ביה"ח התרשל בלידה ונימק: 'בעצב תלדי בנים'

לאישה נגרמו נזקים אחרי שמיילדת מ"בני ציון" השאירה חלק מהשלייה ברחם. שופטת הזדעזעה מהתנהלותה חסרת הרגישות של ההגנה בדיון

עו"ד ורוניקה ברומברגפורסם: 29.06.14 , 08:28

במהלך לידת בתו הבכורה הבחין אב שהשלייה לא הוצאה בשלמותה, כפי שלמד בקורס ההכנה ללידה. פניותיו למיילדת לא נענו, ושבועות לאחר מכן נאלצה אשתו לעבור ניתוח להוצאת שארית השלייה מרחמה. בתגובה לתביעה שהגישו בני הזוג טענה המדינה להגנתה שאין להם להלין משום שבתורה נאמר "בעצב תלדי בנים". שופטת השלום בחיפה הזדעזעה מהתנהלות ההגנה בבית המשפט, ופסקה שהיולדת תפוצה ב-30 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש בדצמבר 2006 במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה. האב ביקש לבדוק את שלמות השלייה ורצה להיוועץ עם מיילדת נוספת, אך נדחה. הלידה הסתיימה בשלום והאם שוחררה מבית החולים יומיים לאחר מכן. אלא שארבעה שבועות לאחר מכן פנתה האם לרופא בתלונות על כאבים בבטנה.

תביעה

רשלנות בבדיקת היריון תעלה 4.7 מיליון שקל

עו"ד יעל ארניה ואדרה רוט

סקירת מערכות שעברה אישה במכון מור לא זיהתה מום, ותינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה. שופטת המחוזי בחיפה קבעה שמדובר בהתרשלות

רשלנות בבדיקת היריון תעלה 4.7 מיליון שקל

היא נשלחה לבדיקת אולטרסאונד ושם אומת חששו של הבעל: ברחמה של האישה נמצאה שארית שלייה בקוטר 2.5 ס"מ. תרופה שנרשמה לאישה לא הועילה ובפברואר 2007 היא אושפזה שוב בבית החולים ועברה שאיבת שלייה בהרדמה כללית.

לידתה השנייה של האישה, במאי 2010, הייתה כרוכה בדימום רב ובקושי בהוצאת השלייה. לאם הוסבר שהקושי נבע מהשאיבה שבוצעה לאחר הלידה הראשונה. בשל כך היא עתרה לבית משפט נגד המדינה, כבעלת המרכז הרפואי בני ציון.

לטענתה היא סבלה במשך שבועות וחודשים מכאבים, דימומים ודיכאון, שמקורם ברשלנות המיילדת והצוות הרפואי. המדינה טענה בתגובה שהמעקב שלאחר הלידה לא הראה סימנים המעידים על חלקי שלייה ברחם או על בעיה כלשהי, והטיפול בתובעת היה הולם וראוי. עוד הוסיפה המדינה שהתנהלות המיילדת הייתה ללא רבב.

המדינה סיכמה את טיעוני ההגנה בציטוט מספר בראשית. לדברי באת כוח המדינה, לתובעת על מה להלין שכן בתורה כתוב "בעצב תלדי בנים", ולכן הכאבים שחוותה הם כדרך הטבע ואינם קשורים לשארית השלייה.

שלייה חיה בביהמ"ש

הדיון בתיק היה רחוק מלהיות שגרתי. השופטת חנה לפין הראל עמדה חסרת מילים כשבא כוחה של המדינה הביא לאולם הדיונים שלייה חיה (!), על מנת לבחון את בקיאותו של הבעל ולבחון אם הוא יודע כיצד שלייה שלמה אמורה להיראות.

השופטת הביעה את מורת רוחה מהמהלך וקבעה כי אין בהצגה הזו אלא טעם רע. עוד תקפה השופטת את טיעוני ההגנה וקבעה, שאת הביטוי "בעצב תלדי בנים" ניתן לפרש גם כעצב בשל עצם גידול הילדים או הפרידה מהם בבגרותם. היא הביעה את מורת רוחה מיחסה המזלזל של המדינה ובא כוחה כלפי התובעת.

הנתבעת לא הצליחה להוכיח שנהגה ללא רבב, סיכמה השופטת, וייחסה את הסבל והכאב של התובעת להתרשלות הצוות הרפואי. לדבריה, אין להשלים עם כאבים וסבל כי ככה כתוב בתורה, בייחוד במקרה זה שבו הכאבים היו מיותרים כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.

נפסק שהמדינה תפצה את התובעת ב-30 אלף שקל ותשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל. בנוסף חייבה השופטת את הנתבעת בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה בשל המהלך התמוה של הבאת השלייה לבית המשפט.