בצל המתיחות: איכות הסביבה מקרבת בין ישראל לירדן
מארגני הכנס הסביבתי בירדן שמפגיש בין הממלכה, ישראל, והפלסטינים לא צפו שההתפרעויות בירושלים יעיבו על האירוע ועל ציון 20 שנות שלום. הישראלים הרגיעו והירדנים הבהירו: "כולם בעד שלום, הבעיה בפוליטיקאים"
מי שחוו זאת על בשרם הם מארגני הכנס לשיקום נהר הירדן מטעם הארגון "אקו פיס ידידי כדור הארץ". הם אמנם קבעו את תאריך הכנס הסביבתי מבעוד מועד, לפני ההסלמה האחרונה, אך גם התוכניות שלהם הושפעו מהמצב: "כלל האירועים עם ישראל לציון הסכם השלום בוטלו, וגם רצו לבטל את האירוע הזה, אבל אחרי לחצים זה התאפשר", סיפר אחד המארגנים.
עוד בחדשות:
הוסרו הגבלות גילאי המתפללים בהר הבית; קרי בירדן: לשמור על הסטטוס קוו
הגל נמשך: ספרד תצביע על הכרה בפלסטין
אחרי הדיווח על מותו: מנהיג דאעש מדבר
בהחלט ניכר שמה שיכול בימים מתוחים אלה להפגיש בפומבי במדינה ערבית גורמים מישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הוא נושאים כמו איכות סביבה ומים, נושאים שהמשתתפים בכנס סבורים כי הם אינם מנותקים מההקשר המדיני וכי שיתוף פעולה בהם הוא ביטוי אמיתי של השלום בין המדינות.
כבר בדרך ממעבר הגבול שבצפון המדינה, באזור אירביד, לכיוון צפון מזרח ים המלח, ניתן לחוש אפילו מבעד לזכוכית של האוטובוס המאובטח בחשדנות מסוימת של עוברי האורח. בעת צילום של אחד מהשווקים, שתמונות של המלך ובנו יורש העצר מתנוססות מעליו, צעיר מקומי מסמן בכעס שהמעשה לא לרוחו בתנועת ביטול. אפשר להניח שזה גם נובע מהדריכות הכללית בממלכה בימים אלו בצל החשש מהתפשטות של ארגון "המדינה האיסלאמית" לירדן, שבתקופה האחרונה מגבירה את הלחץ נגד גורמים קיצוניים בממלכה המזוהים עם דאעש.
"כוחות הביטחון יודעים איך להגן עלינו ואנחנו סומכים עליהם", סיפרה אחת המשתתפות המקומיות בכנס הסביבתי, שכנראה לא ממש מודאגת מהנושא. גם גורם ירדני ממשלתי שהשתתף בכנס ושוחח עם ynet ניסה לשדר עסקים כרגיל: "הרבה כוח מופעל עכשיו נגד דאעש מכיוון המערב, ארצות הברית, בריטניה ואירופה וגם מצד ירדן. אני חושב שהם יושמדו בסוף כיוון שהם לא יוכלו להחזיק מעמד אל מול כוח שכזה". אכן, מהצד הירדני המרהיב של ים המלח, הסכנה של דאעש לא ניכרת לעין וגם לא ממש מוזכרת בתכנים של אותו כנס, חרף הסכנה שהוא מהווה גם למקורות מים במזרח התיכון כמו בעיראק ובסוריה.
הפוליטיקאים מרגיעים את הרוחות
עם זאת, האירועים האחרונים בירושלים מעיבים על הכנס ועל ציון 20 שנות שלום בין המדינות. לא בכדי שני הדוברים הבכירים מהצד הישראלי, שר המדע יעקב פרי, והשר לאיכות הסביבה המתפטר עמיר פרץ, הקדישו חלק ניכר מנאומיהם לביטויים "להרגיע את הרוחות", "לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית" ו"יוזמת השלום הערבית". אמירות אלה כמעט מתבקשות בצל האווירה הקיימת כיום, גם במסגרת המאמץ הישראלי להכיל את האירועים האחרונים ואת השלכותיהם.
אותן מלים חמות מצד הפוליטיקאים וגם מצדו של יובל רבין שהשתתף בכנס ודאי נעמו מאוד לאוזניים הירדניות. אבל אם משהו מעיד יותר מכל על המצב הרגיש, הוא סידורי האבטחה הכבדים בעת הגעתם של השרים וחברי הכנסת הישראלים והחשש מגילויי מחאה נגד נוכחותם. רק ביום שישי לפני שבוע התקיימו בבירה ובעוד כמה ערים הפגנות בחסות האחים המוסלמים נגד ישראל והסכם השלום, זאת על רקע המתיחות במתחם הר הבית.
דמות מרכזית מהצד הירדני על במת הנואמים היה סעיד אבו חמור, ראש רשות בקעת הירדן, ומי שלמעשה עומד בראש רשות המים בירדן. מדובר באישיות שעבור משתתפי הכנס מסמלת את האופן שבו אמור להיראות שיתוף הפעולה והשלום בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. אבו חמור, שכבר שנים עוסק ביחסים בין המדינות בנושא המים, לא הסתיר את אכזבתו מכך שהאירועים החגיגיים השתבשו: "כשהצד הישראלי ביקש לציין את המאורע, ביטל הצד הירדני את נוכחותו בגלל כל הבעיות במסגד אל-אקצה. ככל הנראה האירוע יידחה כדי שתהיה השתתפות מהצד הירדני".
אבו חמור אופטימיסט מטבעו, סיכם בתמציתיות: "באופן כללי, ניתן להגיד שהיחסים הם טובים ולא רעים. אני לא חושב שהסכם השלום בסכנה. הבעיות שאנחנו עדים להם קורות מפעם לפעם. זה לא מוחק היסטוריה של 20 שנה של יחסים מאז החתימה על הסכם השלום. בעניין הפלסטיני אנחנו כירדנים מצפים בכיליון עיניים ששני הצדדים יגיעו להסכם שישרת את האינטרסים של שניהם. זו הזדמנות טובה עבור שני העמים לחיות בשלום ביחד ולחיות כשכנים. זה משהו שנמצא בסמכותם של הפוליטיקאים ועליהם להיות אמיצים ולהחליט".
"גם אצלנו בירדן יש קיצוניים, כמו שלכם יש בישראל"
הבכיר הירדני התייחס גם לאופן שבו הציבור במדינתו רואה את ההסכם אחרי 20 שנה ולהפגנות בנושא. "מי שמבין את הסכם השלום אינו מתנגד לו, כיוון שזה לטובת האינטרסים של המדינה שלנו", אמר אבו חמור. "מאז 1994 אנחנו מקלים על חייהם של הפלסטינים מתוקף אותו הסכם. אני חושב שעלינו להמשיך ולהשתפר ולא לעצור, ובשום אופן לא להקשיב לאנשים חסרי שכל בירדן. יש לנו אנשים כאלה כמו שלכם יש בישראל. הרבה קיצונים נגד ערבים וכו'. אנחנו צריכים ללכת קדימה ולהשאיר אותם לבד".
הוא הוסיף: "המלך תמיד בעד השלום בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל לירדן. כולם בעד השלום, מי שמבין את החיים ומי שמבין את מי שנמצא סביבו. כולנו נמצאים באותו מקום ועלינו לחיות עם זה. אי אפשר להגיד שצריך להשמיד מדינה זו או אחרת".
אבו חמור אמר בהמשך כי לדעתו הצד בישראלי מנסה לשמור על הסכם השלום עם ירדן. "הבעיה היא עם הפוליטיקאים", הוא הצהיר, "אני משתדל להימנע מלדבר על הנושא, אבל הפוליטיקאים לעתים מערבבים את הכול וזה מקרין על פעילויות אחרות. אנחנו מקווים שהשלום ישתפר. יש מספר בעיות שצריכות להיפסק".
עד שאותן "בעיות" ייפסקו לחלוטין, נראה שהמתיחות המדינית תמשיך. אף על פי כן, מבחינת המארגנים מארגון "אקו פיס" שפועל בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, הכנס הוכתר כהצלחה בשורה התחתונה, בעיקר בזכות אבו חמור שהצהיר בפני הנוכחים כי ממשלת ירדן מזמינה את הנציגים של ממשלת ישראל והרשות להיפגש בירדן כדי לדון בנושא תוכנית שיקום נהר הירדן ואף לחתום על הסכם הבנות. הצהרה זו זכתה לתמיכה גם מצד הפוליטיקאים הישראלים, גם מצד הנציגים האירופאים והאמריקנים, וגם הצד הפלסטיני הבהיר כי הוא בעד שיקום הנהר המוזנח ורוצה להיות שותף לשיקומו. נציג הבנק העולמי, איאד רמאל, אמר שהוא רואה בחיוב את נושא שיקום הירדן, מה שמעיד על פוטנציאל להעביר כספים למשימה מקרב גורמים בינלאומיים שונים.
"נושא המים הוא נושא מרכזי בהסכם השלום והוא נמצא במצב טוב", הסביר אבו חמור, וציין כמה דוגמאות לכך, בהן ההסכמה על חילופי מים בין הצדדים בשנה שעברה: "זה פרויקט של שלום, ואם הוא יעבוד, אז השלום ישתפר. באשר לכנס הזה שאורגן לשם שיקום נהר הירדן, מדובר בדוגמה לכך שאנחנו הירדנים וכל הגורמים שמשתתפים בוועידה הזו רוצים שיהיה יותר שיתוף פעולה בייחוד במה שקשור לירדן, שבמשך עשרות שנים נהרס בשל כמה גורמים – כמויות המים, איכות המים, המערכת הסביבתית ועוד. הפרויקט הזה הוא דוגמה לשיתוף פעולה במסגרת השלום בין ישראל לירדן. אנחנו מצפים בכיליון עיניים גם לשיתוף הפלסטינים בנושא".
מנכ"ל אקו-פיס: לא עלה בדעתנו לבטל את הכנס
מנכ"ל ארגון "אקו פיס ידידי כדור הארץ"', גדעון ברומברג, סיפר ל-ynet כי "היוזמה הזו עובדת גם בתקופה הקשה והמתוחה כי כאן לא מתכנסים רק כדי לדבר, אלא כדי לפתור קונקרטית בעיות אמיתיות, ובראשן שיקום הירדן הדרומי. הכנס הזה, למרות המכשולים, מהווה גם סיכוי לפריצת דרך לאור הקריאה לישראל ולרשות להרחיב שיתוף פעולה עם ירדן בנושא שיקום הנהר. גופים בינלאומיים מובילים הביעו עניין רב בסיוע מימון שיקום האגן הירדן הדרומי, והתכנסנו פה לדון בתוכנית ממשית שבאה לפתור בעיה עקרונית, ובגלל שהנושא פותר ומתייחס לאינטרסים של כל צד".
לדבריו של ברומברג, "למרות הלחצים והאירועים הביטחוניים, לא עלה בדעתנו שלא לקיים את הכנס. תסריט כזה היה מהווה פגיעה באינטרס של כולם – הישראלים, הירדנים והפלסטינים. כל עוד אנחנו לא במלחמה מוחלטת, דוגמת הסבב האחרון בעזה, לא מבטלים אירועים משותפים של הארגון. מה שחשוב ושונה כאן שהלחץ לא לבטל את האירוע לא נבע מישראלים שקוראים לירדנים שלא לבטל פעילות משותפת, אלא מהירדנים עצמם, נציגי הארגון, שפעלו להמשך קיום הדיאלוג והמפגשים".
הכותב היה אורח ארגון ידידי כדור הארץ
לפנייה לכתב/ת 
