שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    סרט וראיון: פרדי פותח לכם את המוח

    עולמו הפנימי של מדען משותק קורס אל תוך העולם החיצון אותו הוא חוקר ב"המוח" של האמן שחר "פרדי" כסלו, זוכה פרס הסרט הנסיוני בפסטיבל ירושלים 2012. סטיבן הוקינג עולה בראש? "מפליא איך אדם יכול לחולל כל כך הרבה התרחשות ורגש עם כל כך מעט תנועה", אומר היוצר. צפו בסרט הקצר

    תהיתם פעם איך המדען המהולל סטיבן הוקינג מרגיש באמת בתוך הגוף הקמל והנובל בו הוא כלוא? מה הוא חושב שם? על מה הוא חולם? למרות המגבלות הפיזיות הבלתי מתקבלות על הדעת, הדעת שלו עצמו ממשיכה לחיות ולפעום שם בפנים. ולא רק הדעת, גם הרגש. האמן הרב-תחומי שחר "פרדי" כסלו ניסה לעשות את זה - לחדור לראש של הוקינג. וכאילו כמסע בין עולמות אלטרנטיביים, בין יישויות שמימיות לארציות, יצר את הסרט הקצר "המוח". 

     

    עלילת "המוח", זוכה פרס הסרט האקספרימנטלי בפסטיבל ירושלים 2012, מתרחשת במהלך ביקורו של פרופסור משותק בישראל לרגל קבלת פרס, ומגוללת את יחסיו עם נשים במקביל למחשבותיו על גרמי השמיים ועתיד היקום. "זה סרט הנע בין דרמת יחסים לדרמת בילוש", מדגיש כסלו, שמציג בימים אלה את "המוח" במסגרת תערוכת "HELA - תצורות של קיום אנושי" במרכז האמנות הירקון 19 בתל אביב. 

     

    "בזמנו קראתי שסטיבן הוקינג עזב את אשתו לטובת האומנת שלו, וחשבתי כמה זה מיוחד שהוא גרם לשתי נשים להתאהב בו והוא צריך לבחור באחת, ואיך הוא בודאי עזב את אשתו עם הקול הזה של הרובוט שאומר דברים אישיים, ואולי האישה צועקת ובוכה והוא פשוט יושב, לא מביע כלום, הכל מובע רק מבחירת המילים שלו, בלי אינטונציה ובלי שפת גוף - רק שפת מוח. זו סיטואציה רטובה מאוד ויש לה השלכות רחבות. זה מפליא איך אדם יכול לחולל כל כך הרבה התרחשות ורגש עם כל כך מעט תנועה. במובן הזה יש לכולנו מה ללמוד - אם נדע לבחור את המילים הנכונות, אין גבול למה שנוכל לחולל".

     

    סטיבן הוקינג ואהובתו איליין מייסון (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    סטיבן הוקינג ואהובתו איליין מייסון(צילום: Gettyimages)

    ולכן, למרות שטבעו של המדיום הקולנוע מזמן תנועה, כסלו הפגין ריסון ואיפוק תוך התמקדות בדמות עצמה. "הדמות הראשית היא פחות או יותר מוח בכסא, ולמרות שהגוף שלו לא מתפקד הוא מצליח לעשות הרבה דברים - לנבא, להצית, להניע, להעליב, ובאופן כללי לחולל. המוח בכלל הוא כמו מחולל", מסביר כסלו, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. "כשכתבתי את התסריט חשבתי שהוא יוקדש ברובו לתקריבים על הראש של הפרופסור כשהוא אומר דברים רגשיים או דברים נוראיים, וסביבו סערת רגשות ובכי וכן הלאה. אבל הוא לא זז בכלל, מדבר דרך מחשב.

     

    "רציתי להשיג סוג של סבך רגשי בין הפרופסור לבין העוזרת שלו. בסוף הסצנה הראשונה הוא מבקש או אומר לה להשכיב אותו לישון, ואני אוהב את כמה שזה עמום מבחינה רגשית. אז הסרט מצליב סבכים רגשיים מהסוג הזה עם פיזיקה ספקולטיבית, עם דימויים של החלל החיצון והתחרשויות גדולות מהחיים, מופשטות: הוא מצליב את המסוים עם המופשט".

     

    איך מחברים בין שני היקומים האלטרנטיביים הללו?

     

    "הפרופסור מדבר על קץ השמש, ספקולציות אפוקליפטיות שבכל זאת יש להן אפקט מרגיע ומאלחש, הוא מדבר על דברים שהולכים לבוא בעוד מיליארדי שנים, ובינתיים הוא מעורב ברומן לא ברור עם נערה גרמניה ואולי גם מתעלל רגשית באומנת הרוסיה. אבל בעצם נכון יותר לנסח את זה הפוך: הוא עסוק בהתרחשות אנושית זעירה, בחיים הרגשיים שלו ושל הסובבים אותו, בחישובי כסף וחישובי אהבה, אבל כל זה מתבטל ומתגמד לעומת תנועת גרמי השמיים, הכל נשכח כשהשמש באה לצבוע את השמיים באדום".

     

    העולם החיצון והעולם הפנימי מתכנסים ב"המוח" (צילום: אריאל וייס) (צילום: אריאל וייס)
    העולם החיצון והעולם הפנימי מתכנסים ב"המוח"(צילום: אריאל וייס)

    כסלו מוסיף כי מלבד הענייניים הסמלים והתאורטיים הללו, הסרט מבקש להיות שיר הלל למוח כאיבר המחולל את אישיותו של האדם על כל צורותיה: אינטלקט ורגש. "זה סרט על המורכבות הייחודית של המוח, איבר שהוא רגשי, שכלי, פואטי, מיני, והכל בו זמנית. איבר שההיבטים השונים שלו מזינים זה את זה", הוא מבהיר, "אני חושב שזה משתקף יפה במבנה של הסרט. הוא מתחיל בסיפור ברור - אדם משוחח עם נערה. אבל אז, במקום להמשיך עם הסיפור הזה, הסרט נפתח לכוונים שונים, מתחיל להתהדהד. זה יכול להיראות כמו אוסף אקראי של סצינות, אבל בעצם הסצינות מקרינות אחת על השניה, ויוצא 'עולם' שבו כל הזמן מגיע עוד מידע שמפרש מחדש את המידע הקיים וכל הזמן יש גדילה, כמו מוח".

     

    אחד האתגרים היותר גדולים שעמדו בפני כסלו כקולנוען בסרט "המוח", היה עיצובה של דמות הפרופסור, שלמרות הסטטיות שלה, מהווה תרכובת של לא פחות משלושה שחקנים שונים - מרט גרצמן, יהויכין פרידלנדר ופיוטר ולצ'ק. "מרט מגלם את הגוף, או ליתר דיוק - הוא הגוף. מצאתי אותו נוסע על כסא הגלגלים וביקשתי ממנו להצטלם, והוא נעתר בחדווה. יהויכין פרילדנדר הוא הראש, שהולבש דיגיטלית על הגוף של מרט. צילמתי אותו אצלי בדירה עם מסך ירוק מאחור, וביקשתי ממנו להביע רגש בלי להזיז את הפנים בכלל. הוא מספר ששייקה אופיר נהג להעביר סדנאות כאלה של משחק ללא תנועה.

     

    שלושה שחקנים לפרופסור. אמן אחד לשני שחר כסלו ()
    שלושה שחקנים לפרופסור. אמן אחד לשני שחר כסלו
     

    "פיוטר הוא הקול: הוא חקיין קולי שמצאתי ביוטיוב, ואני חושב שהוא החקיין הטוב באינטרנט. ביקשתי ממנו לעשות וריאציה על האל מ'2001 - אודיסאה בחלל' (סרטו של סטנלי קובריק),

    כמו מחשב הומו או רובוט ג'נטלמן, לא מדי מסונתז אלא רגוע ומרוחק יתר על המידה, עם תיבול עדין של רגשנות".

     

    את המימון להפקת "המוח" נדרש כסלו להשיג ממספר מקורות תמיכה וביניהן הקרן לעידוד קולנוע נסיוני, אולם השנה - בעקבות השינויים בחוק הקולנוע - התקציבים המוקצים ליוצרי קולנוע אקספרימנטלי פחת משמעותית. בעקבות כך, נדרשת גמישות ויכולות אילתור כבירים בקרב קולנוענים/אמנים - הן בכל הנוגע למימון הפרויקטים וגם לאופן הצגתם והפצתם של הסרטים.

     

    "עד לפני כשנה המדינה תקצבה קולנוע נסיוני כחלק מתקציב הקולנוע - זה לא היה נתח משמעותי, ממש פירור, אבל משהו בכל אופן ניתן", הוא מעיד, "בתחילת השנה, תקציב הקולנוע הניסיוני נמחה כליל. אני לא רואה ב'המוח' סרט ניסיוני, מבחינתי זהו הזרם המרכזי עצמו, אבל מהיכרותי עם המערכת הוא לא יכול היה להיות מופק אלמלא מסלולי התמיכה החלופיים האלה, שהוכחדו.

     

    מתוך "המוח". מורכבות בכמה רבדים (צילום: אריאל וייס) (צילום: אריאל וייס)
    מתוך "המוח". מורכבות בכמה רבדים(צילום: אריאל וייס)
     

    "בעולם מושלם אין צורך בתמיכה בקולנוע ניסיוני, אבל בעולם מושלם גם הגדרת הקולנוע השגרתי רחבה ופתוחה די הצורך. למרבה הצער טרם הגענו למנוחה ונחלה. אני מקווה שהצלחתו הצנועה של 'המוח', שזכה בפסטיבל ירושלים והוקרן במשך חודשים בחללים בלתי מסחריים בתל אביב ובירושלים, תתרום למאבקנו המוצדק".

     

    על מה אתה עובד עכשיו?

     

    "אני ושותפי לכתיבה, העיתונאי יוני רז פורטוגלי, מנסים לעבד למסך סיפור סנסציוני, טרגדיה יוונית בת זמננו - סיפור עלייתו ונפילתו של דודו טופז (כסלו טוען כי רז פורטוגלי חזה את התאבדותו בכתבה עוד בשנת 2008). פרט לכך עיבדנו שנינו, ביחד עם הסופרת ברוכת הכישרון מאיה ערד את אחד מסיפוריה לתסריט - 'טיול בר מצווה'. זהו סיפור על ילד שמן שמגיע למצוות ונוסע לטיול חגיגי עם אמו בפריז. אני מקווה שאמצא הדרך להסריט אותו בשנה הקרובה".

     

    יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים