שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נולדה עם פיגור שכלי. ההורים יפוצו ב-8 מיליון
    הורים תבעו את קופת חולים כללית ואת הרופא המטפל בטענה שהאישה לא נבדקה לתסמונת "ה-X השביר". בעליון הופחת הפיצוי מ-12 מיליון שקל
    קופת חולים כללית תפצה בשמונה מיליון שקל בני זוג שנולדה להם ילדה הסובלת מתסמונת ה-X השביר, הגורמת בין היתר לפיגור שכלי. בית המשפט העליון, שדן בערעור בתיק, קבע לאחרונה שהקופה והרופא המטפל הפרו את חובת הגילוי כלפי ההורים, אך הסכים להפחית את סכום הפיצוי שפסק המחוזי בירושלים – 12 מיליון שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הילדה נולדה ב-1995 והתסמונת התגלתה שנתיים לאחר מכן. בתביעה שהגישו למחוזי בירושלים טענו ההורים שהעובדה שהאם לא נשלחה לבדיקת נשאות לתסמונת - ואף לא קיבלה כל מידע על האפשרות לבצע בדיקה כזו - מהווה רשלנות.

     

    בית המשפט קיבל את התביעה, אך שני הצדדים הגישו ערעורים לעליון. הרופא והכללית טענו בין השאר בערעורם כי בשנות התשעים, כשהבדיקה עוד הייתה בחיתוליה והיו ספקות לגבי מהימנותה, לא היה נהוג להמליץ על עריכתה בהיריון בסיכון נמוך.

     

    ההורים טענו מנגד שהבדיקה המדוברת הייתה מהימנה והתבצעה בנשים כבר ב-1991. הם הוסיפו שאין קשר בין היעדר פרקטיקה רפואית מקובלת לבין קיום חובת הגילוי כלפי מטופלים.

     

    שופט העליון יצחק עמית קיבל את טענות ההורים בנוגע להפרת חובת הגילוי: מלבד העובדה שב-1994 כבר היו מקומות שערכו את הבדיקה גם בנשים עם הריון בסיכון נמוך, אין קשר בין הפרקטיקה הנוהגת באותה תקופה לכך שהרופא היה מחויב ליידע את ההורים על עצם קיומה.

     

    לדבריו, חובת הגילוי לגבי דרך טיפול מסוימת מתקיימת עוד לפני שהיא הופכת לפרקטיקה מקובלת או שמוציאים הנחיות בעניינה. השופט עמית הפנה לקביעת המחוזי, שלפיה נקודת הזמן שבה חובת הגילוי לגבי הבדיקה התגבשה הייתה ב-1994 - מועד שבו האם הצעירה כבר הייתה במעקב ההיריון.

     

    משכך נקבע שאין להתערב בפסק דינו של המחוזי בכל הנוגע לשאלת האחריות וחובת הגילוי. השופט עמית חזר על ההלכה שלפיה כשמדובר בבדיקות המבוצעות במהלך ההיריון, מותר להניח שאצל כל הורה קיימת ציפייה סבירה לקבל את מלוא האינפורמציה האפשרית מהרופא כדי שיוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע, מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית.

     

    עם זאת, בשאלת הפיצוי, הגיע השופט עמית למסקנה שונה: לשיטתו, סכום הפיצוי שנפסק להורים חריג בגובהו, ומשכך יהא זה מוצדק להפחיתו. השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן הצטרפו למסקנתו, וכאמור הוחלט להפחית כארבעה מיליון שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערערים: עו"ד אסף פוזנר, עו"ד אתי ליבמן-עפאים
    • ב"כ המשיבים: עו"ד יעקב אבימור, עו"ד שרון דלמן-קראוס
    • עו"ד ענת גוטמן, שותפה במשרד גוטמן-אמיר , העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בילדים
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים