זיכוי רצון מעבדות: "נקט מחסום נפשי בלבד"

בית המשפט המחוזי בתל אביב פרסם בצהריים (יום ג') עותק מצונזר מהכרעת הדין של גואל רצון, שהורשע אתמול בביצוע עבירות מין אך זוכה מסעיף ההחזקה בעבדות, ובו הנימוקים להחלטה. השופטת נורית אחיטוב, ראש ההרכב, פתחה את טקס פרישתה מכס השיפוט בקריאת תמצית ההכרעה והתייחסה לנימוקים שהובילו להחלטה.

"אין ספק שבמישור העובדתי ניצל רצון את המתלוננות כלכלית והפעיל עליהן מערך יעיל של לחצים נפשיים ומניפולציות", כתבו השופטים. "עם זאת, כל המתלוננות העבירו את שנות ילדותן בחברה נורמטיבית והיו מודעות לשוני שבין החיים הרגילים לבין החיים לצד הנאשם.

"לא נשללה מהן גישה למידע לפיו ניתן לנהל חיים תקינים שלא לצד הנאשם. לא הופעל עליהן באופן רציף לחץ מלבד איומים בענישה ובאמצעים פנטסטיים או בהעדפת אחרות על פניהן כשותפות מיניות ואימהות לילדיו. לא נעשתה כל פעולה המעמידה בפניהן מחסום שאינו נפשי מלעזוב. לא למקרים אלו נועדה עבירת ההחזקה בתנאי עבדות כפי שנחקקה".

גואל רצון בבית המשפט, לפני הכרעת הדין:

לקראת פרישה. השופטת אחיטוב בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

תובעות עורכות הדין דליה אברמוף ורנית בר און (צילום: מוטי קמחי)

עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן(צילום: תומריקו)

ראש צוות החקירה בפרשת גואל רצון: 

הכרעת הדין שהתקבלה אתמול סיימה אחרי יותר מארבע שנים את משפטו של גואל רצון, שלאורך שנים חי בתל אביב עם 21 נשים והוליד איתן 49 ילדים. לטענת הפרקליטות, הוא גרם לנשים לשאוף ולראות בהולדת ילדיו "שירות מרומם" שיש לשאוף אליו. כדי שיוכל לשלוט עליהן הוא קבע שורה של נהלים וחוקים של מותר ואסור במהלך כל שעות היממה, ומי שהפרה את החוקים הללו נענשה.

מול נשותיו היה מעמדו כשל אל. הוא דרש מהנשים לקעקע את גופן בדמותו או בשמו, דרש לשנות את שמותיהן הפרטיים ואת שמות משפחתן כך שיצביעו על מחויבותן ושייכותן אליו. הוא הוביל אותן לנתק את הקשרים המשפחתיים והחברתיים שלהן שלא קשורים בו. הוא קבע את מקום מגוריהן, פיקח על תנועתן והתקין מצלמות מעקב. על פי כתב האישום, את כל נשותיו הוא הכריח לעבוד במשק בית או עם קשישים ואת כספי הביטוח הלאומי הוא כפה עליהן להפקיד בקופת המשפחה.

השופטת אחיטוב פורשת

ראש ההרכב במשפט רצון, השופטת הבכירה נורית אחיטוב, פורשת מכס השיפוט. היום, שהוא גם יום הולדתה, נערך טקס הפרישה שלה באולמה של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר. אלא שאין זה הסיום הרשמי של תפקידה: מחר צפויה השופטת אחיטוב להקריא הכרעת דין דרמטית נוספת,

הפעם בתיק הרצח שבו מעורב העבריין מוטי חסין.

אחיטוב סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב ואת ההתמחות שלה עשתה במחוזי בתל אביב ובמשרד עו"ד. בשנים 1977-1970 היא עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב ואליה גם חזרה אחרי שהות של כמה שנים בקנדה, לשם עברה עקב עבודתו של בעלה. בקיץ 1989 מונתה כשופטת בית משפט השלום בתל אביב. 11 שנים לאחר מכן הפכה לסגנית השלום בכפר סבא, וב-1999 מונתה לשופטת בפועל במחוזי בתל אביב (מאפריל 2010 היא מכהנת כשופטת בכירה בראש הרכב של שלושה שופטים).

בין השאר ליוותה אחיטוב משפטים מתוקשרים כגון זה של רוצחי אריק קרפ שעליהם נגזרו 26 שנות מאסר; משפט ענת קם, שעליה נגזרו ארבע וחצי שנות מאסר, ומשפטו של אחמד בני ג'אבר, שהורשע באונס בגן העיר ועליו גזרה 30 שנות מאסר.