אנס את בנותיו 23 שנה, האמא הורשעה בסיוע
מ-1988 ועד 2011 התעללו ההורים בבנותיהן: בעוד האב אנס את הילדות, האם היכתה אותן ושכנעה אותן לא להתלונן. "בכל בית זה קורה", אמרה, "אסור לפרק משפחה". בתקדים משפטי, היא הורשעה בסיוע לבעלה
"תתנחמי שבכל בית שני זה קורה. אסור ללכת למשטרה, הם הורסים את החיים של הבן אדם", כך נהגה אם לתשעה להתמודד עם תלונות ילדותיה שהותקפו מינית על ידי אביהן. בתקדים משפטי היא הורשעה אמש (יום ב') בסיוע לבעלה בביצוע עבירות המין, ובית המשפט קבע כי היא תרמה "תרומה עקיפה לביצוע העבירות". האב עצמו הורשע בתקיפות המיניות.
האב (66) תקף את בנותיו מאות פעמים במשך כ-23 שנה, מ-1988 ועד 2011. הן נמנעו מלהתלונן וסיפרו לאמן על האירועים, אך היא שכנעה אותן כי "אצל הדתיים לא מקובל להרוס בית. ככה זה קורה בהרבה משפחות". בתום טיפול ממושך, ביקרה אחת הבנות אצל הוריה והמפגש המחודש עם אביה הוביל אותה בסופו של דבר להגיש תלונה במשטרה.
עדות אחת הבנות המותקפות:
על פי הכרעת הדין, האם הייתה "דמות דומיננטית וחזקה שהשרתה אווירת פחד ואלימות". היא הרבתה להתעלל בבנותיה, היכתה אותן עם חגורה, מקלות וחוטי חשמל והשליכה עליהן חפצים. בנוסף כלאה אותן בשירותים למשך שעות ארוכות. באחד המקרים רדפה אחרי בתה, כשזו הייתה בת 12, עם מגהץ רותח, קירבה אותו לפניה, ואמרה לה כי תסיר את עורה מעליה ותכין ממנו אהיל. במקרה אחר חתכה האם את ידה של בת אחרת בסכין ושלחה אותה לבדה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי
באשר למעשי האב, נהגה האם לנטרל אפשרות להגשת תלונה על ידי הבנות המותקפות, ביקרה את התנהגותן וטענה שהן מפתות אותו. בשובה מהרצאות שעסקו בגילוי עריות, גרסה בפניהן כי התופעה לא מצדיקה הריסת משפחות. "גילוי עריות זה משהו שקורה בכל מקום", אמרה. "אין אפוטרופוס לעריות, אם אין צניעות בבית זה יכול לקרות לכל אחד".
"מחדליה אינם מסתכמים בעבירה של אי-מניעת פשע או אי-דיווח בלבד", קבעה ראש הרכב השופטים, שרה דותן, "זהו אינו מחדל של עצימת עיניים אלא גם שכנוע להימנע מדיווח והגשת תלונה, בצד יצירת סיטואציה של חוסר מעש שעודדה את הנאשם להמשיך במעשיו ואף להעיז לבצעם בפני אחרים, באין מונע ואין מושיע למתלוננות. האם העניקה סיוע וגם פעלה לסכל את הרצון או הסיכוי לתלונה".
האם הודתה בהכאת ילדותיה אך סירבה לטענה כי מעשיה סייעו לבעלה. היא הודתה באופן חלקי בביצוע התקיפות וטענה כי לא ידעה על היקפן וחומרתן. האב עצמו, שהואשם גם בניסיון להדיח את בנותיו לעדות שקר, כפר באישומים שיוחסו לו וטען שלא היה מודע להתנהלות אשתו.
"עדותו של האב לא הותירה רושם חיובי, וזאת בלשון המעטה", קבע בית המשפט. "הוא שינה גרסאותיו, הכחיש, הודה ושוב הכחיש, מסר עדות כבושה בפני בית המשפט ואף ניסה להדיח את המתלוננות בחקירה. לטענתו, המתלוננות העלילו עליו
עלילות שווא מסיבות שונות. גם עדות הנאשמת לא הותירה רושם חיובי. היא נעה בין שלוש טענות עובדתיות חלופיות הסותרות זו את זו והרבתה לשנות גרסאותיה ולחזור מדבריה".
על פי הכרעת הדין של השופטת דותן, האם "הייתה מודעת לטיב התנהגותה המסייעת. היא ידעה כי בשל מחדלה מלנקוט פעולה נגד הנאשם להפסקת מעשיו, הוא המשיך להרהיב עוז ואף הגביר את תעוזתו. ציפיותיה של הנאשמת ברמה הקרובה לוודאות, את האפשרות שהתנהגותה תסייע לביצוע העברות, היו אמורות להתגבר מבת לבת עת נוכחה וידעה שהמעשים חוזרים על עצמם".
בעבר, כאשר הוגשו כתבי אישום במקרים דומים הנוגעים לסיוע, הם הסתיימו בעסקת טיעון. זו, לעומת זאת, הפעם הראשונה שבית המשפט מרשיע אישה בסיוע, לאחר הליך הוכחות. כתב האישום התקדימי שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב זכה לפיכך גם להרשעה תקדימית.
לפנייה לכתב/ת 
