שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסכמת לשלם על נזק למעסיק? חוזה לא תקף
    מנהל מכירות התקשר בחוזה עם חברת הפקות, ושכרו קוזז בשל מחלוקת עם לקוח. אבל בית הדין קבע שמועסקים אינם חברות ביטוח של בית עסק
    חברה העוסקת בשירותי תיירות והפקת אירועים חתמה על חוזה עבודה עם מנהל מכירות ששכרו נקבע על סמך סכום בסיסי בתוספת עמלות של 25% מהרווח בפועל של עסקאות בטיפולו. בחוזה נקבע כי אם בעסקה מסוימת יהיה הפסד ולא רווח, יישא מנהל המכירות בהפסד גובה העמלה שאותה אמור היה לקבל. זאת ועוד: החברה תהיה רשאית לקזז את ההפסד מכל סכום המגיע לו ממנה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    תנאים נוספים שכלל החוזה קבעו שבמקרה שלקוח שלו מעלה טענות העלולות להשפיע על הרווח, תוקפא הזכות של מנהל המכירות לעמלה עד להגעה להסדר סופי עם הלקוח.

     

    בסופו של דבר החברה לא שילמה לעובד את הסכום הבסיסי כי אם עמלות בלבד, ולאחר סיום יחסי העבודה ביניהם אף הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לגביית הפסד שנגרם לה בגין עסקה שבוטלה שבה היה העובד מעורב.

     

    אבל בית הדין דחה מכל וכל את תביעת החברה וקבע במפורש כי ההוראה המחייבת את העובד לשאת בהפסדי המעסיק היא בלתי חוקית ובטלה.

     

    לא מעט חוזי עבודה במשק כוללים נטילת אחריות מצד העובד על נזק שיגרום במהלך עבודתו ומתן הרשאה מאת העובד למעסיק לנכות משכרו פיצוי. אולם פסק הדין הנ"ל מערער על החוקיות והתקפות שלהם.

    אילוסטרציה. חוזה לא תקף ולא חוקי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. חוזה לא תקף ולא חוקי(צילום: shutterstock)

    נקודת המוצא היא שמעסיקים - ולא עובדיהם - הם הנושאים בסיכונים הגלומים בניהול העסק. לפיכך, מצופה מהם להתגונן מפני סיכונים אלה באמצעות רכישת ביטוח, ולא באמצעות העברת הסיכונים לפתחם של עובדיהם. המחויבות הבסיסית והעיקרית של העובד היא להעמיד לרשות המעסיק את מירב כישוריו וזמנו, ולהתנהל במקצועיות ובנאמנות. המעסיק אינו רשאי להפוך את עובדיו למבטחים שלו, ואין מייחסים לעובדים התחייבות מוחלטת שלא לגרום נזקים במהלך עבודתם.

     

    אמנם מוטלת על העובד חובת זהירות כלפי מעסיקו, אשר הפרתה עלולה להטיל עליו חובה לשאת בפיצוי לפי דיני הנזיקין. אולם הדרך היחידה העומדת לרשותו של מעסיק לקבל פיצוי מעובד אשר גרם לו נזק תוך הפרת חובת זהירות היא באמצעות הגשת תביעה נזיקית. תביעה כזו מצויה בסמכות בית משפט אזרחי ולא בסמכות בית הדין לעבודה, ועל המעסיק להוכיח את כל המרכיבים של עילת התביעה הנזיקית.

     

    לדוגמה, כשמדובר בעילת רשלנות, על המעסיק להוכיח סטייה מסטנדרט התנהגות סביר ואין די בכך שהמעסיק יוכיח שהעובד סטה מהתחייבות חוזית.

     

    רק בית משפט יקבע

    למותר לציין, כי בית המשפט הוא הקובע את אחריות העובד (אם בכלל) ואת גובה הפיצוי שהעובד חב בו (אם בכלל) ועד לקביעות שיפוטיות מוסמכות לא קמה חובה לעובד. בנוסף, רק כאשר בית המשפט פוסק את אחריות העובד ואת גובה הפיצוי שהעובד חב בו, נוצר חוב קצוב, ורק חוב כזה ניתן לניכוי מהשכר. חוק הגנת השכר אוסר ניכוי של פיצוי בשל הפרת חובה בעילה נזיקית ללא קביעה שיפוטית מוסמכת.

     

    על רקע זה, כל התניה הקובעת כי העובד אחראי לכל נזק שיגרם למעסיק וכי המעסיק רשאי לנכות פיצוי שיקבע בגין נזק מכל סכום המגיע לעובד מן המעסיק, אינה בעלת תוקף משפטי. מעסיק הפועל על סמך התניה כזו פועל שלא כדין ונוטל סיכון שהעובד יגיש נגדו תביעה לקבלת הפיצוי שנוכה משכרו שלא כדין, ועלול להתחייב גם בתשלום פיצויי הלנה ופיצוי בגין התנהלות חסרת תום לב.

     

    בכך מונע החוק מהמעסיק לנצל לרעה את יתרונו על פני העובד, בין בשלב הכתבת התנאים של חוזה העבודה והן בשלב הכתבת ניסויים מן התשלומים המגיעים לעובד.

     

    יש לציין כי ניתן להגיע להסדרים חוקיים עם עובדים, לפיהם שכרם ישולם כעמלה מהרווח בפועל. אולם בהסדרים אלה יש להקפיד כי לעובד משולם לא פחות משכר מינימום וכי מעבר להתניית העמלה בגבייה בפועל, אין מטילים על העובד אחריות לנזקים שייגרמו למעסיק.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: טלי קצורין
    עו"ד שושנה גביש
    צילום: טלי קצורין
    מומלצים