שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות

      נפגע חרדה: האם גם אני זכאי לפיצוי?

      לא רק אזרחים שנפגעו פיזית מירי החמאס זכאים לפיצוי. גם לנפגעי החרדה יש זכויות על פי חוק, בביטוח הלאומי, שכדאי להיות מודעים להן

      מאז תחילת הלחימה בדרום, נורו עשרות רבות של רקטות מדי יום, כתוצאה מכך נפגעו ישראלים רבים בגופם, אך רבים נפגעו גם בנפשם בחשיפה למראות מעוררי פחד וחרדה.  

       

      עוד על מבצע "צוק איתן" בערוץ הכסף שלי:  

       

      על פי חוק הפיצויים לנפגע פעולות איבה, מי שנפגע ב"פעולת איבה" עשוי להיות זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. המחוקק הישראלי הכיר הן בנפגעי גוף והן בנפגעי חרדה, כנפגעי פעולת איבה הזכאים לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

       

      פגיעה נפשית כתוצאה מאירוע איבה היא אינדיוידואלית, ולא כל אדם יפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית או הפרעה נפשית אחרת כתוצאה מאירוע איבה. קשת התחושות המאפיינת פגיעת חרדה משתנה מאדם לאדם. לעתים קרובות חש הנפגע תחושות של חוסר אונים, כעס, חרדה, בושה, אשמה, הדחקה, קשיי ריכוז וזיכרון. לפגיעה נפשית עלול גם להיות ביטוי גופני, כגון עייפות, נדודי שינה, קשיי נשימה, בכי, מועקה, שרירים מתוחים, סחרחורות ועוד.

       

      יש לזכור כי בניגוד לפגיעה פיזית, פגיעה נפשית מעצם טיבה, קשה יותר לאבחון וזאת בהיעדר בדיקות אובייקטיביות ומדויקות. מכאן, קיימת חשיבות רבה מאוד, הן לשם הטיפול והן לשם מיצוי זכויות עתידי מול המוסד לביטוח לאומי, לפנות לרופא מוסמך, בסמוך ככל שניתן למועד הפגיעה, בכדי שיאבחן את ההפרעה ממנה סובל הנפגע. בסופו של יום, הקביעה אם אדם מסויים סובל מחרדה, היא קביעה רפואית.

       

      חשוב לדעת כי בהתאם לפסיקה שהתפתחה בעקבות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, החוק חל רק מי שנכח בזירת האירוע הפוגעני עצמו, כלומר מי שהיה נוכח בזמן הפיגוע החבלני, מי שהיה עדים לפיצוץ רקטה, או מי שנאלץ חלילה לראות פצועים שרועים מסביבו וכדו'. מכאן, ניתן למצוא אנשים רבים אשר סובלים מחרדה בשל המציאות אשר נכפתה עליהם, אך אינם נכללים בהגדרה של "נפגע איבה" מאחר ולא היו בזירת האירוע עצמה, ומאידך, אחרים שלקו בחרדה, אך אינם מודעים לכך כי פגיעתם עשויה לזכות אותם בקבלת הכרה מביטוח לאומי על המשתמע מכך.

       

      האם אני זכאי לגמלה או לקצבה?

      כאמור, על מנת להיות זכאי לגמלת איבה מהביטוח הלאומי, יש בשלב ראשון לקבל מביטוח לאומי הכרה כ"נפגע איבה", כהגדרתה בחוק. ישנן תביעות שמוגשות באמצעות אנשי רווחה שמסייעים לנפגעים אשר שמותיהם מועברים על ידי המשטרה, יחד עם זאת, כל אדם רשאי לפנות באופן עצמאי למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בו כנפגע בפעולת איבה ולצרף לתביעות הוכחות לקיום הפגיעה ולנסיבותיה, במיוחד מסמכים רפואיים ואישור משטרה או משרד הביטחון בדבר האירוע.

       

      לאחר ההכרה כנפגע פעולת איבה, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תדון בעניינו ותקבע באם נותרה לו נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהפגיעה. לגובה אחוזי הנכות חשיבות לעניין אופי הגמלה אשר תשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בשיעור 10-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי ("גמלה"), ואילו נכות צמיתה בשיעור-20% ומעלה, תזכה את הנפגע בקצבה חודשית ("קצבה").

       

      גובה הקצבה החודשית אינו תלוי בהכנסת הנפגע ערב הפגיעה (בניגוד לקצבאות של נפגעי עבודה). במידה וחלה החמרה במצב הרפואי, ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב ולעמוד פעם נוספת בפני ועדה רפואית אשר תבחן את מצבו העדכני של הנפגע.

       

      מסלול התביעה הנכון

      בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לא ניתן לקבל כפל קצבאות. אדם אשר הוכר כנכה, והנכות נגרמה מפעולה שניתן להגדירה במספר הגדרות (למשל, פעולת איבה שהיא גם תאונת עבודה - "נסעתי בדרך לעבודה ובדרך נפצעתי מפעולת איבה"), רשאי לבחור מסלול תביעה, אשר דרכו ימקסם את זכויותיו.

       

      סעיפים 16-17 לחוק הפיצויים קובעים את התנאים לבחירת מסלול תביעה עבור מי שזכאי למספר סוגי גמלאות או קצבאות. במצב כזה נדרש הנפגע לבחור בתוך 6 חודשים מהיום שנקבעו לו אחוזי נכות (או תוך 3 חודשים, אם הנכות נקבעה לצמיתות), את הגמלה בה הוא בוחר.

       

      ההחלטה מהו המסלול הנכון בו יש לפעול אינה החלטה של מה בכך. מצד אחד, ניתן לבחור במסלול בו מקבל הנפגע גמלה גבוהה יותר. מצד שני, נפגעי פעולות איבה מכוח חוק הפיצויים עשויים לקבל תגמול בעת טיפול רפואי, כמו אשפוז וטיפול בפגיעות שנגרמו מפעולת האיבה (במרפאות ממשלתיות בלבד, מרפאה פרטית לא תוכר). אם נפגעה יכולת המבוטח לעבוד, הוא עשוי להיות זכאי לתגמול טיפול רפואי, מימון טיפול נפשי,אביזרים אורטופדיים, תרופות וכו' - הכל בכפוף להסכמת רופא הביטוח הלאומי.

       

      גם קרובי משפחה של נפגעי טרור יהיו זכאים להחזר הוצאות, כגון הוצאות לינה לתקופת שהות הנפגע בבית החולים, הפסד ימי עבודה, חניה, טלפון, נסיעות ועוד. במקרה שהנפגע אינו בחיים כתוצאה מפעולת האיבה, עשויים האלמן/ה והיתומים לקבל תגמולים ומענקים מהביטוח הלאומי.

       

      הכותבת היא מומחית לתביעות מול המל"ל, לשעבר יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: מוטי קמחי
      נפילת רקטה בשדרות
      צילום: מוטי קמחי
      מירב אפרים
      מומלצים