שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סירבה לשלם למתווך דירות: "הוא עשה טובה"
    תושבת נתניה נעזרה בשכן שלה, העוסק בתיווך נדל"ן, כדי למכור דירה שבבעלותה. אלא שכדי לקבל את העמלה שלו הוא נאלץ לתבוע אותה בבית משפט
    סכסוך בין שכנים בנתניה – האחד מתווך נדל"ן והשנייה בעלת דירה שביקשה למכור אותה – הגיע לבית המשפט. השכן דרש שהאישה תשלם לו את דמי התיווך המלאים בטענה שבסופו של דבר הוא היה זה שהביא למכירת הדירה, ואילו השכנה התעקשה שמדובר היה בטובה חברית בלבד. בית משפט השלום בעיר קבע לאחרונה שהמתווך היה הגורם העיקרי שהביא לסגירת העסקה, וחייב את השכנה לשלם לו 50 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הקשר בין השניים נרקם בזמן שטיילו עם כלביהם ושוחחו בעניין הדירה למכירה. בתחילה היה ברור לשני הצדדים שמדובר בקשר עסקי ולא חברי והשכנה אף חתמה על שני חוזים: הראשון הסכם בלעדיות מוגבל בזמן, והשני הסכם תיווך למכירת הדירה תמורת 2.25 מיליון שקל. שיעור דמי התיווך הועמד על 2% מהתמורה.

     

    שורש המחלוקת נעוץ בעובדה שהמועד של הסכם הבלעדיות פג לפני שהדירה נמכרה. המתווך המשיך לסייע לשכנתו גם לאחר מכן, אולם היא הייתה משוכנעת שכעת מדובר היה בטובה חברית.

     

    בשלב מסוים הוא קישר בין האישה לבין מכר שלו, מתווך גם הוא, שחיפש דירה ללקוחות שלו. המפגש הביא לעסקה שבמסגרתה נמכרה הדירה תמורת 2.15 מיליון שקל.

     

    לאחר שהשכן תבע את האישה בבית המשפט היא העלתה כמה טענות נגדיות. הראשונה עסקה בתפוגת מועד הבלעדיות. כמו כן היא טענה כי הדירה לא נמכרה במחיר שעליו סוכם, ולסיכום הוסיפה שהתובע לא עשה מאום לטובת העסקה, והיא זו שהשקיעה את מלוא המאמצים.

     

    הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון דחתה את טענות הנתבעת אחת לאחת, וקבעה כי בשונה מהסכם הבלעדיות - הסכם התיווך לא הוגבל בזמן כך שהיה תקף בעת העסקה. כמו כן ציינה הרשמת שבהסכם התיווך מופיעה הערה שלפיה גם אם הדירה תימכר בסכום שונה מהמבוקש – הנתבעת תחויב בדמי תיווך.

     

    כמו כן נקבע שהתובע גם היה הגורם היעיל בעסקה: הוא הפנה את הרוכשים לנתבעת, נכח במו"מ וייעץ לה. הוא אפילו סייע לה לטפל במשכנתה ועמד על קשר עם עורך הדין שלה. הרשמת אונגר הבהירה כי גם אם המתווך של הרוכשים היה מעורב בעסקה וגם אם הנתבעת עצמה השקיעה בקידומה – זכותו של התובע לדמי תיווך לא נשללת.

     

    לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע 50 אלף שקל, בתוספת הוצאות המשפט ו-7,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.

     

    המסר הוא שיש לשים לב על מה אתם חותמים: גם הסכמים פשוטים יחסית כמו הסכמי תיווך מצריכים בדיקה מקצועית. כמו כן, ישנם בשוק הרבה "חאפרים" שמחתימים על הסכמי תיווך אך לא באמת תורמים לגיבוש העסקה. במקרה כזה יש לבדוק אם המתווך היה באמת הגורם היעיל בביצוע העסקה. אם התשובה שלילית, אזי גם אם חתמתם על ההסכם - יכול להיות שתוכלו לצאת מזה בעזרת טענת הטעיה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד ס. קיפניס
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד ע. רשו
    • עו"ד יריב גוטמן עוסק בדיני מקרקעין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים