התנאים של חמאס להפסקת אש
בחמאס מבחינים שישראל מעוניינת ברגיעה וממנפים עובדה זו כדי ללחוץ על נתניהו. ישראל מצדה מעדיפה שהעולם יתמקד באיראן. התבערה בקרב ערביי ישראל נשמרת בינתיים על אש קטנה, אבל המצב נפיץ. תמונת מצב
כפי שהדברים נראים כעת, בשבת לפנות ערב, תמונת המצב היא כדלקמן: מועד האולטימטום שישראל הציגה לחמאס כבר חלף, אבל הירי הספוראדי של רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה נמשך, והיום התרחב והגיע עד לבאר שבע. הסיבה לכך היא הקשיים שאליהם נקלע המשא ומתן העקיף על רגיעה, שממשלת ישראל מנהלת עם הנהגת חמאס באמצעות מתווכים מצרים; רובם ככולם קצינים בכירים בצבא המצרי שעומדים בקשר רצוף עם שני הצדדים. גם ירדן וטורקיה נמצאות ברקע ומסייעות למתווכים המצרים.
הירי לעבר באר שבע והיירוט
הקשיים במשא ומתן נובעים מדרישות שמציגה הנהגת חמאס עזה, הפועלת כעת בתיאום מלא עם הנהגות "הג'יהאד האיסלאמי
הפלסטיני" (גא"פ) ו"ועדות ההתנגדות העממית". דרישות חמאס מתמקדות בשני תחומים: "הסרת המצור" והפסקת הסיכולים הממוקדים מהאוויר נגד אישים בכירים ופעילי שטח עזתים.
תחת הכותרת "הסרת המצור" מציג חמאס דרישות לא רק לישראל אלא גם למצרים ולרשות הפלסטינית. ברצועה שורר כעת מחסור חמור בדלקים, ובשל כך ישנן הפסקות חשמל תכופות, יש מחסור בחומרי בנייה ולכן פועלים רבים מובטלים, וחמאס אינו מצליח לשלם משכורות לכ-44 אלף פקידי הממשל. בנוסף לכך, ישראל סגרה את מעבר ארז למעבר אנשים (חוץ ממקרים הומניטריים מובהקים) והמצרים כידוע אינם מאפשרים את פתיחת מעבר רפיח למעבר אנשים וסחורות, אלא לשעות אחדות מדי כמה ימים. הם ממשיכים גם בהרס המנהרות ב"ציר פילדלפי" ובחסימתן, מה שפוגע בהעברת סחורות ודלקים ממצרים לרצועה. הרשות הפלסטינית מסרבת לאפשר העברת כספים למימון משכורות לאנשי חמאס, אלא בתנאי שמוסדות השלטון ברצועה יעברו למרותה, וגם אינה מממנת העברת דלקים מישראל לרצועה.
(צילום: דוברות משטרת מרחב נגב)
חלקי רקטות שנפלו היום בבאר שבע. ישראל לא רוצה התלקחות אזורית
בחמאס מבחינים כעת שישראל מעוניינת ברגיעה, ואנשי ההנהגה מנסים למנף עובדה זו כדי ללחוץ על נתניהו, א-סיסי ואבו מאזן לקבל את דרישותיהם. המטרה היא להקל במצוקת הארגון ובמצוקה המחריפה של האוכלוסייה. הארגון מנסה גם לקצור הישג שאותו יוכל להציג ככניעה ישראלית לתושבי עזה שהולכים ומאבדים בו אמון, בין השאר בגלל חטיפת הנערים שנחשבת ברחוב הפלסטיני לכישלון מבצעי שרק המיט עליהם סבל.
ישראל מסרבת להיענות לדרישות חמאס. ירושלים אינה מוכנה שחמאס יציג לה תנאים ובוודאי שאינה מוכנה להתחייב שלא לסכל חוליות של יורי רקטות בעת שהן מתכוננות לבצע את זממן, מה שנקרא "סיכול חם". כמו ישראל, גם המצרים ואבו מאזן אינם מוכנים להתחייב לקבל את דרישות חמאס להסרת המצור. בתגובה ממשיך חמאס להשתמש בתושבי הנגב המערבי כבני ערובה. זו הסיבה שירי הרקטות מעזה נמשך וכך גם תקיפות התגובה הישראליות, אף כי נראה שלפחות בשעה זו שני הצדדים מגלים איפוק: חמאס והארגונים העזתים האחרים ממשיכים לשגר כדי לאותת שעד שלא הושג הסכם הם לא יפסיקו, אבל הם נזהרים שלא למתוח את החבל. הם אינם יורים רקטות כבדות, מטחים כבדים מכוונים לשטחים פתוחים בעיקר, וחיל האוויר אינו מסב נזק גדול מדי לרצועה.
(צילום: דביר מימון )
בתים שנפגעו בשדרות. לחמאס יש סיבות שלא להסלים את המצב(צילום: דביר מימון )
סכנה מבית
גורמי ביטחון מעריכים כי הסיבות לגל ההתפרעויות בקרב ערביי ישראל, שלמעשה התחיל כבר לפני שבועיים והגיע לשיא בליל שישי, הן המתיחות ששררה לאחרונה ביישובי הערבים במשולש ובוואדי ערה עקב פעילות "תג מחיר" של יהודים באזור, ורצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו חדיר משועפט. המסיתים העיקריים של הצעירים והנערים הערבים שהשתוללו בסוף השבוע ועדיין משתוללים, הם אנשי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שנעזרו ברשתות החברתיות כדי להלהיט את הרוחות. כזכור, הממשלה יזמה בשבוע שעבר הצעה להוציא מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית הצפונית בראשותו של השייח ראאד סלאח. הלהטת הצעירים היא התגובה.
עימותים בוואדי ערה, היום (צילום: ג'ורג' גינסברג)
גורם נוסף המלהיט את היצרים הוא חודש הרמדאן והדרשות המשלהבות נגד "היהודים שרצחו את מוחמד אבו חדיר", שנישאו או נלחשו בכמה מהמסגדים במשולש ובוואדי ערה. גורם שלישי שבאמצעותו נקראים הצעירים הערבים הישראלים לצאת לרחובות ולחסום צירים וליידות אבנים, הוא הרשתות החברתיות, המלאות בקריאות להתעמת עם המשטרה. להערכת גורמי הביטחון, האיפוק שמפגינים השוטרים ואנשי משמר הגבול והעובדה שלא נהרג אף מפגין, יביאו לדעיכה של ההתפרעויות בעוד ימים ספורים, בתנאי שלא יהיה אירוע חריג.
המהומות היום בוואדי ערה. מצב רגיש(צילום: מוחמד שינאווי)
תהליך דומה קורה גם ביהודה ושומרון. החיכוך בשטח והדמיון מייצרים שמועות שמלהיטות יצרים, ולא רק שמועות. צעיר פלסטיני שהוכה באחד הכפרים הסמוכים לשכם הובא לבית חולים בעיר חבול בכל גופו והוצג באמצעי התקשורת הפלסטיניים כקורבן של המתנחלים. בחברון היה מקרה דומה. צה"ל חוקר את המקרים, אבל גם אם יתברר שהדיווחים והשמועות אינם נכונים, הם כבר הפכו לאמת מוחלטת בשיח הרחוב הפלסטיני ועלולים להצית את התבערה, במיוחד על רקע הרמדאן, כאמור. הרשות הפלסטינית פועלת להרגעת הרוחות ולמניעת התפרצות ולכן אזור יהודה ושומרון שקט יחסית. אבל המצב עדיין נפיץ.
אפשר לומר שהרצח של מוחמד אבו חדיר משועפט הדליק תבערה גדולה ברחוב הפלסטיני, שמוזנת מכמה מקורות: אנשי "תג מחיר" והלאומנים הקיצוניים היהודים (בעיקר כהניסטים ואנשי תנועת כהנא חי), הממשיכים לבצע פעולות התגרות והתנכלות נגד ערביי ישראל והפלסטינים בשטחים; השמועות ברחוב הפלסטיני המלהיטות את היצרים והופכות לעובדות בטרם הוכחו; הרמדאן שגורם להתלהטות היצר הדתי, והרשתות החברתיות שדואגות להפצת השמועות ולהפניית הצעירים הערבים המשולהבים לעבר נקודות חיכוך עם המשטרה וצה"ל.
המשטרה, בתבונה רבה, מנסה לרכז כוחות גדולים ומשתדלת מאוד ששוטרים לא ייקלעו למצוקה באופן שייאלצו לירות ירי חי, ואז שפיכות הדמים תצית מחדש את המהומות. נראה שלפי שעה המשטרה מצליחה במשימה זו בשטח ישראל. גם צה"ל משתדל למנוע חיכוך ביהודה ושומרון אך לא לגמרי מצליח. המצב עדיין נפיץ וכל אירוע חריג עלול להצית מחדש אש גדולה, שעלולה להתפשט גם לחזיתות נוספות באזור.
לפנייה לכתב/ת 
המהומות היום בוואדי ערה
צילום: מוחמד שינאווי
מומלצים
