שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    למנוע את רצח הערבייה הבאה
    יותר מדי נשים ערביות לא רואות במשטרה כתובת בטוחה במקרים של סכנה ואלימות, ולכן הן נאלצות לשתוק ולוותר על זכותן לחיות בביטחון ובכבוד
    ב' בת ה-38, אם לארבעה ילדים, חיה זה עשרים שנה תחת טרור מצד בעלה המכה. האלימות הקשה, כפי שנשים רבות במצבה יודעות לספר, לא באה לידי ביטוי רק בממד הפיזי. גם כיום, כאשר השניים לא גרים עוד יחדיו, היא ממשיכה להתמודד עם ההתעללות נפשית ומילולית ומאלימות הכלכלית שהוא מפעיל נגדה עוד מיום חתונתם.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    חוק הלאומנות / זיו לנצ'נר

     

    קורבנות אלימות במשפחה מהמגזר הערבי ניצבים מול אתגרים ייחודים שמקשים על מציאת פתרון יסודי וארוך טווח לבעייתן. קולן מושתק והפגיעה בהן כפולה - ראשית, על-ידי בן זוגן ושנית על-ידי הסביבה הקרובה שמתנהלת בדרך כלל לפי נורמות תרבותיות המערימות קשיים בפני הקורבנות ומנציחות את מצבן הקשה.

    ביסאן אבו גאנם שנרצחה ברמלה. קורבן עשירי במשפחתה ()
    ביסאן אבו גאנם שנרצחה ברמלה. קורבן עשירי במשפחתה
     

    שנים רבות חלפו עד ש-ב' אזרה אומץ ופנתה למשטרה, אך זאת מיאנה לספק לה את המזור הנדרש. כמות הפעמים שבהן נסגרו תיקים שפתחה נגדו בקול ענות חלושה גרמה לה לחשוב שאולי יש לבעלה קשרים כלשהם ב"חלונות הגבוהים", או דרכים נסתרות אחרות המסייעות לו לחמוק מעונש. לא פעם איבדה אמון בגורמי אכיפת החוק. חשיבות פועלה של משטרת ישראל במקרים שכאלה לא תסולא בפז, ואולם יותר מדי נשים ערביות לא רואות במשטרה כתובת בטוחה במקרים של סכנה ואלימות, ולכן הן נאלצות לשתוק ולוותר על הזכות שלהן לחיות בביטחון ובכבוד.

     

    לפי אתר המידע של הכנסת, מספר התיקים שנפתחים והמעצרים שמתבצעים הקשורים לאלימות במשפחה במגזר הערבי גדל בהתמדה מדי שנה, וחלקן של הערביות קורבנות האלימות טיפס מ-14% בשנת 2009 עד לכמעט 17% ב-2013. ועדיין, הערכות מקצועיות בקרב אנשי רווחה במגזר הערבי דרמטיות בהרבה. ניתן לומר כי נתונים רשמיים אלה הם רק קצה הקרחון של בעיה חברתית סבוכה ומושתקת.

     

    אחת הסיבות לכך נובעת מהתחושה שמשטרת ישראל מתפקדת באופן לקוי. חוסר האמון של נשים ערביות במשטרת ישראל נובע מסיבות שונות, בהן תחושתן של הנשים כי מדובר באי אכיפת החוק ובזלזול בתלונות הקורבנות. נשים רבות מדווחות על תחושת חוסר אמון מצד השוטרים המטפלים בפנייתן, תחושה הבאה לידי ביטוי בניסיונות רבים לכתוב לבעל אזהרה במקום להתקדם לתלונה ולדחוף לסולחה מדומיינת בין בני הזוג.

     

    המשטרה גם נתפשת לא פעם בעיני המגזר הערבי כמי שפועלת נגדם בגלל סיבה פוליטית ולא בגלל הקשר פלילי כזה או אחר. כשלוקחים בחשבון שברוב תחנות המשטרה, אפילו אלה שבמגזר הערבי, אין מספיק חוקרים דוברי ערבית, מבינים כיצד הגענו למצב שבו נשים ערביות במצוקה אינן מרגישות שמשטרת ישראל יכולה לסייע להן וערוכה לכך.

     

    מכאן נובעת חשיבותו הגדולה של פרויקט שאותו אני מרכזת הנתמך על-ידי האיחוד האירופי הנקרא "לקראת אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם אלימות במשפחה הערבית". מתוך ההבנה כי בעיית האלימות כלפי נשים במגזר הערבי היא תופעה סבוכה ומורכבת, המצריכה פתרון מערכתי שייושם בשיתוף פעולה מלא מצד כל הגורמים הבאים במגע עם קורבנות של אלימות במשפחה, החלטנו לפתח מודל חדשני, רגיש תרבותית, שיספק פתרון מערכתי להתמודדות טובה יותר עם אלימות במשפחה הערבית. המודל, שכרגע נמצא בשלב פיתוח בעיר אכסאל, ועתיד להיות מיושם ברשויות ערביות נוספות בישראל בעתיד, שואף להקים מנגנון שיתוף פעולה ייחודי בין שירותי הרווחה, אכיפת החוק, הבריאות, הדת והחינוך בבואם לטפל טוב יותר בקורבנות אלימות במשפחה ובחינוך מקדים.

     

    הודא דראושה, עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים