שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    3 בתי"ח התווכחו - ושרה נותרה נכה בגלל דימום מוחי
    שרה בוקריס נמצאה במכוניתה כשהיא משותקת וללא יכולת דיבור, בשל דימום מוחי מסיבי. רק 5.5 שעות לאחר שהובהלה לבית החולים עברה ניתוח שהציל את חייה - והיא נותרה נכה. משפחתה תובעת את בתי החולים זיו, רמב"ם ואיכילוב ואת מד"א, על שרשרת כשלים לכאורה שעיכבה את הטיפול הקריטי

    משותקת בצד ימין של גופה וללא יכולת דיבור - כך נמצאה שרה בוקריס במכוניתה לאחר יום עבודה בבית הספר שבו היא מלמדת, לפני כשלוש שנים. היא הובהלה לבית החולים זיו, בתקווה ששם יוכלו לאבחן את מצבה ולטפל בה בהתאם, אך בוקריס נאלצה לעבור מסכת ייסורים עד שקיבלה טיפול באיחור רב, והיא נותרה נכה.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    חדשות בריאות נוספות:

    קץ לסחבת: תשובות לבדיקת HIV אצלכם במחשב

    אושר: פחות חומרי הדברה בפירות ובירקות

    אמרו לכם ששומן רווי מסוכן? כנראה שטעו  

     

    כתב תביעה שהוגש מטעם בוקריס ומשפחתה נגד הגורמים המעורבים בטיפול בה מעלה סדרת כשלים שגרמו לעיכוב המשמעותי ולכך שהיא נאלצה להדרים עד רמת גן כדי לזכות בסופו של דבר בניתוח שהציל את חייה.

    סדרת כשלים גרמה לעיכוב בטיפול בה. שרה בוקריס לפני האירוע
    סדרת כשלים גרמה לעיכוב בטיפול בה. שרה בוקריס לפני האירוע
     

    שלושה בתי חולים לא טיפלו

    הבדיקות שביצעו בבית החולים זיו גילו שבוקריס, כיום בת 46, סובלת מדימום מוחי מסיבי. על פי התביעה, רק שעה וחצי לאחר שהתברר שהיא סובלת מבעיה רפואית קריטית ונמצאת בסכנת חיים, היא נבדקה על ידי נוירוכירורג שקבע כי היא זקוקה לצנתור מוח דחוף. עם זאת, מציין המומחה ברישום הרפואי כי "המצנתר בחיפה לא נמצא בארץ, ולכן מועברת בתיאום עם ההנהלה כאן ונוירוכירורג באיכילוב להמשך טיפול".

     

    כתב התביעה חושף את משמעות העובדה שבכל אזור הצפון ישנו רק מצנתר מוח אחד. במקרה שבו אותו רופא, המועסק בבית החולים רמב"ם, אינו נמצא מכל סיבה שהיא - כולל חופשה או מחלה - מגבים אותו בתי החולים האחרים בארץ. "לאור העובדה שבכל אזור הצפון לא נמצא ולו מצנתר אחד שיכול להעניק טיפול חירום מציל חיים לתובעת, היה צורך להעבירה מרחק 160 קילומטר, לבית החולים באזור המרכז", נכתב בכתב התביעה שהגישו עורכי הדין חיים זליכוב וענבל אטיאס לבית המשפט מחוזי מרכז.

     

    "אין לי מושג למה היינו חמש שעות בבית החולים זיו, סתם התעכבנו", אומר בכעס בעלה של בוקריס, יורם. התביעה הוגשה, בין השאר, נגד שלושה בתי חולים: בית החולים זיו על העיכוב בטיפול הקריטי, בית החולים רמב"ם אשר בו לא היה מי שיטפל בחולים, ובית החולים איכילוב בתל אביב, אשר לטענת התביעה סירב לקבל את בוקריס. 

     

    "באיכילוב הבינו שזה דחוף כשהתקשרו אליהם", מתאר יורם, "ובכל זאת התעקשו שנעבור קודם ברמב"ם. אני פשוט לא מבין את זה, הם ממש חוצפנים". ברישום הרפואי כתב הצוות בבית החולים זיו כי בשעה 16:00 הודיעו באיכילוב כי הם "לא מוכנים לקבל את החולה ישירות מאיתנו אלא דרך רמב"ם, למרות שהוסבר שקיים מצב דחוף והחולה בסכנת חיים".

     

    כעבור עשרים דקות הצליחו לסכם בזיו עם המרכז הרפואי שיבא שיקבל את בוקריס וינסה להציל את חייה. "העיכוב הזה לא מקובל לדעתנו, לכן החולה עוברת לבית החולים תל השומר", נכתב ברישום הרפואי.

     

    באיכילוב טוענים שהטעות הייתה באבחון מלכתחילה. "לדעת הכונן הבכיר במערך הנוירוכירורגי של בית החולים איכילוב, החולה הייתה זקוקה לניתוח ולא לצנתור. לכן המליץ על הפניית החולה לרמב"ם, הממוקם במרחק נסיעה קרוב יותר לזיו. צר לנו על השתלשלות האירועים שאינה קשורה אלינו", נמסר בתגובה.

    בכל אזור הצפון ישנו מצנתר מוח אחד. שרה בוקריס אחרי הטיפול ()
    בכל אזור הצפון ישנו מצנתר מוח אחד. שרה בוקריס אחרי הטיפול
     

    ניתוח באיחור של 5.5 שעות

    במשך כל הזמן הזה, יותר משעתיים מאז שהגיעה לבית החולים, המתינה בוקריס בחדר המיון כשמצבה מידרדר וללא טיפול תרופתי מתאים. אחרי שעה נוספת היא פונתה לשיבא באמבולנס כשמצבה חמור עוד יותר, כשהיא מורדמת ומונשמת. לאור זאת החליטה המשפחה לתבוע גם את מד"א, כיוון שפינוי במסוק היה חוסך זמן יקר בטיפול.

     

    רק חמש שעות וחצי לאחר שהגיעה בוקריס לבית החולים זיו, וחמש שעות אחרי שאובחנה כסובלת מדימום מוחי מסיבי, היא הועברה לחדר הניתוח וזכתה לטיפול הראוי. העיכוב המשמעותי הותיר אותה נכה בשיעור של 83%, עם שיתוק בגפיים הימניות והפרעה קשה בדיבור.

     

    "את האירוע היא קיבלה ב-12:30, ורק ב-20:00 טיפלו בה", אומר יורם. "אני בטוח שאם היו מטפלים בה בזמן, 75 אחוז מהדברים לא היו קורים לה. היה נזק, אבל קטן. עכשיו כל צד ימין פגוע, הדיבור לקוי וההתמצאות שלה לקויה.

     

    "אני מתרוצץ עם אשתי כבר שלוש שנים בבתי חולים. יש לנו חמישה ילדים, בגילאי תשע עד 21. לפני האירוע, אשתי הייתה עושה הכל בבית ומאז היא כבר לא יכולה. החיים שלנו השתנו מאז, במיוחד של הילדים. הקטן שלי נפגע מאד מהאירוע, אימא שלו הייתה כל הזמן בבית חולים ואני הייתה איתה. כתוצאה מכך יש לו הרבה קשיים והוא זקוק לטיפולים מיוחדים. מזל שיש לנו משפחה גדולה שעוזרת לנו".

     

    "ויכוחים לוגיסטיים גרמו לנזק"

    לדברי ד"ר יחיאל היילברון, לשעבר מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון ומי שהגיש חוות דעת רפואית מטעם התביעה, הצוותים לא פעלו כנדרש. "במשך שעות ארוכות נותרת התובעת בבית החולים בלא שניתן לה הטיפול הנדרש. לא ברור מה התרחש בין השעה 14:00, שבה בוצעה בדיקת ה-CT, ועד לשעה שבה ניתן הייעוץ הנוירוכירורגי בין 15:30 ל-16:00.

     

    "עקב ויכוחים לוגיסטיים ובירוקרטיים בין אנשי צוות בבתי חולים שונים, נקפו השעות הקריטיות ביותר בלא שנעשה דבר", הוא קובע, ומוסיף שגם אם לא ניתן לבצע ניתוח, עדיין אפשר לתת תרופות כדי להקטין את הלחץ התוך-גולגולתי אך אלו לא ניתנו לבוקריס.

     

    "אילו התובעת הייתה מטופלת בהקדם וכראוי, היה ניתן למנוע לגמרי או למזער באופן משמעותי את הנזקים הנוירולוגים הקשים שמהם היא סובלת", הוא אומר.

     

    מבית החולים זיו נמסר שטרם התקבל כתב התביעה.

     

    מרמב"ם נמסר: "כתב התביעה טרם הגיע לידנו, ואף טרם הגיע ל'ענבל', החברה המטפלת בתביעות בכל הקשור לבתי חולים ממשלתיים. אם וכאשר יגיע כתב התביעה אלינו נגיב כמקובל בבית המשפט".

     

    ממד"א נמסר: "במקרה של העברת חולה מבית חולים אחד לאחר, מד"א נותן את השירות על פי בקשת מפורשת של בית החולים המזמין, שעליו מוטלת האחריות הרפואית להעברת החולה. בית חולים המזמין לעתים אף מצרף עפ"י מצבו הרפואי של החולה צוות רפואי לליווי, וכן דורש מפורשות ממד"א את סוג רכב ההצלה הנדרש (אמבולנס, ניידת טיפול נמרץ או מסוק)".




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סבלה מדימום מסיבי במוח. שרה בוקריס אחרי הטיפול
    צילום: משרד זליכוב בן-דן
    בשם המשפחה. עו"ד חיים זליכוב
    צילום: משרד זליכוב בן-דן
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים