ענת קם נשלחה ל-4.5 שנות מאסר

ענת קם, שעמדה במרכז פרשת הדלפת המסמכים הגדולה מצה"ל, נידונה הבוקר (א') ל-54 חודשי מאסר בפועל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתום משפט ממושך וחסוי ברובו - ושנתיים במעצר בית. השופטים קבעו כי התקופה בה היתה במעצר בית, לא תנוכה מהעונש. בנוסף נגזרו עליה 18 חודשי מאסר על תנאי. עורכי דינה של ענת קם ביקשו לדחות את ריצוי העונש בשבועיים. 

ענת קם ישבה על דוכן הנאשמים כשהיא כפופה ופניה מושפלות. בתחילה פירטה השופטת נורית אחיטוב את השתלשלות הפרשה ועיקרי הדברים מתוך כתב האישום. השופטת מרים דיסקין הזכירה את עדותו של מומחה מטעם התביעה, שאמר כי המסמכים שלקחה קם מלשכת האלוף יאיר נוה היו רגישים ביותר, והיה יכול להיגרם נזק עצום אם היו נופלים לידיים זרות.

ענת קם על ספסל הנאשמים(צילום: מוטי קמחי)

השופטים ציינו כי "מדובר בכמות בלתי נתפסת של 2,085 מסמכים, שהנאשמת העתיקה לתקליטור ומצוי בהם ידע מקצועי ומודיעיני". הם אמרו כי המחשב של קם לא היה מאובטח וכך גם ככל הנראה מחשבו של אורי בלאו. הם ציינו כי "אם צה"ל לא יכול לתת אמון בחייליו הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר".

בהמשך הדיון המשיכו השופטים בביקורת על קם. "מסירת המסמכים תוך הפרת חובות בסיסיות, מהווה הפרה של נורמות פליליות מהחמורות ביותר", הם אמרו. "מצופה מחייל המשרת בצה"ל, שימלא את תפקידו מתוך תחושת נאמנות למדינה. קם ניצלה באופן מחפיר את האמון בה". 

ענת קם בכניסה לבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

השופטת אחיטוב אמרה כי יש אמון בחיילים. "המערכת הצבאית כולה בנויה על שירותם של אנשים צעירים וחדורי מוטיבציה, המשמשים בתפקידים מורכבים וסודיים, מתוך הכרה בניסיון רב שנים כי ניתן לתת בהם אמון ולאפשר להם גישה גם למידע מסווג בסיווגים גבוהים ביותר. על הנחת יסוד זו מושתת השירות הצבאי כולו".

"היא הבינה את האיסור"

היא הוסיפה כי לא ניתן לאתר מבעוד מועד חיילים שעלולים להעביר מידע סודי: "לא ניתן לערוך תחקיר אישיותי אפקטיבי לכל חייל וחייל בשירות הצבאי... מצופה מחייל המשרת בצה"ל שימלא את תפקידו מתוך תחושה של נאמנות לביטחון המדינה ולערכי היסוד שלה, ויידע לשים לעצמו סייגים ומחסומים מדליפת לחומר שיגיע אליו במסגרת אותו אמון שנתנו בו רשויות הצבא".

השופטים התייחסו גם לאישיותה של קם. "קשה לחשוד בנאשמת, בוודאי בהתחשב ברמת האינטליגנציה בה ניחנה, שלא הבינה את האיסור המובנה שבהוצאת מידע מסווג מרשות צה"ל לידי הפרטיות". השופטים לא השתכנעו כי קם לא הבינה את המשמעות, ההשלכות והסכנה של העברת המידע העצום לידי עיתונאי לשם פרסומו.

"אישיותה הבוגרת טרם הבשילה". ענת קם(צילום: מוטי קמחי)

בשיקולים להקלה בעונש ציינו השופטים כי לקחו בחשבון את גילה הצעיר, כאשר ביצעה את העבירות כשהיתה בת 20. "אישיותה הבוגרת טרם הבשילה", כתבו. כמו כן, הזכירו השופטים כי ענת קם מעולם לא הסתבכה בפלילים ואין לחובתה כל הרשעה קודמת.

"הנאשמת הודתה במעשים כבר בחקירתה הראשונה, שיתפה פעולה עם החוקרים והעמידה לרשותם את המחשב שבו היו מצויים כל המסמכים", נכתב בגזר הדין. השופטים דחו מכל וכל את טענתה של קם כי המעשים נעשו מתוך טיפשות וחוסר הבנה של צעירה שטרם בגרה ואישיותה עדיין לא עוצבה. "היא לא התכחשה לדברים שאמרה בחקירתה בדבר קיומו של מניע אידיאולוגי, אך בדיעבד היא סבורה שהיתה זאת התרברבות גרידא, רצון לשוות למעשה גוון הגיוני כלשהו. כיום מנקודת מבט בוגרת יותר, מסקנתה שהיה זה לא יותר ממעשה טיפשי נעדר כל מניע".

הם גם התייחסו למניעים של קם. "קם בחקירותיה וגם בהודאתה אישרה שהמניע לנטילת המסמכים הוא בעיקרו אידיאולוגי וכך אנו קובעים", הם אמרו. השופטים התייחסו גם לתזכיר שירות המבחן, לפיו קיים היבט נוסף הנובע מאישיותה של הנאשמת על רקע כישלונותיה החוזרים במסגרת השירות הצבאי.

נמחקו סעיפים של כוונה לפגוע בביטחון המדינה

בעזרת המידע שהעבירה אליו קם, אז כתבת באתר "וואלה", פרסם בלאו החל מנובמבר 2008 מספר כתבות, ביניהן כתבה על התנקשויות צה"ל במבוקשים פלסטינים, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. הכתבות לרבות המסמכים שהוצגו בה אושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית. 

קם, שנחקרה על ידי השב"כ, סיפרה בחקירתה כי פעלה על רקע אידיאולוגי. בהמשך, בעדותה בבית המשפט, שינתה גרסה ואמרה כי פעלה מתוך טמטום, ואמרה כי זה היה "רעיון מטופש להפליא". בתחילה נשלחה קם למעצר בית וצו איסור פרסום הוטל על הפרשה. שמועות על המקרה נפוצו באינטרנט, רמיזות שונות הופיעו בעיתונות בארץ ומאוחר יותר פורסמו פרטי הפרשה בתקשורת זרה. באפריל 2010 הוסר חלקית הצו, ונחשף דבר מעצרה.

המשטרה והשב"כ ביקשו לחקור גם את העיתונאי אורי בלאו, אולם זה שהה במשך חודשים ארוכים בלונדון, וסירב לשוב ארצה בטענה כי השב"כ הפר סיכום מוקדם עמו. באוקטובר 2010 חזר בלאו ונחקר באזהרה חמישה חודשים לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה אמור להחליט אם להעמידו לדין.