התואר בוטל. עובד נדרש להחזיר 369 אלף ש'

בצל פרשת התארים הפיקטיביים של אוניברסיטת "המברסייד" נדרש עובד רשות שדות התעופה להחזיר תוספת שכר שקיבל. כמה הוא ישלם בסוף?

עו"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי פורסם: 04.09.14 , 18:05

עובד ברשות שדות התעופה איבד את זכאותו לתואר בעקבות שערוריית התארים הפיקטיביים של אוניברסיטת "המברסייד" הבריטית, ובעקבות זאת נתבע על ידי המעסיקה שלו להשיב את ההטבות הכספיות שקיבל לאורך השנים מכוח אותו תואר – 369 אלף שקל. בית הדין לעבודה נחלץ לעזרתו וקבע שבשל ההתנהלות של רשות שדות התעופה יהיה עליו להחזיר רק מחצית מהסכומים שקיבל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מדובר בעובד קבע שב-1998 קיבל תואר ראשון מהשלוחה הישראלית של אוניברסיטת "המברסייד", וזה הפך בשנת 2000 לתואר רשמי בישראל. רשות שדות התעופה, המעניקה הטבות שכר לעובדים אקדמאים, העבירה את העובד לדירוג אקדמאי שזיכה אותו בהטבות כספיות.

זה אישי

העליון קבע: מתי מותר לשאול על עבר פלילי?

עו"ד רועי גוטמן

על פניו אוסר החוק על מעסיק לדרוש מעובד או ממועמד מידע על היתקלויות עם החוק. אבל פסק דין של העליון מפרט 5 עקרונות שמגמישים את הקביעה

העליון קבע: מתי מותר לשאול על עבר פלילי?

אלא שב-2002 פתחה משטרת ישראל בחקירה בנוגע למתן התארים מהאוניברסיטה, ובעקבותיה נחשד העובד בשימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. התיק שנפתח נגדו במשטרה אמנם נסגר מחוסר ראיות, אך הגוף להערכת תארים שלל את אישור התואר שלו לאחר שהתברר כי שמו כלל לא מופיע ברשימת בוגרי האוניברסיטה.

ביוני 2008 זימן אותו סמנכ"ל הרשות לשימוע, שלאחריו הודיע לו כי ההטבות שקיבל מכוח זכאותו לתואר בוטלו רטרואקטיבית, ועליו להשיב את הכספים שקיבל שלא כדין בשמונה השנים הללו. העובד התנגד ובעקבות זאת הגישה נגדו הרשות תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לטענתה העובד לא נפל קורבן לתרמית אלא השיג את הכספים במרמה תוך שהציג מצג שווא בדבר השלמת תואר שמעולם לא הושלם. העובד, מנגד, התעקש שפעל בתום לב ובעצם נוצל על ידי נציגי השלוחה הישראלית של האוניברסיטה. לדבריו, לא הייתה לו דרך לגלות שמתן התואר היה חלק מתרמית.

השבה בלתי צודקת

השופטת חנה טרכטינגוט קבעה אחרי שבוטל אישור השקילות לתואר, הרשות הייתה זכאית להשיב את הנתבע לדירוג השכר הקודם ולבטל את ההטבות הכספיות שהוענקו לו מכוח התואר. לדבריה הנתבע פעל בתום לב לאורך כל הדרך, כיוון שהמועצה להשכלה גבוהה באוניברסיטה אכן הכירה בתואר.

לגבי עצם השלמת הלימודים לתואר קבעה השופטת שהעובדה שהנתבע לא הצליח להציג מסמכים כלשהם על לימודיו אכן מעוררת קושי, אך עם זאת, לא ניתן לצפות שאדם ישמור לאורך יותר מעשר שנים את חומרי הלימוד שלו.

השופטת קבעה שהרשות פעלה בשיהוי ניכר נוכח פרק הזמן הממושך שחלף מאז עלה הנושא לראשונה עד שדרשה את השבת הכספים.

משכך קבעה השופטת שהשבה מלאה במקרה הזה תהיה בלתי צודקת, והפחיתה ב-50% את סכום ההחזר. הנתבע חויב להשיב לרשות כ-184 אלף שקל.