פלסטיני תבע: הריסת בית מחבל גרמה לי נזק

תושב חברון פנה לבית משפט וטען שפיצוץ שביצעו כוחות הביטחון אצל שכן גרם לו לסדקים בקירות ושקיעת רצפה. השופטת אביב מלכה לא האמינה לו

עו"ד יוסף גרוסמןפורסם: 24.07.14 , 08:36

פלסטיני תושב חברון תבע את המדינה בטענה שהריסת בתי מחבלים שהתגוררו בשכנות אליו גרמה נזק כבד לביתו ולרכושו. האירוע התרחש במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחרונה דחה אותו בית משפט השלום בירושלים בטענה שאין ודאות שהתמונות שהציג ולכאורה מעידות על הנזק אכן צולמו באותו אירוע. התובע חויב בשל כך לשלם למדינה הוצאות של 15 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התביעה עסקה אמנם בנזק שנגרם על ההרס בבית, אבל במסגרתה הוא גולל מסכת של עוולות שלטענתו נגרמו לו במהלך אותה תקופה. לדבריו, במאי 2003 פונתה משפחתו מהבית על ידי כוחות הביטחון בשל פעילות צבאית במקום. לטענתו, אחר שחזרו גילו בני המשפחה שרכוש רב הושחת, ונגנבו זהב, תכשיטים וכסף מזומן.

עמוד ענן

נחשד בפיגוע בת"א: המדינה איבדה לי פלאפון

מערכת PsakDin

ביום האחרון של עמוד ענן התפוצץ אוטובוס ליד הקריה. חשוד בהנחת המטען נעצר ושוחרר. את רוב חפציו הוא קיבל, אבל הסלולרי שלו נשלח לאדם אחר

נחשד בפיגוע בת"א: המדינה איבדה לי פלאפון

ארבעה חודשים מאוחר יותר, הוא טען, הרסו כוחות הביטחון בתי מחבלים בשכנות אליו (אחד מהם של בן דודו שביצע פיגוע התאבדות), והפיצוצים גרמו לנזקים משמעותיים לביתו: הקירות נסדקו, הרצפה שקעה ויציבות הבית נפגמה.

המדינה הכחישה את טענות התובע, ומטעמה העיד המג"ד ששירת באותה עת בגזרה. הוא טען שאינו זוכר שכוחות נכנסו לביתו של התובע וכי אין כל תיעוד על כך שאושרה כניסה כזאת.

המג"ד הדגיש שקיים נוהל ברור וחד משמעי האוסר על כוחות הביטחון לפגוע ברכוש התושבים, זולת במקרה של חיפוש אמל"ח, וגם אז עליהם למלא אחר מנגנון שלם של אישורים ותיעוד. על פי המג"ד, הריסת מבנים מתבצעת באופן מבוקר כדי למנוע נזקים לסביבה, כך שאין סיכוי גדול שביתו של התובע נפגע בעטייה של הפעילות.

התובע לא סילק את הספק

השופטת אביב מלכה קיבלה את גרסת המדינה וציינה בפסק הדין: "התובע מעלה טענה כי מעשה הוונדליזם בביתו נעשה על ידי כוחות הביטחון בשל כעס על כך שאחיינו ביצע פיגוע התאבדות. מילים אלו דווקא הביאו אותי למחשבה הפוכה, כי תביעה זו הוגשה משום הכעס של התובע על כוחות הביטחון ומדינת ישראל".

היא הוסיפה שהראיות שהציג מעלות קשיים וסתירות. לדבריה, חלק מהתמונות נושאות את התאריך האוטומטי של המצלמה וחלק נטולות תאריך – מה שמעלה ספק לגבי המועד שבו צולמו. התובע לא סילק את הספק הזה, אף שיכול היה לעשות זאת אם היה מביא לעדות את בנו, שלטענתו צילם את התמונות.

בנסיבות אלה הגיעה השופטת למסקנה כי התמונות בלתי אמינות, אינן קשורות לאירוע, וצורפו בניסיון להטעות את בית המשפט. לבסוף ציינה השופטת כי גם אם התובע היה מוכיח שפיצוץ בתי המחבלים גרם נזק לרכושו, הרי שהמבצע הוכרז על ידי בית המשפט כפעולה מלחמתית, שבגינה המדינה נהנית מחסינות.

את הסיכוי שביתו של התובע נפגע כתוצאה מהפיצוצים המבוקרים היה עליו להוכיח, אלא שהתנהלות המשפט הטתה את הכף לחובתו. כמו כן, יש לזכור, כי היה על התובע להתמודד עם הסוגיה של "פעולה מלחמתית" שהיא משוכה גבוהה למדי.