המונדיאל: שעתם של זייפני הבגדים והמוצרים

למרות הסכנה במאסר, תעשיית הזיופים פורחת. בגדים, ג'אדג'טים, מוצרי איפור ותרופות ממלאים את הדוכנים. מה הסכנות שמרחפות מעל המדינה, הצרכנים ובעלי הזכויות? ואיך מזהים מותגים מזויפים?

עו"ד רועי קורניקפורסם: 30.06.14 , 19:30

לתקופת המונדיאל השלכות כלכליות על תחומים רבים ובין השאר גם על תעשיית הזיופים, שבה ניכרת עלייה משמעותית של במכירת מוצרי ספורט לא אותנטיים, חולצות של קבוצות, סימני מסחר של נבחרות ועוד. בישראל מגלגלת תעשיית הזיופים מיליוני שקלים בשנה ובכך מסבה נזק כלכלי רב למדינה, לעוסקים בענף ולצרכנים. בשנים האחרונות ביצעו רשויות המכס כ-1,000 תפיסות מדי שנה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

תעשיית הזיופים מתבססת בעיקר על המוצרים הכי פופולריים. בגדים של מותגים מפורסמים כגון לאקוסט, אדידס, פומה, נייקי וכדומה. אבל לא רק: תעשיית הזיופים חדרה לתחומים רבים, וכיום אנו רואים מותגים מזויפים במוצרי קוסמטיקה (MAC, REVLON), במוצרים אלקטרוניים (אוזניות של beats), ועוד. אפשר לומר שכל מה שמצליח - מזייפים.

עו"ד רועי קורניק , שותף בכיר וראש מחלקת אכיפה במשרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

מטבע הדברים פועלת תעשיית הזיופים בסמוי מעין החוק ושלטונות המס, והיא כוללת פעילות עסקית בלתי מוצהרת/מדווחת. לכן היא למעשה מונעת תקבולים מהמדינה שמדי שנה מפסידה מיליוני שקלים בהכנסות ממסים.

לצד זה פוגעת תופעת הזייפנים גם במעמדה הבינלאומי של המדינה. ישראל חתומה על הסכמי קניין רוחני בינלאומיים בסחר העולמי, ולכן אי אכיפה נאותה של חוקי זכויות הקניין הרוחני עלולה להביא לסנקציות של בעלי מותגים בינלאומיים על השוק ישראלי ולצמצום פעילותם בארץ. מצב כזה עלול להוות פגיעה אנושה במקורות ההכנסה של בעלי זכויות ההפצה בארץ, ואף לפגוע באופן דרסטי בקשרי המסחר של מדינת ישראל.

פריטי "פומה" שנתפסו בישראל(צילום: ריינהולד כהן)

(צילום: ריינהולד כהן)

צללית "מאק" מזויפת(צילום: ריינהולד כהן)

היבואנים המורשים ובעלי הזכויות להפצת המותגים המקוריים בישראל סופגים נזק כלכלי משמעותי בשל תעשיית הזיופים, אשר מהווה איום ישיר ומיידי על הכנסתם, וגורמת להם לאובדן רווחים משמעותי. אותם מפיצים מורשים, אשר משקיעים הון רב בפרסום המוצרים ובהפצתם, נפגעים מאובדן נתחי שוק גדולים, מהורדת מחירים פרועה שלא כתוצאה מתחרות הוגנת, ומפגיעה במוניטין.

הפגיעה בצרכנים

הצלע השלישית שנפגעת מתעשיית הזיופים היא הצרכנים עצמם. יש לכך השלכות חמורות על זכויותיהם ואף על בריאותם. אחד מהזיופים המסוכנים ביותר - וגם השכיחים ביותר – הוא של תרופות, למשל של תרופות לאין-אונות. מדובר במינונים שונים של חומרים (לעתים כאלה שעלולים להתנגש עם תרופות אחרות), תנאי ייצור גרועים וכדומה. במקרה הטוב, התרופה המזויפת לא עושה את העבודה. במקרה הרע היא פוגעת בבריאות.

על ראש שמחתם

ישראלים זייפו אלפי בקבוקי "הד אנד שולדרס"

מערכת PsakDin

בפשיטה של המשטרה על מבנה במושב יגל נמצאו אלפי בקבוקים של מותגי השמפו. החברה האמריקנית תבעה את החשודים, אבל זכתה לפיצוי כספי סמלי בלבד

ישראלים זייפו אלפי בקבוקי "הד אנד שולדרס"

גם בכל הנוגע למוצרים קוסמטיים ישנה סכנה בריאותית במוצרים מזויפים. אלה מכילים חומרים זולים שלא עומדים בתקנים ובדרישות, מיוצרים בתנאים גרועים (במקומות מלוכלכים), מעולם לא נבדקו, ועלולים לגרום אלרגיה וכוויות. כך למשל נמכרו בעבר זיופים של קרם הגנה שלא הגנו על העור מפני השמש.

גם בתחום הסלולר והמוצרים האלקטרונים ישנה תעשיית זיופים ענפה. אנחנו שומעים רבות על סכנת פיצוץ והתלקחות של סוללות סמסונג מקוריות, ותחשבו מה זה אומר לגבי סוללות מזויפות שהשוק מוצף בהן.

תעשיית הזיופים בענפי ההלבשה, ההנעלה והגאדג'טים לא תמיד מהווה סכנה בריאותית לצרכנים, אך בתחומים הללו מומחש היטב ההבדל הגדול בין מוצר מקורי לבין מוצר מזויף, שניכר בפערי איכות ואורך חיים. אותם זיופים, דומים ככל שיהיו למקור, עשויים מרכיבים נחותים וזולים, ולכן לא ישרדו את מבחן הזמן. הבגדים יתכווצו או ידהו, והגאדג'טים ישלחו אתכם תוך זמן קצר לביקור מאכזב במעבדת התיקונים.

איך מזהים שהמוצר מזויף?

ישנן רמות שונות של זיופים. ישנם מוצרים שבהם הזיוף בוטה וניכר לעין, ואילו ישנם מוצרים שזויפו ברמה מאוד גבוהה ולכן קשה להבחין בכך שאינם מקוריים. עם זאת, קיימות מספר אינדיקציות שיכולות להצביע על הסתברות גבוהה לכך שהמוצר הינו מזויף. למשל, כאשר בחנות מסוימת מחיר המוצר נמוך משמעותית ממחירו בחנויות אחרות, הדבר צריך להדליק נורה אדומה. גם כאשר המוצר מגיע ללא אריזה או לחילופין באריזה שאינה של המותג עצמו - כדאי להיזהר.

מוצרי איפור מזויפים שהוברחו לישראל(צילום: ריינהולד כהן)

(צילום: ריינהולד כהן)

בעת הקנייה מומלץ לבחון תמיד הן את האריזה של המוצר והן את התוויות שלו. כמו כן, רצוי לבחון את הגימור והאיכות של המוצר. צרכן שמכיר היטב את המוצר המקורי יוכל לרוב להבחין בזיוף. לצד כל אלה, כמובן שיש משמעות למקום רכישת המוצר: ברשתות הגדולות יש סבירות נמוכה מאד שמדובר במותג מזויף.

לזייפנים מגיעים בעיקר על ידי ביצוע חקירות. החיפושים מתחילים לרוב בעקבות אינפורמציה שמתקבלת על ידי המפיצים המקומיים או על ידי בעלי הזכויות, או לחילופין בעקבות תלונות של צרכנים. בסופו של דבר, הזייפנים נתפסים לאחר חקירות ממושכות ומבצעי פשיטה מורכבים.

זיוף מותגים מהווה עבירה פלילית שניתן לקבל עליה עונש מאסר של שלוש שנים, ואף להגיע לחמש שנות מאסר במקרה של ייצור ויבוא לצורך מסחר. כמו כן, במסגרת תביעה אזרחית ניתן לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד 100 אלף שקל, או על פי גובה הנזק שהוכח. למרות כל אלה, מדובר בתופעה שצוברת תאוצה בעשור האחרון ובתעשייה שהולכת ומתחזקת.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו