"ת"א צריכה להיות עיר קניונים ללא הפסקה"

"תל אביב הופכת להיות המנהטן של ישראל. היא הופכת לעיר שיגורו בה עשירים או צעירים, ולכן יש מקום לכל המרכזים והקניונים העתידיים להיפתח בה". כך פסקה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, מומחית לכלכלה אורבנית. 

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:

• למכירה: התחנה המרכזית הישנה בת"א
• איזה קניון מכר הכי הרבה ב-2013?
• קניון רמת אביב יחזיר מיליונים לעיריית ת"א
  

הפאנל, "תל אביב - עיר הקניונים ללא הפסקה". התקיים באילת במסגרת הוועידה השנתית התשיעית של ענף הקניונים ורשתות המסחר בישראל. לדברי דגני, "יש בתל אביב 400 אלף תושבים, 250 אלף מועסקים, כלומר 650 אלף איש נמצאים בה בכל יום. יש כמות גדולה של תיירות נכנסת, לכן מוצדק לקרוא לה מדינת תל אביב ולכן צריך תוספת שטחי מסחר של לפחות 120 אלף מ"ר בשנה. משנות ה-80 כמעט ולא היה גידול בשטחי המסחר, היה גידול של 11% בעוד שהעיר גדלה בכ-26.5%. היחס בין שטחי המסחר לגודל האוכלוסיה לא טוב. לכן, יש מקום לכל מרכזי המסחר החדשים שיקומו, כמו שרונה, שדרות אינשטיין, מידטאון ועוד. העיר גם תפתח רחובות מסחריים. לכל מקום כזה יש את הקהל שלו".

בפאנל, בהנחייתו של מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 10, השתתפו ארנון תורן, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, דן פילץ, מנכ"ל דיזנגוף סנטר, זאב שטיין, מנכ"ל ריבוע כחול נדל"ן, שמואל עטיה, עטיה נכסים, סרג' דרעי, מנכ"ל קבוצת רנואר, ואלי מיזרוח, מנכ"ל קבוצת גולף אנד קו. כל המשתתפים היו תמימי דעים, שת"א תמשיך להיות נתונה תחת מתקפת פתיחת קניונים חדשים בעתיד הקרוב, וניסו לעמוד על ההשלכות של התופעה בהווה ובעתיד. לא היה ויכוח בין המשתתפים על העובדה, שבימים אלו עומדת העיר בפני מהפכה רבתי בשטחי המסחר בכלל ובהשקת קניונים בפרט. השאלה שעמדה במרכז הדיון הייתה האם יש כוח קניה מספיק גדול במרחב התל אביבי, והאם באמת קיימת 'מדינת תל אביב', שמאפשרת מפת מסחר שונה מאשר ביתר אזורי הארץ.

שטיין, מנכ"ל הריבוע נדל"ן, שמחזיקה היום בנכסים בשווי מוערך של מעל 2.5 מיליארד שקל, התייחס למהלך שעשתה החברה, כשרכשה יחד עם חברת גינדי את השוק הסיטונאי בתל אביב, פרויקט שמשלב מגורים ומסחר. "תל אביב חסרה שטח עליו ייבנה קניון חדש ומודרני. היא לא בנתה אפילו מרכז ספורט עירוני בשנים האחרונות. בשוק הסיטונאי יהיה כוח קניה חדש. תל אביבים לא יוצאים מחוץ לעיר, אלא קונים בה, ומגיעים לתל אביב מכל מקום אחר בארץ. אין בה מספיק שטחי מסחר. כל מרכז העיר ישתנה בעקבות השוק הסיטונאי. מכיון שהקבוצה שלנו בוחנת ובודקת את הפרויקטים, אני לא חושש שטעינו, אני בטוח שנצליח".

(צילום: יעל ולצר)

ארנון תורן הסכים איתו: "קניון עזריאלי הוא פרויקט לאומי, לא פרויקט תל אביבי. מגיעים אליו מדי יום כ-50 אלף אנשים מכל הארץ, ולכן יש תשוקה לסגור בו כמה שיותר שטחים לשטחי מסחר. הפרויקט החדש של גינדי ייתן מענה לחוסרים של התל אביבים עצמם. עוד 30 אלף מ"ר בעיר של מאות אלפי מ"ר של מסחר, זה ממש לא נורא".

סרג' דרעי, מנכ"ל קבוצת רנואר, החזיק בקו הריאלי, לפיו יש לצפות פגיעה בקרוב ברשתות: "תל אביב הופכת עם הזמן לעיר בינלאומית. למרות זאת, במשך שנים רבות, היא לא סיפחה שטחי מסחר. בשנים הקרובות ייפתחו בה 110 אלף מ"ר של שטחי מסחר. תהיה ירידה בפדיונות, אבל השכירויות יתאימו עצמן לפדיונות, ובסוף היום זה יהיה טוב לרשתות ולמסחר. אחרי הפגיעה, שתהיה קצרה, אני מקווה שתגיע הפריחה".

אלי מיזרוח, מנכ"ל קבוצת גולף אנד קו, המשיך את קו הביניים, ונגע שוב באחת השאלות המרכזיות, כמה מהנטל הכלכלי נופל על בעלי שטחי המסחר וכמה על הקמעונאים. "ללא ספק תל אביב נמצאת היום בתהליך של התעוררות. על פני זמן מגמת שכר הדירה תהיה בירידה, כתוצאה מגידול במספר הקניונים, וזה טוב. צריך למצוא נוסחה חדשה בין כמה הקמעונאים יספגו לבין שכר הדירה החודשי של הקניונים. השטחים גדלים והצרכים משתנים, נמצא את הנוסחה".