תנאי מקומם: רוצה תמ"א 38? תן שטח לעירייה

בעלי בניין בבני ברק ביקש לשדרג את הנכס והתבקש למסור בתמורה שטחים לעירייה. מה קרה כשהוא ביקש לחשוף לציבור את הנוהל המפוקפק?

עו"ד זהר מימוניפורסם: 19.10.14 , 08:55

תושב בני ברק שביקש לבצע פרויקט תמ"א 38 בנכס שלו נתקל בדרישה מקוממת של העירייה: הוא התבקש לחתום על כתב התחייבות המתנה את אישור הפרויקט במסירה של שטחים לטובת העירייה, כ"תמורה ציבורית". הוא סירב ודרש מהעירייה לחשוף בפני הציבור מקרים אחרים שבהם הועלתה הדרישה. עיריית בני ברק סירבה לעשות זאת, ולכן פנה בעל הנכס לבית המשפט כדי שיחייב אותה לעשות כן.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את הבקשה לאישור תמ"א 38 הגיש בעל הנכס לוועדה המקומית לתכנון ובנייה במאי 2011. בתשובה כאמור דרשה ממנו הוועדה לחתום על כתב ההתחייבות, אולם הוא התנגד והגיש ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בטענה שהתנאי אינו חוקי ויש לבטלו. ועדת הערר המליצה על ביטול התנאי והערר נמחק.

תביעה

הקבלן התעכב ושופטת ביטלה חוזה תמ"א 38

עו"ד גיא יקותיאל

תושבים מר"ג חתמו על חוזה לפרויקט שדרוג הבניין, אבל הבירוקרטיה ארכה יותר משנתיים. חרף התנגדות הקבלן, בית המשפט אישר את ביטול החוזה

הקבלן התעכב ושופטת ביטלה חוזה תמ"א 38

למרות זאת ביקש בעל הבניין לחשוף את כתבי ההתחייבות שנהגו העירייה והוועדה להציב בפני יזמים שביקשו היתרים דומים. אלא שבקשה זו סורבה, מהטעם שהטיפול מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה ובכל מקרה יש ביכולתו לבצע את הבדיקה באופן עצמאי.

לכן הוא עתר נגד העירייה והוועדה המקומית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, וטען כי סירובן להמציא לידיו את כתבי ההתחייבות אינו חוקי. לדבריו, המידע שביקש אינו מפורסם על ידי מי מהמשיבות כך שלא ניתן לאתר אותו בבדיקה עצמאית, ובכל מקרה מדובר במספר מצומצם מאוד של כתבי התחייבות שאינו מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

העירייה התעקשה שבקשת העותר דורשת מיון, סינון ועריכה של מסמכים רבים, מה שמצריך כוח אדם רב, מה גם שחשיפת המידע תפגע בפרטיותם היזמים שחתמו על כתבי ההתחייבות. היא הוסיפה שהעתירה היא בסך הכול חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הליכים משפטיים וטורדניים מצד העותר.

פגם בשיקול הדעת

השופטת צילה צפת קיבלה את העתירה של בעל הנכס וקבעה שבשיקול דעתן של העירייה והוועדה נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.

השופטת תמהה על הטענות הסותרות שהעלו המשיבות, שמצד אחד טענו שהמבקש יכול להשיג את המידע בעצמו בקלות, ומצד שני טוענת שהצגת המידע תפגע בפרטיות של אזרחים. היא הדגישה את היעדר החוקיות של דרישות הוועדה המקומית.

בנוסף קבעה השופטת שברור כי אזרח פשוט אינו יכול לאתר לבדו היכן בוצעו עבודות תמ"א 38, להזמין את תיקי הבניין ולבדוק מי מבין היזמים חתם על כתב ההתחייבות, בעוד שמנגד נראה כי העירייה יכולה לספק את המידע במאמץ סביר ומבלי להקצות לכך משאבים מיוחדים.

לבסוף קבעה השופטת כי סירוב המשיבות לספק את המידע אינו סביר, וחייבה אותן לספקו כנדרש. המשיבות חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.