסות - שתיים אמריקניות ואחת בריטית (23,500 חיילים בסך הכול). חלק מהכוחות הוצנחו, ואחרים הונחתו בדאונים חד-פעמיים. הבריטים השתלטו על גשר "פגסוס" האסטרטגי על הנהר אוֹרְן ועל סוללות תותחים עורפיות. האמריקנים לא הצליחו בהשגת יעדיהם, משום שהתפזרו מחמת תקלות שונות בשטח רחב ידיים. עם זאת, עלה בידם לתעתע בעתודות המקומיות הגרמניות.

כוחות בעלות הברית בפלישה לנורמנדי (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
כוחות בעלות הברית בפלישה לנורמנדי(צילום: איי פי)

לפנות בוקר ניצבה מול חופי נורמנדי הארמדה הגדולה ביותר בהיסטוריה: 1,200 ספינות מלחמה, 4,126 נחתות ו-180 ספינות תובלה, תחת מטרייה אווירית של 10,000 מטוסי קרב והפצצה. בשעה 05:00 פתחו ספינות המלחמה בהרעשת חופי הנחיתה, לאורך קו חוף של 80 ק"מ. ספינות הנחיתה נשאו כוח של 132,500 איש, בפיקודו של הפילדמרשל הבריטי ברנרד מונטגמרי, אל חמישה חופי נחיתה: שמות הקוד שלהם, ממערב למזרח, היו: יוּטָה, אוֹמָהָה, גוֹלד, ג'וּנוֹ וסוֹרד. השניים הראשונים הוקצו לכוחות אמריקניים, הרביעי לקנדים, והשניים הנותרים לבריטים.

 

בית קברות לחללים אמריקנים שנפלו במערכה על נורמנדי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בית קברות לחללים אמריקנים שנפלו במערכה על נורמנדי(צילום: רויטרס)

הנחיתה הראשונה תוכננה לשעה 06:30 בחופי אומהה ויוטה. הנחיתה באומהה החלה בשעה היעודה (שעת ה-ש'), אך בחוף יוטה החלה הנחיתה למעשה מעט לפני 07:00. למזלם הונחתו האמריקנים במרחק של כשני קילומטרים מהאתר המתוכנן, ולכן לא נתקלו במערך החזק שנמצא באתר המקורי, והתקדמותם היתה קלה. בחוף אומהה, לעומת זאת, היתה התנגדות הגרמנים עזה מאוד, מספר האבדות היה גדול, ובשלב מסוים אף ביקש מפקד הכוח, הגנרל האמריקאי עומר ברדלי, אישור לסגת. השדר לא הגיע מיד לידי אייזנהאואר, ועד שמצא את דרכו אליו, כבר עלה בידי ברדלי לפרוץ פנימה מקו החוף, הודות לסיוע תותחי הצי ולאומץ לבם של אנשיו.

 

דבר הפלישה נודע לעולם בשידור הרדיו הממלכתי הגרמני כבר בשעה 07:00, אך הבריטים הודיעו עליה רשמית רק כעבור שעתיים. ב-12:00 בישר צ'רצ'יל לבית הנבחרים על הפלישה, ובשעה 18:00 מסר לבית כי המבצע נחל הצלחה מדהימה.

 

ואכן, מלבד אי-כיבוש קאן, ולמרות ההתנגדות העזה בחוף אומהה, עלה בידי בעלות-הברית להשיג את יעדן המרכזי - דריסת רגל איתנה בחוף צרפת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
בית קברות לנופלי צבא ארה"ב בנורמנדי
צילום: רויטרס
מומלצים