גבר תבע את גרושתו: "גיליתי שהילד לא שלי"

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב עסק בתביעה נדירה שבה ביקש גבר פיצוי על נזק נפשי שנגרם לו מבגידה לכאורה. התביעה נדחתה על הסף

עו"ד שלמה גורןפורסם: 15.07.14 , 08:23

עד לאיזו דרגה מוכנים בתי משפט ישראליים להתערב בנושא בגידה בין בני זוג נישואים? בעל שטען שבגידת אשתו הובילה לילד מגבר אחר, ובשל כך דרדרה אותו למצב נפשי קשה, נדחה על ידי על ידי השופטת שפרה גליק מבית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. פסיקתה נשענה על שתי קביעות: הראשונה שלא הוכח שהילד אינו של הבעל, והשנייה שניאוף לא נחשב עילת תביעה בנזיקין בשל הרתיעה של בית המשפט מלחדור לתוך מערכות יחסים אינטימיות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מאז המשבר ביניהם כבר הספיקו בני הזוג להתגרש אחרי עשר שנות נישואים ושלושה ילדים, אבל הבעל לא ויתר. בתביעה הוא טען שרומן שניהלה אשתו לשעבר גרם לו נזקים נפשיים וכלכליים, וביקש לייחס לה מעשי רשלנות, הטעיה והפרת חוזה.

סיפור מהחיים

אישה נשואה הרתה לאחר - הבעל הוגדר כאבא

עו"ד שני אמרני-זרח

בני זוג שביקשו להתגרש הצהירו שהילד נולד מיחסים של האישה עם גבר אחר. אבל בית המשפט התעקש להשאיר את הרישום של הבעל כאב

אישה נשואה הרתה לאחר - הבעל הוגדר כאבא

לטענתו, בלש פרטי אישש את חשדותיו שאשתו בגדה בו, ולאחר שעימת אותה עם הממצאים, היא התוודתה והוא עזב את הבית. הוא הוסיף שהבן שנולד להם כמה חודשים לפני הפרידה אינו בנו הביולוגי, ובדיקת רקמות שערך לו בארה"ב הוכיחה זאת.

בבית המשפט הכחישה הגרושה הן את הרומן ואת הטענה שהבן נולד מגבר אחר. היא טענה שמדובר בתביעת הסרק הרביעית שהוא מגיש נגדה, ודרשה לדחות אותה על הסף הן בגלל שנזקי בגידה אינם מוכרים במשפט הישראלי והן בשל העובדה שבעלה לשעבר חתום על הסכם גירושים הכולל סעיף "העדר תביעות".

האישה עמדה על כך שבדיקת הרקמות שבוצעה בארה"ב הושגה בניגוד לחוק מידע גנטי וחוק הגנת הפרטיות. לטענתה, ככל שהבדיקה אכן בוצעה הרי שהיה זה מעשה פלילי שלא הסכימה לו. לבסוף הזכירה האישה שחרף תיאורו העגום של המציאות - הגרוש שלה נחשב אדם מוצלח העובד בתפקיד ניהולי בכיר ונמצא בזוגיות חדשה כבר יותר משנה וחצי.

זלזול בחוק ובביהמ"ש

השופטת גליק מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו הדיונית של התובע, אשר לטענתה זלזל בסדרי הדין. היא ציינה שבדיקת הרקמות שלכאורה ביצע בחו"ל – שאת ממצאיה כלל לא הגיש - מנוגדת לחוק מידע גנטי בישראל, המחייב צו מבית משפט.

לדבריה אין לקבל את טענות התובע לגבי הילד, אשר רשום כבנו במשרד הפנים ולא הוכח בשום צורה שאינו אביו הביולוגי. לו היה התובע באמת רצה "להשתחרר מאבהותו", ציינה השופטת גליק, הוא היה מגיש תביעה עצמאית לשם כך, ולא תביעת נזיקין נגד הגרושה.

באשר לבגידה סברה השופטת שלתובע לא נגרם נזק. ראשית, האישה הכחישה זאת בפה מלא בתצהירה ובכתב ההגנה. שנית, התובע לא הוכיח את הבגידה, וגם לו היה מוכיח, הרי שניאוף כלל לא נחשב לעילת תביעה בנזיקין, בשל הרתיעה של בית משפט מלחדור למערכות יחסים אינטימיות.

השופטת גם קיבלה את טענת האישה שסעיף היעדר התביעות שעליו חתם התובע בהסכם הגירושין מונע ממנו מלתבוע את האישה. היא קבעה שהגרוש הגיש תביעת סרק וחייבה אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 35 אלף שקל.