שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תלמידות דורשות: די להטרדות המיניות בבית הספר
    אנחנו מתייחסים לזה לעתים קרובות בהומור: בנים שמושכים לבנות בחזייה, נכנסים לשירותי הבנות או קוראים אחד לשני "הומו" כמילת גנאי. אבל מדובר בנושא רציני ביותר, שכמעט ולא מטופל במערכת החינוך: חינוך לשוויון מגדרי. כעת החליטה קבוצה של תלמידות ותלמידים לעשות שינוי - והם יוצאים להפגין. "החלטנו להפסיק לשתוק ולשים סוף לאפלייה", מסבירה המארגנת

    לרותם אלישע, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הרב-תחומי ברמלה, נמאס מהעובדה שבנים יכולים ללבוש כל זוג מכנסיים שירצו, אבל לבנות מודדים את האורך שלהם בכניסה לבית הספר. "ישנם תיכונים שבהם מתנהל בכל בוקר טקס משפיל בשער בית הספר", היא מתארת. "מורים עומדים בשער ובודקים כל תלמידה שנכנסת, ואם היא לובשת שורט קצר מדי, מעיפים אותה הביתה. כל זאת בזמן שבנים עם שורטים נכנסים חופשי. החלטנו להפסיק לשתוק ולשים סוף לאפלייה".

     

    לדברי אלישע, הפעולה הראשונה שיזמה הייתה הקמת קבוצת הפייסבוק "מפסיקות לשתוק - נלחמות למען החופש והשוויון", המונה כיום קרוב ל-6,500 חברים. עם הקמת הקבוצה החלו להגיע לאלישע סיפורים שונים אודות אפלייה מגדרית בבית הספר והיא הבינה כי מדובר בתופעה רחבה יותר מאשר תלבושת. שוויון מגדרי אולי מתחיל באורך המכנסיים, אבל ממשיך גם בפגיעות מיניות, בהכוונה מקצועית שונה לבנים ולבנות ובאופן כללי בחינוך לשוויון וכבוד.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

     

    מחר (ו') בשעה 11:30 תיערך בכיכר רבין הפגנת המחאה הראשונה של "מפסיקות לשתוק", אותה יזמה אלישע, בה ידרשו בין השאר לימודי מגדר כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. "בכל שנות הלימוד שלי היו לי רק שתי הרצאות בנות שעה בנושאים המשוייכים למגדר: הרצאה אחת על מין והרצאה שנייה על מודל היופי", משתפת אלישע. "אין שום תוכנית או התייחסות במשרד החינוך לנושא, ואנחנו דורשות שהמשרד יקצה תוכנית ללמודי מגדר וחינוך מיני. אני יודעת שהרבה נערים שואבים את המידע המיני שלהם ממקורות לא אמינים כמו פורנו, עובדה שיוצרת תרבות מינית אלימה ומשפיעה גם על החברה".

     

    אלישע מאמינה כי הסיבה להתעלמות משרד החינוך מהעיסוק המגדרי נובעת משילוב של חוסר מודעות וחוסר הערכה כלפי ציבור התלמידות והתלמידים. "אני חושבת שבמשרד החינוך חושבים שאנחנו קטנים ולכן לא רוצים לדבר איתנו על הנושאים האלה", היא אומרת. "אני גם חושבת שלמורים אין מודעות והם בכלל לא יודעים איך להתייחס לדברים. לא כל אחד יכול ללמד חינוך מגדרי. צריך הכשרה מסוימת והיום למורים אין את הכלים לכך".

     

    דווקא בבית הספר בו היא לומדת, זכתה אלישע באופן מפתיע ברוח גבית ועידוד. "חודש אחרי שפתחתי את דף הפייסבוק, היועצת תמכה בי ודחפה אותי להכין שיעורים בנושא לתלמידי שכבה י'", היא מספרת בחיוך. "העברתי הרצאה אחת על מודל היופי, והרצאה נוספת על היחס לאישה כאובייקט מיני והפער בין היחס לגברים ולנשים. עכשיו אני עובדת על הרצאה בנושא אלימות נגד נשים".

     

    -מה תגובת התלמידים לנושאים שאת מעלה?

    "בדיון על האישה כאובייקט מיני, למשל, היו נערים ונערות שתומכים ותומכות בהסתכלות הזו על אישה, אבל יש גם נערות שמבינות את מה שאני מעבירה ופתחתי עבורן קו מחשבה חדש. לאט לאט זה מתחיל לחלחל. קשה לשנות תרבות שלמה בשיעור או שניים".

     

    חינוך מגדרי: קודם כל לבנים

    "המהפכה הפמיניסטית לא שיווקה את עצמה טוב", גורס ירון שוורץ, דוקטורנט בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן במגמה ללימודי גבריות. "כדי לתמוך במהפכה מגדרית צריך להבין שיש אי שוויון, ויש הרבה אנשים, גם גברים וגם נשים, שלא מסכימים עם הקביעה הזו. רוב בתי הספר רואים עצמם כ-gender free. הם יסכימו שמגדר זה נושא חשוב והם בהחלט בעד שווייון, אבל לא מתעסקים בו".

     

    שוורץ מסביר כי בבתי הספר מתרחשות כל הזמן פגיעות מיניות קטנות, שרובנו עיוורים אליהם. כך, למשל, כשבנים מקניטים אחד את השני בקריאה "הומו" או כשמושכים לבנות בחזייה, בנים שנכנסים לשירותי בנות או דוחפים להן מטאטא בין הרגליים, ועד לסיפורי זוועה שחלקם זוכים לכותרות ראשיות במדורי הפלילים. לדברי שוורץ למורים אין כלים להתמודד עם הפגיעות המיניות שמתרחשות סביבם מכיוון שהם עצמם עיוורים לשוויון מגדרי ולא עברו שום הכשרה בתחום.

     

    בימים אלו משלים שוורץ דוקטורט מקיף וראשון מסוגו הסוקר את סוגיית החינוך ומגדר בעולם. את תקציר הדוקטורט ומסקנותיו כבר הגיש למשרד החינוך. בד בבד הוא מלמד תוכנית ניסיונית בבית ספר הרטמן לבנים בירושלים.

     

    -זה קצת מפתיע שמכל מערכת החינוך, דווקא בית ספר דתי לבנים בוחר לנסות את התוכנית שלך ללימודי מגדר

    "היהדות מתעסקת המון בגבריות ונשיות, ויש היום פמיניזם יהודי כשנשים דורשות להיות שוות בפני האל. אני מלמד בבית הספר בתוכנית רב שנתית מכיתה ז' עד י"ב. אני מתאים את התכנים לגיל הפסיכולוגי-התפתחותי של כל שכבה באופן שהולם אותה. התכנים מקיפים את כל קשת הנושאים בדגש על גבריות, ייצוגים גבריים במדיה, מה מהתכונות שלנו מולד ומה נרכש, אלימות, רגשות, חברות ועוד".

     

    כדוגמה לנעשה בבית הספר מספר שוורץ שהוא לוקח שני תלמידים והם אמורים לדמות סיטואציה בה אחד מהם "מתחיל" עם נערה. במהלך הסימולציה מתברר כי מבוכה עלולה לגרור אמירות לא הולמות והטרדות מיניות.

     

    שוורץ תומך בגישה הרואה את החינוך המגדרי כחשוב לבנים אף יותר מאשר לבנות. "בנות ממשיכות להזדהות עם גישה שוויונית, אבל הבנים לא לומדים כלום והפער בחברה נשאר", הוא מסביר. "הנשים פמיניסטיות והגברים אפילו לא מכירים את המושג מגדר. צריך להעביר את האחריות לגברים. אם אדם ישדד ברחוב, אף אחד לא ישאל אותו מה לבשת, האם שתית, איך התנהגת. אם אישה תאנס, ישאלו את השאלות האלה, ואונס הוא עבירה חמורה יותר מאשר שוד. למרות זאת, אנחנו יוצרים לבנים הקלות".

     

    משרד החינוך: אנחנו פועלים לפיתוח תוכניות בנושא

    שוורץ מדגיש שגישתו לא נופלת על אוזניים ערלות ומתברר כי כבר שנים פועלת בתוך משרד החינוך יחידה האחראית על השוויון בין המינים. לדברי אושרה לרר, האחראית על היחידה, הפעילות נעשית בעקביות ובדבקות, מתוך התאמה למערכת.

     

    "אנחנו תופסים מגדר כמשהו שצריך להיות בכל מקום ובכל זירה", אומרת לרר. "אנחנו פועלים כל הזמן לראות מקומות בהם יש אי שוויון מגדרי. למשל איך נראים קירות בית הספר, אם יש עליהם רק מנהיגים או גם דמויות של נשים שאפשר ללמוד מהן. אנחנו עובדי עם יחידות במשרד החינוך על שינוי בתוכניות לימוד שיתנו ייצוג גם לנשים, כמו למשל יחידת הוראה בהיסטוריה על המהפכה הפמיניסטית. יש השתלמויות למורות ולמורים שידעו להסתכל מבעד למשקפיים מגדריות, איך כמורה ניתן להעביר מסרים".

     

    -כל זה טוב ויפה, אבל יש תוכנית מסודרת ללימודי מגדר?

    "במסגרת כישורי חיים, יש תוכניות עם היבט מגדרי ותוכניות עם מסרים שוויונים בשיעורי חינוך. אנחנו עושות ג'נדר מיינסטרימינג ונותנות היבט מגדרי לכל תוכנית. לא כתוב בספר הלימוד 'היחידה לשוויון בין המינים', אבל בתוך זה שזורים היבטים מגדריים. אם במסגרת מפתח הלב, יש בית ספר שרוצה להתמחות בתחום, אנו מארגנים סדנאות וכנסים לתלמידים. יש עשייה למי שבאמת רוצה באופן שוטף. יש הרבה תוכניות לבתי ספר, השאלה מה נמצא בסדר העדיפויות בתוך סדר יום צפוץ ולוחץ של מערכת הלימודים".

     

    לדברי לרר, בעבר נטו ביחידה לשוויון בין המינים לראות עצמן כמי שמטפלות בעיקר בבנות. העבודה של שוורץ, שהציגה את חשיבות לימודי המגדר אצל בנים, עשתה שינוי בתפיסה והיום כל התוכניות מותאמות גם לבנים וגם לבנות.

     

    "אני חושבת שצריך שבחברה שלנו יצטמצמו הפערים בין בנות לבנים כי זה בא לרעת הבנות, אבל גם לרעת הבנים", מוסיפה לרר. "כמו שרותם אלישע מתייחסת לאיסור על מכנסיים קצרים לבנות, יש בתי ספר שאוסרים שיער ארוך ועגילים לבנים. הייתי רוצה שוויון בין המינים בכל הזירות החברתיות הציבוריות והאישיות. שתפיסה שוויונית תיהיה ברורה ומובנת מאליה. לא להבחין בין אישה לאיש, בין אדם לחווה. אין חינוך כמו דוגמה אישית. כולנו צריכים לשמש מודלים לילדים שלנו", היא מסכמת.

     

    "אנחנו אומרים לבנות: הגוף שלך מפתה - וזה לא בסדר"

    לצד קבוצת הנערות בהנהגתה של אלישע, קמה גם קבוצת נשים, אמהות, ומחנכות, שקוראות למשרד החינוך ליצור תו מוגנות אחיד. "חרף העובדה שכל כך הרבה ילדות וילדים, נערות ואף נערים, נפגעות ונפגעים מינית, מצב המוגנות מאלימות מינית במערכת החינוך הוא בכי רע", הן כותבות בדף הפייסבוק שלהן. "המצב דורש תכנית שאינה מסתפקת רק בתוספת שעות חינוך, אלא מערך שלם שמקיף כל החיים בבתי הספר - כללים לטיפול בתקיפה; השתלמות מקצועית לכלל אנשי הצוות; ותקנון שיחול על אנשי הצוות ותלמידים כאחד".

     

    שלומית עברון, יו"ר עמותת "אחת מתוך אחת" ומיוזמות הועידה לתו מוגנות, טוענת כי האלימות המינית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומתרחשת תדיר גם בית כתלי בית הספר. "פגיעות מיניות, הטרדות מיניות ואונס הן לא דבר חדש", היא מסבירה, "אבל ב-20 השנים האחרונות הכתובת כבר מזמן על הקיר וקטסטרופות קורות בתוך בית הספר. הילדים ובני הנוער ניזונים בעיקר מפורנוגרפיה והעובדה שלא מחנכים אותם לחינוך מיני היא אמירה. החלטנו לא לדעת, וזה אומר שזה בסדר ותקין".

     

    לדברי עברון, הקבוצה מורכבת מנשים הפעילות בקהילות פמיניסטיות ממגזרים שונים, בהן הרבה מורות הנמצאות יומיום מול בני הנוער בכיתה, שהחליטו לנסות להוביל מהלך בשיתוף משרד החינוך.

     

    -האם לדעתך משרד החינוך בשל ליוזמה מסוג זה?

    "אני מאמינה שתמיד יש מול מי לעבוד. המורות הן טובות והמערכת טובה. אנו צריכות שר חינוך שיתעורר וישקיע משאבים ושעות בנושא. לא לרוץ אחרי כל מקרה להגיד שמדובר בעשבים שוטים ובנערים שאינם מחונכים. המערכת אשמה כי היא לא מחנכת".

     

    עברון רואה את המקרה שהציפה רותם אלישע כמקרה קלאסי בו מערכת מלמדת את הבנות איך לא להיפגע באמצעות לבוש צנוע, במקום ללמד את הבנים איך לא לפגוע.

    "כאשר קובעים שלבנות אסור לבוא במכנסיים קצרים אומרים למעשה לנערות שהגוף שלהן מפתה וזה לא בסדר כי הנערים והמורים הגברים לא ישלטו בעצמם", היא קובעת. "מפקירים נערים להיות חיות אדם. אנו לא סומכים עליהם להיות בני אדם עם מוסר וערכים ויכולת שליטה. כשאני מגיעה לבתי ספר אני פוגשת נערים ונערות אינטליגנטיים שרוצים ללמוד ואנחנו מחויבים ללמד אותם. צריך להתחיל בחינוך מגן חובה ועד י"ב, לתת להם מענה וכלים ותשובות עוד לפני גיל ההתבגרות".

     

    עשו שינוי: לימודי מגדר בכפר סבא - כבר בגן

    שלוש שנים לפני רותם אלישע קמה נערה אחרת, שחר אלקוסר, שהצליחה לעשות מהפיכה בחינוך המגדרי בעיר מגוריה, כפר סבא. אלקוסר הייתה אז חברה בקבוצת נמ"ש (נערות מובילות שינוי) בעיר, והיא הבחינה שלא נעשה מספיק למען חינוך מגדרי מגיל צעיר. היא פנתה לשלי עמרמי-בוזגלו, שהייתה אז יו"ר מועצת הנשים העירונית, והשתיים נפגשו יחד עם ראש העירייה יהודה בן חמו.

     

    "מהר מאוד הבנתי שמדובר בנושא מאוד פשוט, שאנחנו המבוגרים עושים אותו מורכב יותר ממה שהוא", נזכר בן חמו. "הפעולה הראשונה שלי הייתה להכניס את החינוך המגדרי כסעיף תקציבי כי רק כשיש סעיף תקציבי, יש פעולה. הופתעתי שהיינו ראשונים ויחידים עם סעיף כזה בתקציב העירייה".

     

    -על איזה סכום מדובר?

    "150 אלף שקלים, שמושקעים בסדנאות העשרה והכשרה של הגננות בעיר. זה לא הרבה כסף כי כוח האדם כבר קיים. אנחנו רק משקיעים בהכשרה.

    כל שנה אנחנו מוסיפים עוד גנים לתוכנית. היישום בא לידי ביטוי בעולם מושגים רחב יותר. אם פעם הבנים שיחקו כדורגל והבנות שיחקו בבובות, היום הם מקבלים חשיפה להכל. ילדי הגן חשופים לעולם מושגים רחב יותר ושוויוני ואנו מקווים שיצמחו להרגיש שווים".

     

    בנוסף מספר בן חמו כי תלמידי חטיבות הביניים בכפר סבא מקבלים סדנאות בנושאי זוגיות וגם בתיכונים ישנן כל העת פעילויות בתחומי המגדר ואף יחידת לימוד לבגרות במגדר. "כל רשות מוניציפלית יכולה להשקיע סכום דומה ולהעלות את הנושא על סדר היום",הוא מדגיש.

     

    "בסופו של דבר נערים ונערות, בנים ובנות, נזנחים רק בגלל עניין של כסף, כיוון שצריך לתקצב לימודי מגדר", מסכם שוורץ. "אני מאמין שיבוא יום ויהיה פה שוויון. אלו תהליכים ארוכי טווח, וככל שנקדים להשקיע בהם משאבים, זה יזוז מהר יותר".





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הטרדות מיניות בבתי הספר. תופעה רחבה
    צילום: shutterstock
    ירון שוורץ
    רותם אלישע
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים